אל תתייחסו לשום הודעה לעיתונות שתצא השבוע מועדת המדע. מאיר שטרית אמר על חותמי מכתב הפרופסורים כי "הם אם הם אינם מייצגים את מיטב המוחות בתחום הזה". שוב: כאשר עדה יונת, זוכת פרס נובל לכימיה חתמה על מכתב הקורא לחברי הכנסת לא להקים מאגר ביומטרי, מאיר שטרית, יושב ראש ועדת המדע בכנסת, אמר כי "המדענים הללו לא מייצגים את מיטב המומחים בארץ". אכן, עדה יונת אינה מומחית לביומטריה, אלא לכימיה, ועל כך זכתה היום בפרס נובל; אלא מה? דעתה כמדענית מצביעה על גישה אתית של המדע, אותה גישה שמביאה להקמת פרס הנובל.
אבל פרופ' יונת אינה לבד, גם יקיר אהרונוב, שהיה מועמד לפרס נובל בפיסיקה אינו מייצג את מיטב המוחות בתחום, שכן הוא חתם על מכתב המתנגד להקמת המאגר הביומטרי.
כשועדת המדע תוציא הודעה לעיתונות שתברך את פרופ' יונת ותגיד כמה המחקר שלה היה מצוין, תזכרו רק שיושב ראש הועדה קרא לה קשקשנית שלא מבינה כלום. ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת אמורה לקדם את המחקר המדעי, ולדעת מיהם בכירי החוקרים; כנראה ששטרית לא עשה עבודה כראוי. במדינה מתוקנת הוא היה הולך על זה הביתה.
33 תגובות, ניתן להגיב או לשלוח טראקבק
איל
כמובן שהיא אינה מגיעה לרום דרגתו של המוח המיטבי שבמדינה – הלא הוא מאיר שטרית ירום הודו.
13:35 :: 7 באוק', 2009
חנן
באמת צריך להיות גאון בשביל להשאר בכנסת כל כך הרבה קדנציות בלי לעשות כלום
14:00 :: 7 באוק', 2009
דרומי
לא שמאיר שטרית לא אידיוט, אבל איך זה שהיא זכתה בפרס נובל לכימיה על חקר הריבוזומים רלוונטי להבנה שלה בביומטריה?
14:51 :: 7 באוק', 2009
יהונתן
לא אמרתי שהיא מבינה בביומטריה; אמרתי שההבנה שלה כמדענית מובילה קודם כל נתפסת. וכן, העובדה שאדם הוא מדען בעל ידע משליכה לא מעט על הדרך בה הוא תופס את העולם. מבחינתי, מדענים מצוינים, גם אם אני לא מסכים איתם, יכולים להציג גישות אתיות מסוימות.
היא, כמדענית, מבהירה כיצד המדע (שהוא מי שמפתח, בסופו של דבר את הטכנולוגיה) חייב להיות אתי.
14:55 :: 7 באוק', 2009
שי
גדול
15:20 :: 7 באוק', 2009
מרק ק.
הקונספט הזה שמדע מפתח טכנולוגיה נורא מוזר לי. אני הייתי בטוח שמהנדסים מפתחים טכנולוגיות.
לא שאני ממש רוצה להפריע לדחליל שלך, אבל ברור מההקשר ששטרית מתיחס לתחום של אבטחת מידע ולא לרמת אינטלגנציה כללית.
15:42 :: 7 באוק', 2009
יהונתן
מרק,
יכול להיות שהיא באמת לא מבינה בביומטריה, אולי כי ביומטריה היא לא מדע, אלא ענף בתוך מספר מדעים הכוללים פיסיקה, מדעי המחשב, מתמטיקה ומשפטים (כן, משפטים לפחות לטעמי היא דיסציפלינה מדעית). אלא מה? שטרית קרא להם קשקשנים והבהיר שהם לא מכירים את החוק ולא מבינים כלום.
אני מצטער, אבל אם כל זוכה פרס נובל היה בא ומדבר על משהו שאפילו לא קשור לתחום שלו, לא הייתי קורא לו קשקשן.
וכן, אבטחת מידע הוא לא השיקול היחיד בהקמת מאגר ביומטרי, ואתה יודע את זה.
15:46 :: 7 באוק', 2009
קון
אחלה נימוק. זאת אומרת שאם ישראל אומן יגיד שאם עמוס עוז הוא חרא של סופר אנחנו צריכים לקבל את זה רק כי הוא זכה בפרס נובל?
18:22 :: 7 באוק', 2009
יהונתן
לא,
אבל אם הוא אומר שהוא נגד המאגר הביוטמרי אז כן.
בכל מקרה, לא. השאלה אם עמוס עוז הוא סופר או לא היא לא שאלה של מדע; אם הוא היה אומר שתחנת כח פחמית ראויה לנסיון מסיבות א,ב,ג אז לפחות הייתי בודק מה אומרים כל האנשים מהדיסציפלינה שלו.
לצערנו, לא היה ולו מדען אחד שתמך בנחיצות המאגר הביומטרי או בצורך בו.
18:25 :: 7 באוק', 2009
אפי פוקס
יהונתן- גדול.
כל השאר- הבנאדם העלה חידוד ציני ונכון שמפלפל את הדיון ועוקץ אמירה שהייתה מיותרת לחלוטין גם בלי פרס הנובל הזה, לא צריך לחפור לדיון חטטני ומטופש בכל דבר.
אגב, אני אגרר לדיון הלא ענייני הזה ואזכיר שלהוא שאין לי לומר את שמו יש תואר בביולוגיה או ביוטכנולוגיה והוא לא היסס להשתמש בתואר שלו יותר מפעם אחת כסוג של גושפנקא לביטחון שלו בדבר החוק. בנינו, ברור שאין לה הסמכה בביומטריקה, אבל המרחק בין ההבנה שלה לגבי ההשפעות של הטכנולוגיה על הפרטיות שלנו והאמירה שלה כמדענית ניטראלית לעניין זה, קרוב פי כמה מהרבה אנשים שישבו בחדרי הוועדה, בהם, אותו הוא. אז חלאס לחפור.
19:00 :: 7 באוק', 2009
צפריר כהן
לגבי מדען זוכה פרס נובל שמדבר על משהו שאינו בתחום עיסוקו: יש כמובן את הדוגמה הידועה של לינוס "ויטמין C" פאולינג:
http://he.wikipedia.org/wiki/לינוס_פאולינג
21:00 :: 7 באוק', 2009
Ron
Lest say that Albert Einstein would advise not to develop it.
.. Would Mr. Bull Shit-Rit still tell him that he is nothing but a cheap bull Shiter?
1:39 :: 8 באוק', 2009
נחום
זה לא משנה כרגע אם פרופ' יונת מבינה בביומטריקה או לא. אסור שרק בגלל זה שהיא מביעה עמדה בנושא המאגר הביומטרי השונה מדעתו של השר שטרית, יכנה אותה השר קשקשנית ויגיד שהיא לא מייצגת את מיטב המוחות בתחום.
שר הממונה על תחום המדע, חובתו המקצועית היא לקדם את המדע ולכבד את המדענים המובילים בתחומם, גם אם הם שוגים ומתערבים בנושא שאינו בתחום ההתמחות הספציפי שלהם ודעתם אינה עולה בקנה אחד עם דעתו של כבוד השר.
13:58 :: 8 באוק', 2009
מוטי
הוא פשוט אנאלפבית וחוץ מזה היא אשכנזיה מה שמוציא אותו משיווי משקל. תוסיפו את העובדה שגם המועמדים האחרים לא הגיעו ממרוקו ותבינו איך "הפוליטיקאי המהולל" מתייחס להשכלה בכלל ולמדענים דגולים בפרט
עם ישראל חי
14:04 :: 8 באוק', 2009
john doe
גם עדי שמיר, ממפתחי הצפנת ה RSA, שאמנם לא זכה בנובל כי אין כזה במדעי המחשב, אבל בהחלט זכה בפרס המקביל, פרס הטיורינג, נכלל בהכרזה הזו על אותם אלה שאינם "מיטב המוחות בתחום".
15:47 :: 8 באוק', 2009
מירי
ברור לי שעדה יונת התכווונה לפגיעה בפרטיות ולשלטון האח הגדול.
ואין כאן שום עניין של הבנה מקצועי בביומטריקה או לא
נוסף לפעילותה כמדענית היא אישה בעלת אוריינטציה חברתית מתקדמת. חברה בעמותת "בשער" לקידום חברתי אקדמי והיא כלת פרס הנובל היחידה שמצאה לנחוץ ל הזכיר את הסטודנטים שלה ולומר " לא עבדתי לבדי".דבר שמראה על הגינות מיוחדת.
אני הייתי מעיפה את השר הקשקשן רק על הדברים האלה ועל חוסר ההבנה והגישה הדיקטטורית .
8:40 :: 9 באוק', 2009
טל
גם שאלת המאגר הביומטרי אינה שאלה מדעית, והעובדה שפרופ' יונת זכתה בפרס נובל בכימיה לא הופך אותה לברת סמכא בתחום או לאחת שצריך להקשיב לדעתה בנושא. העמדה בשאלת המאגר הביומטרי נגזרת כמעט תמיד מההשקפה הפוליטית- החברתית של אותו אדם ולהשכלתו המדעית אין שום רלבנטיות.
13:45 :: 9 באוק', 2009
נועם
שאלת המאגר הביומטרי היא שאלה מדעית-אתית, והעובדה שפרופ' יונת זכתה בפרס נובל בכימיה כן הופכת אותה לאחת שצריך להקשיב לדעתה בנושא. השכלתו המדעית של אדם מאפשרת לו הבנה עמוקה יותר של הסכנות והיתרונות הטמונות בשימוש בטכנולוגיה.
23:44 :: 9 באוק', 2009
טל
קונקרטית- איך העבודה של פרופ' יונת בכימיה הופכת אותה למומחית בנוגע למאגר הביומטרי?
3:53 :: 10 באוק', 2009
נועם
אנשים כמו פרופ' יונת, ההשכלה הטכנולוגית והמדעית שלהם מאפשרת להם הבנה טובה יותר של הסכנות והיתרונות הטמונות בשימוש בביומטריה. לדוגמא, ככימאית היא מסוגלת להבין טוב יותר טענות הנוגעות לאיסוף טביעות אצבעות אך גם סביר מאוד שהיא מסוגלת לקרוא מאמרים מדעיים שלא מתחום התמחותה, במחשבים, ולהבין את עיקרם. גם אם לא כך הוא, עדיין יש לה גישה למומחים מתחומים אחרים, גישה שלך ולי אין. כמו שרופאים לוקחים חלק בקביעת סל התרופות, ושופטים בוועדות חקירה ממלכתיות, כך גם למדענים יש משקל ואחריות בבעיות מדעיות-אתיות.
13:38 :: 10 באוק', 2009
אניהו
אלימות השיח פה ובמקומות אחרים מדהימה אותי.
למה אם אחד צודק אז השני הוא בהכרח "אידיוט"?
למה אנחנו לא מסוגלים להכיל חילוקי דעות כדבר לגיטימי ואפילו מבורך, בדרך למחשבה על בעיה?
מאיר שטרית הוא פרלמנטר ראוי ומצויין (בעיניי), שלהבדיל מהרבה לופתי כסא, ממש עובדים בכנסת למען חקיקה ראויה. כמו כן, סגנונו המנומס והממלכתי מעיד על הכנסת כפי שהייתי רוצה שתתנהל, להבדיל מפרלמנטרים ממלכתיים פחות. אין בכך לומר שאני מצדד או מתנגד ליוזמה הביומטרית, אלא לפועלו לאורך השנים ככלל.
פרופ' יונת היא מדענית משכמה ומעלה שבחריצות ואמונה קפצה מעל משוכה מדעית כבירה, כזו שגם מרבית עמיתיה בתחום היו סקפטיים לגבי היכולת לעבור אותה, וזכתה בצדק בפרס הנובל על תרומתה לאנושות.
האם פרופ' יונת היא מיטב המוחות בתחום?
לא. היא אינה מומחית לתחום.
האם זכותה, או רצוי שתתבטא לגבי נושאים שאינם מתחום מומחיותה?
כמובן. רק שאז כדאי להניח בצד את עובדת הותה כלת פרס נובל ולהתייחס לדעתה באותו כובד ראש שהיו מקדישים לכל אדם חושב אחר.
מכל הלינקים הרלוונטיים שניתנו פה, זה היה בעיניי המאיר עיניים מכולם:
http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3754468,00.html
אני מציע למי שעוד לא קרא לקרוא ולחשוב, בלי קשר לחיבה או תיעוב למי מהניצים הנ"ל.
16:19 :: 14 באוק', 2009
מירה
לדעתי חבר הכנסת מאיר שטרית אינו פרלמנטר מצויין אלא אם כן המדד לכך הינו השליטה שלו בדרכים בהן ניתן לבצע מניפולציות במנגנון הכנסת.
תוך ניצול ציני של מנגנון הכנסת העמוס, הוא תפר ועדה מיוחדת בראשותו כדי שזו תקדם את הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית ותוך כדי כך תמנע כל דיון רציני בצורך במאגר. לאחר שזו קמה, הוא קבע לוח זמנים בלתי אפשרי בתקופת הדיון על חוק ההסדרים, תקופה שבה שאר חברי הכנסת עסוקים בועדות אחרות, והצביע לבדו על מרבית הסעיפים שנדונו בועדה.
קודם לכן, סגר שטרית דיל עם פרופ' בן-ששון, שהיה יושב ראש ועדת החוקה, לטיפול זריז בהצעת החוק להקמת המאגר הביומטרי. לאחר שבן-ששון נאלץ להפסיק את כהונתו, החליט פתאום שטרית שהדיון בהצעת החוק הנ"ל מתאים יותר לועדה חדשה בראשותו מאשר לועדת החוקה. כשנשאל על כך הוא סיפר, ללא שמץ של בושה, על הדיל עם בן-ששון.
נשמע בלתי- יאומן? הורידו את פרוטוקול הועדה מהתשיעי ביולי וקראו בעמודים 82-83
http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/mada/2009-07-09.rtf
2:04 :: 15 באוק', 2009
מהגג
ליהונתן, הנה ציטוט של זוכה פרס נובל לכימיה, אברהם הרשקו:
"ההישגים שלנו בכימיה לא הופכים אותנו למומחים גם בתחומים אחרים, אני לא חושב שאנחנו צריכים להשתמש במשקל הפרס כדי לדבר על כל דבר. המומחיות שלנו היא במדע". (http://glz.msn.co.il/NewsArticle.aspx?NewsId=49576)
שטרית הוא נבחר ציבור ותפקידו הוא לקדם אג'נדות שהוא מאמין הבן ושמייצגות את הבוחרים שלו. לעדה יונת, כמו לכל אזרח אחר במדינה יש רק קול אחד בקלפי ודעתה לגבי החוק הביומטרי נספרת פעם אחת בדיוק.
16:01 :: 15 באוק', 2009
אילן
אפרופו המאגר ואבטחת מידע.
אני לא יודע מי מכם לארחונה טס לחו"ל ומשתמש במערכת זיהוי כף היד, אך בעקבות הפרצה האומללה שנחשפה בזמנו במעריב (אני חושב). מומחי האבטחה מצאו פתרון נהדר.
כל מי שיוצא או נכנס מהארץ באמצעות המערכת עובר דרך מבקר גבולות נוסף שקורע פינה מהאישור יציאה / כניסה. בעוד ששאר העוברים מקבלים אישור מפקיד גבולות ואותו אישור נלקח ע"י אותו מבקר גבולות. כאשר ניסתי להבין למה קורעים ולא פשוט לוקחים את הפתקים לא ממש קיבלתי תשובה.
הערכתי היא שאימנו את אותם מבקרי גבולות לזהות ע"י הקריעה האם מדובר בנייר כימי או מכיון שהאישורים מודפסים ע,י מדפסת טרמית (ואפרופו גם המערכת עדין על חלונות 98 או 2000 אני לא סגור איזה אך מערכת מעוד אמינה :-).
או שהם חושבים שכל מי שיוצא או נכנס אכן שומר את אותם אישורים מכיון שהמדינה לא סומכת על המערכות הללו ולכן זה אמור להיות תחליף לחותמת בדרכון. אבל מה כבר לא מחתימים דרכונים ביציאה מהארץ.
אין לי ספק שכל צורת ההתנהלות של משרד הפנים ובקורת גבולות הינה דוגמא קלאסית להתנהלות המדינה בכל הנוגע למערכות מידע.
16:44 :: 15 באוק', 2009
דניאל
אילן – המנגנון החדש שלהם הרבה יותר מגוחך.
נסה למצוא מישהו שטס הרבה כדי לפענח את הסוגיה.
22:55 :: 16 באוק', 2009
אילן
אז זהו שאני טס פעמיים בחודש, ועדין לא עליתי על השיטה.
15:24 :: 17 באוק', 2009
עופר הדס
קודם כל יש ערך ל"מכתב מדענים" לפחות כמו שיש ערך ל"מכתב קצינים" במקום אחר.
אבל לגבי עדה יונת – שהמחקר שלה היה ניצול מידע עקיף ביותר שניתן להשיג בדרכים שונות (שרבות מהן היה עליה לפתח) כדי לקבל מידע מלא על מה שיש בתוך המבנה הנעלם הזה שנקרא ריבוזום שמאובטח היטב ואין דרך להכנס אליו ישירות ופשוט לקרוא את המידע שבו – בודאי יש לה יותר הבנה בענין האפשרויות להשיג מידע כאשר יש מאגר גנטי או אחר, ואפילו "מאובטח היטב", גם ממי שעומד בראש ועדת המדע ואולי גם ממיטב המוחות ב"תחום" – שהידע וההבנה של חלקם הגדול מוגבל לאיומים קיימים ולמנגנוני אבטחה ומנגנוני עקיפת אבטחה ידועים. מה שהיא עשתה במפעל החיים שלה הוא שחזור מלא של מידע בלי לראות באופן ישיר שום דבר בודד ממה שיש בו. זה גם מה שהרבה מדענים אחרים עושים: גילוי ידע שאין שום גישה אליו אלא רק למה שמושפע ממנו בעקיפין. ומתוקף זה עמדת המדענים הרבה יותר רלבנטית וחשובה מרוב הדיעות החשובות: הם אלה שיודעים יותר טוב מכל אחד אחר שניתן להשיג מידע ואפילו מידע רב במקום שלא נראה שיש בכלל מידע!
19:08 :: 19 באוק', 2009
יצחק ענברי
מעניין לעניין אבל באותו עניין, למשל, יש רישום של נתונים רפואיים של מרבית תושבי ישראל (בקופות חולים ובבתי חולים) מידע הרבה יותר רגיש. אני מציע לעלות על עניין זה ולדרוש למחוק נתונים אלה. נוסף לכך יש גם רישומים במשרד הפנים ובמשרד התחבורה ובבנקים ובחנויות שבהם קניתי באמצעות האינטרנט (כולל מספר ויזה) ובאל-על (כולל לאן נסעתי ומתי, ושהזמנתי ארוחה גלט כושר) וכן שנסעתי בכביש 6 איפה נכנסתי ואיפה יצאתי ומתי.
יש למחוק את כל הנתונים הללו!!!!
תמשיכו להשתעשע בעיניין, וללא ספק תביאו גאולה לעולם.
בלי כבוד רב, יצחק ענברי
12:56 :: 21 באוק', 2009
תגובה לפוסט “מאיר שטרית: "עדה יונת אינה מייצגת את מיטב המוחות בתחום".”