0.
לעיתים יחסי ישראל וארצות הברית הן הרבה יותר מתמונת ראי קטנה; בשנת 1985, בעת שמדינת ישראל היתה שרויה במצב כלכלי שפל, לאחר התמוטטות בנקים רבים וקריסת רכושם של כלל האזרחים, יזם שר האוצר דאז, יצחק מודעי יחד עם ראש הממשלה, שמעון פרס חוק שמטרתו להציל את משק המדינה. אותו חוק, שמי שהיה אז היועץ המשפטי לממשלה, יצחק זמיר כינה אותו טעות היסטורית, נועד לאפשר את כל הפעילויות הרצויות במדינה על ידי חקיקה זריזה שלא דורשת דיונים ארוכים אלא מיישמת מדיניות חירום מהר. עם השנים, אותו חוק תפח והפך להיות אמצעי לכפיית מדיניות וחקיקה זריזה בלי דיון רציני בכנסת.

1.
כשהגיעה העת, הוגשה עתירה לבג"צ נגד החוק ונטען כי נחצה הגבול בו "הכמות נעשתה איכות" (בפרפראזה על דבריו של כב' הנשיא אהרן ברק בבג"צ 3267/97 רובינשטיין נ' שר הבטחון). ארגון מגדלי העופות הגיש עתירה לבג"צ בטענה כי, בין היתר, לא התקיים דיון מעמיק בחקיקה וכב' השופטת דורית ביניש נמנעה אמנם מלפסול את חוק ההסדרים, אך הזהירה את כנסת ישראל לבל הכמות תעשה לאיכות:
[בהערת אגב, הארגון לא "מגדל" עופות, אלא רוצח אותם]

אכן, מדובר בהליך חקיקה שמקשה מאוד על קיומו של דיון מעמיק וממצה, ואשר פוגע ביכולתם של מקבלי ההחלטות בממשלה ובכנסת לגבש עמדה מבוססת לגבי כל אחד מהנושאים המופיעים בהצעת החוק. נזכיר כי אחת מהתכליות המצויות בבסיסן של הוראות תקנון הכנסת בדבר הליכי החקיקה היא לאפשר לחברי-הכנסת לגבש את עמדתם ביישוב הדעת לגבי כל דבר חקיקה המונח לפניהם (וראו גם בג"ץ 410/91 בלום נ' יושב-ראש הכנסת, בעמ' 207, שלפיו ההיגיון בבסיסו של סעיף 125 לתקנון הכנסת הוא לאפשר "…בירור וליבון מעמיקים יותר של הצעות חוק המונחות על שולחן הכנסת"), וקשה לראות כיצד מנגנון החקיקה המאפיין את חוק ההסדרים עולה בקנה אחד עם תכלית זו. (בג"צ 4899/03 ארגון מגדלי העופות נ' ממשלת ישראל)

2.
ועשרים ושלוש שנים לאחר מכן, אותו דבר התרחש אצל הדוד הגדול, הדוד סם. בעקבות טעויות היסטוריות שנבעו ממדיניות קפיטליסטית שמעודדת צריכה, קרסו בנקים למשכנתאות שעודדו הלוואות יצירתיות ומנופחות, כתגובת שרשרת, מדדי הבורסה האמריקאית צנחו ו"על הנייר" נמחקו מיליארדי דולרים. בעקבות זאת הולאמו מספר בנקים בארצות הברית והחלה חקירה בנושא על ידי רשויות החוק האמריקאיות. (הסבר על משבר הסאב-פריים)

3.
נכון, אצלנו קריסת הבנקים נגרמה בגלל שהבנקים הלוו לאנשים כסף כדי לרכוש את מניות הבנקים, מה שהעלה את מחירי המניות כלפי מעלה. אבל אותה טעות בדיוק נגרמה בארצות הברית בשוק המשכנתאות. מדיניות מנופחת של מתן הלוואות גורמת לעליית מחירי הדירות, ועליית מחירי הדירות גורמת לכך שעוד אנשים יקחו הלוואות גדולות יותר, בועה אמיתית שעשויה להתפוצץ.
[אגב, לפני מספר שנים הגיע ארצה לחופשת מולדת חבר שגר בארצות הברית; כשהוא סיפר לי על מה הוא עושה שם הזדעזעתי. החבר סיפר לי שהוא רוכש נכסים מכינוס נכסים במחיר זול, על מנת לרכוש הוא מקבל הלוואה מהבנק על שווי הנכס (שהוא הרבה יותר מהמחיר בו הוא רוכש את הנכס), משפץ את הנכס ומוכר אותו מהר. בסך הכל, הוא אמר לי, הוא יכול להרוויח עשרות אלפי דולרים בחודש מעסקה כזו, וכיוון שהבנק הופך להיות שותף שלך, אתה אף פעם לא נכשל. אני, מצד שני, בתור מי שלא עוסק בנדל"ן ולא מתיימר להבין בו, לא הבנתי כיצד אנשים ממשיכים עם העניין הזה מעבר ליותר מכמה דקות.]

4.
וובכן, כמו בישראל, גם בארצות הברית נדרשו הליכי חקיקה זריזים. אולם, הקונגרס דחה את תכנית הסיוע שהממשל תכנן, מה שגרם לירידות חריפות בשוק המניות. לכן, בצורה עדינה ניסח הממשל תכנית רצינית יותר, שהתנפחה משלושה עמודים ל110, ואז ל451. 451 עמודים של רפורמה במס שככל הנראה אף אחד לא יקרא ויגרמו להצבעות מצחיקות על פטור ממס לחצי עץ. את אותן טעויות שאנחנו כבר עשינו, האמריקאים רק עכשיו לומדים.

5.
אתנחתא קומית:

6.
ואם כבר בדוד סם עסקינן, מדאיג מאוד כמות המאמצים שזה משקיע בסיוע לממשלת ישראל להטמיע את תעודות הזהות החכמות. הפעם, טוען שר הפנים מאיר שטרית, אזרחי ישראל לא ידרשו לויזה אם יאושר חוק המאגר הביומטרי. הסאבטקסט כאן הוא כמובן "יאושר המאגר הביומטרי וזה יועבר גם לרשויות ארצות הברית", שכן ללא אותו אישור, אין לממשלת ארצות הברית כל יכולת לאמת את זהות הנכנסים. מה ששטרית שוכח לספר לנו, בהיותו בעל השכלה במיקרו-בביולוגיה (שלדעת דובר הממשלה רלוונטי כאן), הוא שדרכון ביומטרי הוא מאוד קל לזיוף או העתקה שתאפשר גניבת זהות.

7.
אבל לשטרית זה לא יפריע, כשהוא יבוא לנאום בפני הכנסת על הצעת החוק הוא יבהיר להם שנחתם הסכם תעודות זהות חכמות כבר עם HP ושארצות הברית מתעקשת על המאגר. חברי הכנסת, בהיותם אנשים שקולים ששוקלים כל הצעה ברצינות, יעשו יד אחת ויצביעו בעד; וכל זאת במקרה הטוב בו אותה חקיקה לא תוכנס בכלל באמצעות חוק ההסדרים המעניין והיצירתי שלנו.