אחד ההישגים שניתן לזקוף לזכות ז'ק דרידה הוא הדקונסטרוקציה (בעברית, מכאן ואילך: אָבְנַּיָה) האבניה, בקצרה, הינה דרך אשר באמצעותה ניתן לראות כיצד בסיסי הכח בחברה משפיעים על השפה ויוצרים מילים, ובאמצעות הקרבה בין המילים ניתן לראות מי בחרן (דרידה, בית המרקחת של אפלטון, הקיבוץ המאוחד: 2002). היום, אנסה להראות באמצעות האבניה כיצד יחסי הכח הצליחו להשפיע על השיח הישראלי בנוגע לאזרחי מדינת ישראל היושבים בשטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים בדרך קבע.

הכינוי המקובל בחברה הישראלית לאנשים אלו הינו מתנחל, המתנחל הוא אדם העושה נחלה לעצמו, וכך היה אף עם המתנחלים (זרטל ואלדר, אדוני הארץ, דביר: 2004). אין המתנחל בעל נחלה – זהו הנחלאי או הנוחל, ואין הוא נהפך לנחלה – זהו המונחל. המתנכל, הוא אדם העושה בעצמו את הפעולה, וטוב שכך. הנחלה, כידוע, היתה זרה לעם ישראל בראשית דרכו, והוקנתה לו רק לאחר יציאת מצרים, לכשתמו ימי הנדודים.

הפועל מתנחל, אשר הוא בלשון הווה, גם מציג את המעמד התמידי של פעולת ההתנחלות – לא מדובר בפעולה שנפסקה, אלא בפעולה ממשכת ומתמדת, אשר שונה, לדוגמא, מהטיית העבר שלה – בעוד שבהווה היחיד מתנחל, בעבר הוא התנחל ובעתיד הוא יתנחל. ואולם, הצורך להותיר את הווה על כנו צמוד לרצונם של המתנחלים, להותיר את הווה – תוך כדי אי תנועה בעתיד. דווקא מילון אבן שושן בוחר להגדיר את הפועל בצורת העבר יחיד, ומגדיר התנחל כ: "קבל לנחלה, קבל את חלקו, התישב על הנחלה שנתנה לו". ודווקא המשמעות הסבילה של המתנחלים היא זו שמודגשת (סבילה – לא במובן של אי פעילות, אלא של פעולה עצמית – עושה הפעולה הוא גם מקבלה).

מה מבדיל, אם כן, את בעלי הנחלות ה"רגילים" מבין המתנחלים – או אף המתיישבים, כפי שאמצו לעצמם כנוי זה לאחרונה? האם אין תושבי תל-אביב מתנחלים גם כן? הרי הם בעלי נחלות, ומתיישבים עליהן. נדמה לי שדווקא הסעד העצמי והפעולה האקטיבית היא זו שיוצרת את ההתנחלות הקבועה. ואסביר, על אף שאולי אצליח להסיט כמה ראשים אל כיוון אחר מהדיון הציבורי, אל תוך הדיון הבלשני.

המתנחל והמתנכל, שניים הם, ודגש בלבד מבדיל בינם. אחד מבצע מעשי נוכלות כלפי זרים, בעוד שהשני מתיישב על אדמה. לדעתי, הקרבה של פעלים אלו מצביעה על כוונה עליונה לזהות משמעותית. הנוכל והנוחל, לדוגמא, מבוטאים בצורה זהה, ובעוד שלאחד משמעות שלילית – נוחל תבוסה, השני הינו שלילי אקטיבי – נוכל, לסטים. כללי ההדגשה, אולם, בחרו כי בע' הפועל של פועל התפעל תמצא דגש בצורה תמידית, ובכך חסלו אפשרות יצירת הפועל מִתְנַכֵל אלא חייבנו לעשותו מִתְנַכֵּל.

אולם, ההתנכלות היא פעולה אשר יוצרת קרבנות חפים מפשע, כמו ההתנחלות – אשר מקריבה את שלמות המדינה לטובת הרצון לסעד עצמי על נחלה. שתיהן מבוצעות ללא מטרה רציונאלית, אלא על מנת לצור אנטגוניזם חברתי, הן המתנכל והן המתנחל בוחרים יחדיו לקרבן את העם אשר הם חיים בתוכו.

עוד הצלחה (חלקית) של המתנחלים היתה כשהטביעו את המונח "יהודה ושומרון" בכדי לכנות את השטחים שנכבשו על ידי מדינת ישראל במלחמת ששת הימים (למרות שחייבים להיות מונחים קצרים יותר), הקישור הישיר להיסטוריה מראה כיצד מצדיקים הם את ישיבתם שם בצורה כה בוטה, וללא כל הצדקה מעשית אלא רק בזכות הזרוע. בניית הקשר ההיסטורי היה באמצעות הרס של 2000 שנות היסטוריה שנמוגו להם מעזיבת עמם ההיסטורי את האדמה ועד ל"שובם" לאותם רגבים ששוחררו באותה התקופה.

השימוש ב"שטחים" מחד, וב"ישע" מאידך – עם כל ההשלכות שיש לישע – ישועה, שחרור, אתחלתא דגאולה – לעומת יש"ע, מראות את ההבדל בין ימין ושמאל במובן הָמוּמְשָגְ, בעוד שהשמאל משתמש בתיאור היסטורי או גיאוגרפי, ומנסה להתנתק מהקשר הרגשי, בוחר הימין לאמץ את הרגש ולהכותו עד זוב דם – לרצוח את האתוס בכדי להנחיל אתוס חדש, של אהבת הארץ (ושנאת יושביה). לא מזמן ידידה טובה שלי האירה את עיני בגנות הביטוי "יש לנו אהבה והיא תנצח", תוך כדי שהיא מבהירה את האונס הכפוי בביטוי זה, ואין לי מה להוסיף בנידון, חוץ מלהעלות את העניין לחלל.

אם כן, האם באפשרותנו להצביע כיצד השפה משפיעה על בסיסי הכח? מדוע נבחרה מילה זו או אחרת על מנת לייצג את אזרחי ישראל השוהים דרך קבע מחוץ לתחום השיפוט הישראלי? ברוב החברות השימוש היה בפועל מהגרים (שלילית), ולשבים ארצה השימוש היה במהגרים (חיובית). רק בישראל נבחרו הפעולות "עליה" ו"ירידה" על מנת להגדיר הגירה מהמדינה, דרך המנסה להצביע על רומה של מדינת ישראל מעל לשאר עמי הארץ. האם מדובר על פעולה לגיטימית?

ה"עליה" וה"ירידה" עבדו קשות בכדי לצור אתוס דמותי אצל תושבי הארץ, ומילים משפיעות בדרך חיובית ושלילית על דעותיהם של פרטים. הסיבה העיקרית לכך היא כי מלל אינו ניתן לתרגום ישיר למחשבות, אלא צריך לעבור את סוכן החברות השפתי, ומי ששולט בסוכן זה הוא הקובע את ההיסטוריה. המתנכלים, על מנת להיות חלק מהחברה הישראלית יצטרכו לעבור מסע חברות חדש.