0.
טכנולוגיה היא טכנולוגיה. אין לה רצון אלא להתפתח קדימה כדי להאיץ את ההתפתחות של עצמה עד אשר לא יהיה ניתן להתפתח יותר טכנולוגית וההתפתחות תמשיך בדרך אחרת. ריי קוורצוויל טען שהטכנולוגיה היא האבולוציה החדשה: התיאוריות של צ'ארלס דארווין ושל ריצ'ארד דוואקינס לגבי הברירה הטבעית, ואולי במיוחד התיאוריה של דוואקינס בגן האנוכי על כך שהרצון של הגנים הוא להתפתח הלאה ולהעביר את המידע הגנטי שלהם, וכך מתקדמת האבולוציה, באות לידי ביטוי לא אחת בנושאים טכנולוגים.
1.
בפרק האחרון בספר הגן האנוכי [או לפחות בפרק האחרון בעל משמעות כלשהיא] דוואקינס מסביר על הmeme. מימ הוא בעצם גן מחשבתי, תופעה שמתפתחת על ידי העברה של רעיונות בין אדם לאדם, המימ הוא תוצר של האבולוציה, שאפשרה לבני אדם לתקשר אחד עם השני ולשתף מידע. רעיונות מתקדמים, מתפתחים ועוברים עיבוד עד כדי מצב שבו הם משמשים לתועלת החברה.
2.
הטכנולוגיה היא מימ.
3.
אולם, הטכנולוגיה מציבה קשיים כיוון שהיא לא אחת משנה את המחשבה האנושית. מוצרים טכנולוגיים כמו תקשורת נתונים הביאו לכך שמערכות מסורתיות לא מסוגלות לתפקד יותר עם הטכנולוגיה ונאלצות למצוא מודלים חדשים כדי להתקדם עסקית. תפקידים שבוצעו עד לא מזמן על ידי בני אדם מוחלפים, וכפראפראזה על דברי קארל מרכס, המציאות אינה מתאימה יותר לאידיאולוגיה הרווחת ולכן צצריך לשנות את האידיאולוגיה, לא את המציאות.
4.
אחת הסוגיות המעניינות היא ביואתיקה. מה עושים כאשר ניתן לשבט אדם במלואו? האם שכפול של אדם מביא לכך שאותו אדם יהיה ייצור חדש? מה הזכויות והחובות שנוצרות לאותו אדם כאישיות. המשפט, הכלכלה והחברה צריכים לטפל בסוגיות האלו ולהחליט כיצד להשתמש. המוסר? וובכן, המוסר הוא עוד בעיה כאן שניתן לפתור באמצעי טכנולוגי.
5.
כצמחוני, אני ניצב בבעיות אתיות רבות כאשר אני מגלה כי ניתן לייצר בשר משובט של בעלי חיים. אני לא יודע האם בשר שגודל כבשר בלבד, ללא בעל חיים שמחובר אליו, הוא משהו שאני אמור להמנע לאכול או לא. אני מוצא את עצמי מזדהה עם אותם קיצוניים דתיים שמתנגדים להפלות בכל מחיר או לניסויים בתאי גזע עובריים, רק כי האמונה שלהם אוסרת זאת. האם זו בעיה רצינית שלי או לא?
6.
אולי כדאי גם לכם לקרוא את המבט של ז'אן פול סארטר שקראתי ביום שישי, המחשבות על אובייקטים, סובייקטים ותודעה הגיעו לעומק המוחלט שלי. רובנו מבלים את זמננו בזעם כנגד מכונה ומבצעים חלק ניכר מהתקשורת הבינאישית שלנו באמצעות מכונות. מה היה קורה אם לא היתה דרך להבדיל האם אנו משוחחים בטלפון עם מכונה או לא? האם אז היינו מכלים את זעמנו כנגד מכונה?
7.
ומה קורה כאשר היריב במשחק מחשב הוא מכונה? קבוצת מדענים הצליחה לפתח אלגוריתם שיודע לשחק בפאק-מן יותר טוב מרוב בני האדם (ויה סלאשדוט). האם כאשר נשחק באותו משחק מול היריב הממוחשב, זה לא יהיה בעל אישיות כלשהיא?.
8.
המשפט, הכלכלה והחברה צריכים להבין כבר שהביטוי "אובייקט" ו"סובייקט" מתערערים במציאות טכנולוגית. נמרוד קמר סוקר עבור גיליון פירמה של השבוע את היחסים בפייסבוק עם דמויות וירטואליות ומאזכר את הניסוי של שרון שסייעתי בו קצת בו שרון כתבה:
פילוסופים מרחבי העולם נוטים לטעון לא פעם ולא פעמיים (ודעתי). אנחנו יודעים דבר אחד, אף אחד לא ערב לעובדה שאני לא אתאהב במכונה שתחזיר לי אהבה ורגשות וארצה להתחתן איתה בעוד עשור. ואז? איך המשפט יתייחס אלי? האם כמו שלקח למשפט להבין מאות שנים שבני זוג מאותו מין (או לא מאותו מוצא אתני) יכולים להנשא, יקח לו שנים להבין שגם בני אדם ומכונות?אבל הסוגיה המעניינת יותר לטעמי היא סוגיית הזהות – מאחר שבפייסבוק, אדם מזהה את עצמו בשמו ובתמונתו, הרי שבמידה מסויימת, אנו מקבלים כמובן מאליו, את העובדה שאכן כך הדבר. הרי לא ייתכן שמישהו משקר לנו ומתחזה לאדם שהוא איננו, לא? אנחנו רוצים לקוות שלא משקרים לנו. קשה לנו להעלות על הדעת שאדם אינו מי שהוא אומר שהוא. אין לי ספק ששתי הנינטיות הן אמיתיות לחלוטין. לפחות עבור אותם אנשים שרוצים להתקרב אליהן. או לפחות עבור אלה הרוצים שאחרים יחשבו שאכן קיימת קירבה כלשהי ביניהם.
אני לא יכולה להביע דעה מלבד בענייני ביואתיקה, שיבוט וטרנסגניים. עד כמה שאני יכולה לשפוט, עם ההשכלה שרכשתי והערכים עליהם גדלתי (הייתי צמחונית עד גיל 20, ונאלצתי לשנות את הרגלי מסיבות בריאותיות), בשר ועל כן צמחונות מתייחסים אך ורק לבעל החיים, ולכן רקמות בעלי חיים שמגודלות בצלחת פטרי אינן בשר, ובאופן עקרוני אין שום סיבה שצמחוני יימנע מאכילתן. אולם, נכון לעכשיו (מי יודע מה יהיה בעוד 10 שנים?) ייצור רקמות כאלה דורש הריגה של הרבה בעלי חיים לצורך הפקת הסרום שבתוכו חיות הרקמות.
מוסרי? צמחוני? עדיין לא לגמרי.
לעומת זאת, נושא השיבוט הוא בכלל לא שאלה מבחינת האתיקה של גידול חיות למאכל. נכון, זוהי שאלה אתית מורכבת מבחינת עצם הרעיון של השיבוט ומשמעותו, אולם החיה שנוצרת ומגודלת לשם צריכת בשרה היא עדיין חיה. כלומר, אומנם היא לא נוצרה מהפרייה של ביצית על ידי זרע, אבל יש לה מערכת עצבים והיא יכולה לחוש פחד, חרדה או כאב. חיה משובטת היא חיה לכל דבר (לפחות לדעתי).
זהו נושא מאוד מעניין ומורכב, שלפעמים נידון בשולחן ארוחת הערב המשפחתי (כשאני נמצאת). ככה זה כשכמעט כל המשפחה צמחונית :)
אני לא יודע אם רקמות שמגודלות בצלחת פטרי הן לא בשר בדיוק כמו שאני לא יודע אם רקמות עובריות שמגודלות במבחנה אינן יכולות להיות אדם.
זה קשה, זה מאוד קשה.
שיבוט הוא בעייתי לכשעצמו, כיוון שכן יש סבל, אבל החיה שסובלת ממשיכה לחיות, וזו סוגיה מעניינת.
בני אדם הם מכונות (אולי)
וזה מזכיר לי את המקום הראשון שבו שמעתי על ממטיקה שהוא כמובן הפודקאסט המצויין (שמשום מה האתר שלו לא עובד יותר) 'מורכבות'.
סליחה על הפרסומת העצמית, אבל הזכרת לי פתיל נושן באייל הקורא. http://www.haayal.co.il/thread?rep=37537
ספאםבוט,
מסכים איתך.
ערןב,
אני הייתי בטוח שהדיונים ב"אייל" הם יותר אינטיליגנטים. אם הייתי יודע שהרמה היא כזו, הייתי בא ממזמן.
פוסט מעניין.
לגבי ה'גן האנוכיי':
– לדעתי הנקודה היא שכל גן מנסה להגיע לתפוצה מירבית, ולאו דווקא "להתפתח", כמו שכתבת. גן הוא רצף גנטי סטטי, והוא "רוצה" להפיץ אותו כמות שהוא. כמובן שאם התפתחות האורגניזם שנושא את הגן (ע"י שינויים במטען הגנטי) תסייע לשרידתו ותפוצתו של אותו הגן שיישאר ללא שינוי – מה טוב, אבל זה האמצעי ולא המטרה.
– מימ, למיטב הבנתי, הוא המחשבה והתרבות של האדם, ששורדים מדור לדור ואף מתפתחים זה על זה.
הטכנולוגיה לא מתפתחת מעצמה אלא מפותחת על ידינו, לכן הטכנולוגיה מתאפשרת *בזכות* האבולוציה של המימ, אבל היא לא מימ בעצמה.
– כמובן שכשנגיע לשלב שבו הטכנולוגיה תפתח את עצמה, זה יהיה מימ, ואולי דוקינס יהיה צריך להוסיף עוד פרק..
– ושוב זה מחזיר אותי לחרדות מהגעה לנקודת הסינגולריות..
http://en.wikipedia.org/wiki/Technological_singularity
אורן,
מימ הוא לא התופעה של העברת הידע, אלא הידע המועבר עצמו, הטכנולוגיה מועברת מדור לדור, קופצת כמו גנים ומשמרת את עצמה על ידי שינוי. כיום, באמצעות מספיק בינה מלאכותית, הטכנולוגיה מפתחת את עצמה, מה שמפחיד אותי לא פחות.