בפעם שעברה שזה קרה, התלוננתי על הציטוט מהערך דם טבורי בויקיפדיה בפסק דין מבלי שהדבר יקבל את הייחוס הנאות וחוללתי מיני מהומונת בתקשורת ובויקיפדיה עצמה. מצד שני, הפעם הסיפור יותר טוב:
אז אני מתחיל לכתוב את הפוסט לעבודה שחורה על פסק הדין מדינת ישראל נגד טרמינל טוואנטי וואן ואח' שמדבר על ההחלטה לאפשר מכירת חמץ בפסח ושוב אני נתקל באותם לינקים מוכרים בתוך פסק הדין, אלא מה? הפעם הערך מוטמע עמוק בתוך הדיון "מהי רשות הרבים" בו מסבירה כב' השופטת תמר בן-אשר צבן כי:
"לא כל שטח ציבורי הוא רשות הרבים, אלא דווקא שטח ציבורי פתוח, שאינו מוקף במחיצות מכל צדדיו, ואנשים משתמשים בו (שטחים פתוחים שאין משתמשים בהם בדרך כלל, כמו שדות, מדבריות וימים, אינם רשות הרבים אלא כרמלית). כלשון הגמרא (מסכת שבת ו' עמ' א'): "איזוהי רשום הרבים: סרטיא (על-פי רש"י: רחוב ראשי שבו הולכים מעיר לעיר (דרך בין-עירונית)), ופלטיא גדולה (רש"י: רחובה של עיר ששם מתקבצים למסחר (שוק)) ומבואות המפולשים (רש"י: רחובות בתוך העיר הרחבים לפחות שש-עשרה אמות (כ-7 מ') ופתוחים משני צידיהם לסרטיא (לדרך בין-עירונית))."
(ולא נותנת, חס וחלילה, את הלינק לערך "רשות הרבים" בויקיפדיה)
עד כאן הכל סטנדרטי וכו', אלא מה? שהערך בויקיפדיה הוא ערך שדורש עריכה, כלומר: אפילו לא ערך שראוי להקרא הגדרה אנציקלופדית (ושימו לב לדעתו של משה הלוי בנושא על השימוש בהגדרות אנציקלופדיות מYnet). כלומר, לא רק שהעתיקו, אלא עשו את אותה טעות שעשה תלמיד שלי לפני כמה שנים כשהעתיק מויקיפדיה ערך שהוגדר כבעייתי בתור עבודת סיום.
בטוח שיש דרך לחנך את מערכת בתי המשפט לתת קרדיט נאות; ככל הנראה הדרך הזו תקח עוד לא מעט זמן.
כדאי לראות:
פסק הדין המקורי שבו ניתן לראות את הלינקים בעמ' 20.
גם ככה פסק הדין הזה מעצבן. במקום לפרש לפי רוח החוק, נכנסה להתפלפלויות תלמודיות ע"מ להגיע למסקנה רצויה.
לי (במלאי את תפקיד ה"אדם הסביר"), נראה די ברור ש"לא יציג" זה לא להציג ופנים החנות זה פומבי מפני שיש לי גישה לשם.
החוק הזה מוטעה וגרוע(IMHO), אבל הטיפול בו צריך להיות בכנסת ולא בפסק דין שמשנה את רוח החוק.
כמובן שצריך לתת קרדיט אך שים לב שבמקרה זה מדובר בשני משפטים בערך מתוך כמה עשרות. בנוסף אין העתקה של מילה במילה אלא נעשתה עריכה קלה (בדיוק כפי שצויין בערך – "ערך זה זקוק לעריכה…").
ואולי פסק-הדין שאב ממקור אחר. בכל מקרה, העדר הקרדיט צורם.
OOTC,
לדעתי פסק הדין היה צריך לפסול את כתבי האישום מסיבות אחרות (הגנה מן הצדק היא אחת מהן) והפסילה כיוון שמוצרים לא מוצגים בפומבי היא הגיונית. כמובן שמקום פומבי הוא מקום שיש לציבור גישה אליו, אבל במקרה הזה גם חנות אביזרי מין, שלה יש חלונות אטומים, היא מקום פומבי שמוצג בו תועבה; לכן, הפרשנות שלך שגויה.
אלעד,
זה בערך 5 משפטים, וכמה מתוכם הועתקו מילה במילה (יחד עם הלינקים על ערכים מסוימים בטקסט המקורי שהוסרו לאחר פניית כלכליסט למערכת בתי המשפט).
שושי,
פסק הדין שאב את הטקסט מויקיפדיה. אני אעלה את הקובץ המקורי בקרוב ותוכלו לראות.
האם אין בעיה בכך שכבוד השופטת נדרשה לרש"י ומקורות יהודיים בפסק הדין, ולמסכתאות כאלו ואחרות? כלומר, האין לשון החוק מגדירה ומספיקה לצורך זה?
לי זה מעט צרם ששופטת בישראל מסתמכת על מקורות כאלו בפסק הדין. (בשונה ממצב בו המחוקק מתייחס אליהם). האם עניין זה נפוץ בפסקי דין?
שחר,
סעיף 1 לחוק יסודות המשפט מסביר: "ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה, ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך של היקש, יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל."
אני לא בטוח שלא יכל בית המשפט למצוא תשובה בדרך של היקש (כלומר להסיק מהגדרת פומבי במקרים אחרים), במיוחד כשההגדרה של פומבי ייושמה בפסקי דין אחרים שמאוזכרים בפסק הדין.
שוב, ההסתמכות על ערך בויקיפדיה היתה שגויה מלכתחילה.
בתור מי שכתב את הערך הזה, אני טוען שהטעות של השופטת יותר גדולה, (לדעתי תבנית העריכה אינה מחוייבת המציאות, והערך סביר) בראש הערך כתוב במפורש 'ערך זה עוסק באחת מרשויות שבת. אם התכוונתם לרשות הרבים בנושאים אחרים בהלכה, ראו רשות הרבים (הלכה).'
הרי שאם מחפשים את הגדרת 'רשות הרבים' ההלכתית לעניין חמץ, יש לחפש אותה בערך 'רשות הרבים (הלכה)' שם נאמר במפורש:
"רשות הרבים, כאשר עוסקים בכל נושא הלכתי שאינו שבת, היא אזור שאינו שייך ליחיד.
יתכן שתהיה סתירה בין הגדרות הרשויות לעניין שבת ולעניינים אחרים. לדוגמה, מבני ציבור נחשבים כרשות היחיד לענין שבת, אך כרשות הרבים לענין נושאים אחרים בהלכה, כגון טומאה וטהרה."
הרי שלעניין חמץ, הגדרת רשות היחיד היא 'איזור שאינו שייך ליחיד' ופיצריות בכלל זה, ובכלל מפורש שתיתכן סתירה בין ההגדרה ההלכתית לגבי שבת, ובין ההגדרה לנושאים הלכתיים אחרים.
חבל שהשופטת לא קראה את האותיות הקטנות בראש העמוד, אם היא הייתה קוראת, היא לא הייתה מתבססת על ההגדרה ההלכתית של רשות הרבים לעניין שבת.
יהונתן, מתי אתה בא להתנדב אצלנו בעמותה כמשגיח כשרות? (ע"ע משגיח על העתקות מוויקיפדיה)?
כל הכבוד :)
אני רק תוהה למה אתה מתפלא שבית המשפט לא מכבד זכויות יוצרים: בתי המשפט בישראל אינם כפופים לחוק.
גם כאן כדאי לשמור על דיוק ופרופורציות
השופטת נעזרה בויקי פדיה, כולל העתקה במקום הקלדה של המקורות, אך מדובר בקטע קטן ומשני בתוך פס"ד ארוך.
היא לא העתיקה מילה במילה, אלא לקחה את המקורות וההגדרות וערכה אותן.
השימוש שלה במושג ההלכתי אכן אינו מדוייק, כפי שכותב נתנאל, אך זה לא רלוונטי לפס"ד עצמו, משום שהשאלה המרכזית אינה מהי רשות הרבים, אלא מהו מקום 'פומבי' ועל כך עיקר הדיון ולדעתי בזה היא עושה עבודה נכונה ומדוייקת.
אציין שלו המחוקק והפרקליטות היו עושים עבודה יותר רצינית, הרי שלפחות את חלק מהנאשמים, היה ניתן להרשיע.
איוו-מיט בר, הוא בהחלט מקום 'פומבי' משום שזו מסעדה עם חלונות שקופים שכל מי שעובר ברחוב עמק רפאים, יכול לראות את הנעשה בתוכה כולל מכירת החמץ.
איש יהודי,
העריכה היתה מינימאלית ביותר, ולכן אני חושש שאי מתו הקרדיט הוא בעייתי, במיוחד כשמדובר בשופטת.
אני לא בטוח שפסק הדין היה שגוי, אני כן בטוח שהגדרת "רשות הרבים" היתה שגויה, אולם הגדרת "פומבי" שונה מהגדרת "רשות הרבים".
חבל ששופטת בישראל מתאמצת לטהר את השרץ בק"ן פלפולים של הבל ולנגח בזה את החרדים. "התועלת" היחידה שזה יביא זה שחה"כ רביץ ושות' "יתקנו" את חוק החמץ כך שתושמט ממנו המילה "פומבי", ויעביר אותו בחקיקה מזורזת במהלך הפגרה בתמיכת ש"ס ושאר מפלגות הקואליציה, ובא לציון גועֵל.