חיפוש בהסכמה: על האפליקציה של משטרת ישראל.

0.
בשנת 2007 חוקק המחוקק הישראלי את חוק נתוני תקשורת, אותו תיקון לחוק שאיפשר למשטרה במקרים מסוימים לקבל את פלט השיחות של אדם מסוים, לקבל את מיקומו לפי GPS ועוד. בחוק יש לא מעט בעיות ופגיעה בפרטיות, אבל הוא איזון כלשהוא: איזון שהמחוקק קבע בין הזכות של אדם לפרטיות לבין זכות הציבור לשמור על שלומו. לפי האיזון הזה, לשון החוק היא כי במקרים של חיים ומוות, סכנה ממשית לחיי אדם, קצין בדרגה של סגן ניצב מוסמך לקבל נתוני תקשורת (כלומר איכון \ מיקום של אזרח). מתי, לדוגמא, צריך להשתמש בשירות הדחוף הזה? כאשר אדם מתקשר למוקד המשטרתי ואומר "חטפו אותי". מתי לא ממש צריך להשתמש בסמכות הזו? ב42% מהמקרים שהמשטרה מקבלת נתוני תקשורת.

1.
עכשיו, לא מספיק שיש חוק שנותן למשטרה גישה לנתוני התקשורת של כל אזרח; עכשיו, המשטרה עושה את מה שהמשטרה  עושה הכי טוב ורוצה להסביר לנו שהחוק הוא המלצה כשזה נוגע למשטרת ישראל.  כזכור לנו, לפני כחודשיים נחטפו שלושה נערים. מסתבר שאחד מהנערים התקשר למוקד המשטרתי ואמר "חטפו אותי". השאלה האם ניתן היה להבין את השיחה או לא היא פחות רלוונטית; אבל כחלק מהביקורת על המשטרה, זו ממשיכה את אסטרטגיית העברת האחריות לאחרים ומשיקה אפליקציה.

2.
לא מדובר ברעיון חדש, בסופו של דבר עוד לפני שנתיים עלה הרעיון להשיק אפליקציה למשטרת ישראל. אז הבטיחו לנו שהאפליקציה תושק בחודשים הקרובים. אבל לא משנה. לבינתיים; לאחר מחדל המשטרה בנושא חטיפת הנערים, הוחלט להשיק את האפליקציה שוב, ולכלול בה משהו נוסף: האפליקציה תעקוב אחרי המתקינים ותתן למשטרה את נתוני הGPS שלהם.

3.
יש משהו קטן שצריך להזכיר לנו: בניגוד לGetTaxi, שיכולה להחליט לכתוב מה שבא לה במדיניות הפרטיות שלה ולנו יש את הזכות להסכים או לא להסכים, משטרת ישראל (לאחרונה שבדקתי) היא גוף שלטוני שכפוף לחוק. כלומר, בחוק כתוב איזה מידע המשטרה זכאית לקבל, ובמקרה שלנו היא סומכת על טוב ליבם של האזרחים שיסכימו להתקין את האפליקציה. בפועל מדובר על "חיפוש בהסכמה", בדיוק אותו סוג של חיפוש שנדון במקרה של בן-חיים (רעפ 10141/09 אברהם בן חיים נ' מדינת ישראל). כלומר, גם כשאני מסכים ל"חיפוש" של המשטרה (שבמקרה הזה הוא חיפוש בחומר מחשב, שדורש שני עדים ועוד כל מיני פרוצדורות), עדיין למשטרה יש מגבלות על מה היא יכולה לעשות עם המידע.

4.
מגבלות, אמרתם? כן. המשטרה, בהיותה רשות שלטונית, לא יכולה להתנות את מתן השירות המשטרתי שלה במתן הרשאות לאיכון, פתיחה של מיקרופון כשבא לה, צילום בלי ידיעת המשתמש ועוד כל מיני דברים שאפליקציות אחרות (כמו פייסבוק מסנג'ר) יכולות להרשות לעצמה. כלומר, המשטרה יודעת שיש חוק שקובע מתי מותר לה לחפש במכשירים סלולריים של אנשים, ומתי היא יכולה לקבל נתוני GPS; אבל, כיוון שיותר נח לה לעשות את זה דרך אפליקציה, היא מבקשת מאיתנו להתקין את האפליקציה ולהתמסר לאח הגדול.

5.
דמיינו, לצורך העניין, את המקרה הבא: גלי גינת, כתבת המשפט של וואלה! מתקינה את האפליקציה. גינת, מה לעשות, צריכה את האפליקציה כדי לקבל עדכונים שוטפים מהמשטרה. גינת מגיעה להפגנה ומצלמת שוטרים עושים את מה שמבדיל שוטרים מעבריינים; המשטרה מפעילה את התכונה הנהדרת באפליקציה שלה ומוחקת לה את הקבצים מרחוק. לא עוד היא צריכה לעצור את הכתבת ולקחת לה את הטלפון, ולא עוד היא צריכה להסביר משהו: הקבצים יעלמו כלא היו מעולם.

6.
מהר מאוד המשטרה תראה כי טוב, ותבקש כי יוחק חוק שיחייב כל אזרח להתקין את האפליקציה המשטרתית. אזרח שלא יתקין, כמובן, יחשף לאותן סנקציות כאילו היה עבריין.

5 תגובות ל-“חיפוש בהסכמה: על האפליקציה של משטרת ישראל.

  1. תיכף יגיבו לך כמה ספקנים לגבי ההיתכנות שהמשטרה תנהג כך, אבל אם נצא רגע לתמונה הרחבה יותר מבלי להתמקד במשטרה אלא ברשויות השלטוניות בכלל, נראה תבנית שחוזרת על עצמה שוב ושוב.
    רשות המסים עם אגירת המידע שלה, רשות האוכלוסין ואיסוף מידע ביומטרי או מזהים לא ייחודיים בפני עצמם (קעקועים וסימונים שונים), המשטרה, רשויות לא רלוונטיות שדורשות גישה למידע שמטרתו הוגדרה בחוק (רשות הטבע והגנים למידע מחוק נתוני תקשורת, לדוגמה). זה מה שהעליתי מזכרון בלבד.
    אז כן, ההסתברות שמה שכתבת יקרה במידה וניתן לכך הסכמה, גם בשתיקה, שואפת ל-1.

  2. לעניות דעתי, מס הכנסה שומרים הכי טוב על המידע הפרטי אודות נישומים. לא?

  3. יונתן , תודה על הפוסט . לא מובן בדיוק מן הפוסט, באיזה נסיבות מתאפשרת למשטרה ההתקנה של האפליקציה , באופן וולנטרי על ידי משתמש , לענין כללי , ענין ספציפי ? לא מובן ממש !

    הענין הוא , שאתה מניח שוב , שאדם יכול לוותר מדעת ורצון על פרטיותו , או צנעת פרטיותו לא כל שכן . זה דבר שלא אותגר עדיין כלל בבית משפט !! ואם יאותגר , אל תהיה בטוח בתוצאות כלל ( כמו תמיד , תלוי בעורך דין ) . על הרבה פחות , אדם לא רשאי לוותר ( שכר מינימום כדרך משל ) !! פרטיות וצנעת הפרטיות , כידוע לך , הינן זכויות חוקתיות , וכפי שאי אפשר לו לאדם לוותר על – כשרותו המשפטית , על זכותו על גופו בהרבה מקרים ומובנים וכו….. כך גם על צינעת פרטיותו ! כי אם התוצאה התמכרות לכדורים פסיכיאטרים אחרי תוכניות כמו " האח הגדול " אזי , במה מדובר כאן ?

    אבל תקצר היריעה ….. תודה

  4. בתוספת לתגובתי לעי"ל : אדם יכול לוותר אכן על פרטיותו , ומדעת רק כמובן , מתי : למטרות נעלות שאין חולקין עליהן – כגון ויתור על סודיות רפואית לטובת חוות דעת צולבת וכו….. תודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *