She screams in silence
A sullen riot penetrating through her mind
Waiting for a sign
To smash the silence with the brick of self-control
Green Day, She
 (cc) Bridget Brock |
ירוק הוא צבע האהבה. לא אדום, לא כחול ובהחלט לא סגול. אהבה היא ירוקה. תמיד היתה ותמיד תהיה. תמיד תמנע מאנשים את היכולת לחשוב בצורה רציונאלית. ירוק הוא הרגש הקטן הזה שתמיד מונע ממך לעשות את הצעד הנוסף.
האם לבטוח בה? האם מותר לך לעשות כן? אני לא בטוח. כבר עבר הרבה זמן מהפעם האחרונה שבטחת במישהי. ליתר דיוק, כמעט שש שנים. אתה לא יכול לבטוח, אתה לא יודע מה יקרה אף פעם. אנשים הם אינטרסנטים. הם יעשו כמיטב יכולתם לשמור על המצב שלהם. אף מערכת יחסים לא בנויה בצורה מושלמת, אבל אלו שמתקרבות לזה מסוכנות יותר מדי. |
| מהי מערכת יחסים מושלמת? בעצם אין כזה דבר. מערכת יחסים מושלמת היא מה שיש לאדם עם עצמו; רק מי שיכול להיות שם יכול להגריש באמת כמו במערכת יחסים. אתה צריך להכיר את עצמך, להתמסר, להיות מוכן לקחת את ההנאות הקטנות של החיים לאט לאט. אתה צריך ללמוד להתפשר. להנות מהדברים הפשוטים בחיים, כמו "סול כהן בתעלומת צלילי הגהינום" של רפאל פוגל שמספק חווית קריאה קצרה ואיכותית ויכולה להעביר חצי שעה בה אתה רוצה לנוח.
אתה צריך להתמסר לקלילות, לראות איזה סרט קליל שיעביר את המחשבות. נחשים על המטוס, נניח, יכול לספק את החוויה הפשוטה. על מה הסרט? יש נחשים על מטוס. ומה קורה בסרט? הנחשים על המטוס. צריך הסברים? לא נראה לי. |
 (cc) Crystl |
וכשכל זה לא עוזר? האם אתה עדיין צריך להשאיר אותה תקועה בראש שלך? האם יש סיבה טובה שהיא תקועה שם? האם הכתיבה לא תעזור לך להוציא את הכל? כתיבה, כמו בירה, תמיד היתה שם בשבילך. מאז שאתה זוכר את עצמך כתבת. היית ילד קטן והוצאת לאור עיתון מחתרתי בבית הספר. היית משכפל את העותקים במכונת הצילום במשרד של אביך ואז הולך ונותן עותקים תמורת עפרון. לא מודל עסקי מוצלח במיוחד, אבל לפחות קיבלת משהו על יצירת התוכן.
| והיום? האם אתה באמת חושב שאתה מתפרנס מכתיבת תוכן? אתה יכול להפסיק את הכל ורק לכתוב? עדיין לא. אז למה אתה כותב כל כך הרבה? למה אתה מוצא כל כך הרבה מקומות לכתוב בהם בלי לחשוב פעמיים. לעיתים בשם אמיתי, לעיתים שמות העת שלך מפתיעים אפילו אותך. זה התחיל עם אנגרמות, עבר לשמות בעלי גימטריה זהה וכעת? כעת אתה כל כך מוצלח שאתה לא תזהה את סגנון הכתיבה שלך. אתה לפעמים מחפש משהו בגוגל ומגיע לאחד הטקסטים שאתה כתבת תחת איזה פסבדונים, ואז מצטט אותו אצלך בבלוג רק כדי להראות אחראי ובעל מקור מידע כלשהו. |  (cc) Cherie |
ואיתה? מה יהיה כשהיא תצליח למאוס בך, כשהיא תבין כמה אתה לא יכול להיות אמיתי לגמרי? האם אז משהו ישתנה? למה אתה צריך בכלל לענות על זה. אתה יודע שהכל לא ממש משנה, אתה יודע איך זה יגמר. יעברו חודשיים והיא תבין את זה בעצמה…
| היא גם בטח יודעת שמאז אותו הלילה אתה לא יכול לבטוח בבני האדם, היא תכריז בריש גלי שאם לא תשתנה אז אין לזה מקום, ואתה? אתה בכלל לא רוצה להשתנות. יש סיבה שאתה לא הולך לטיפול, וזה לא שאתה לא יכול להרשות לעצמך, הסיבה היא שאתה נהנה מעצמך, אתה ממש אוהב את המצב שאתה נמצא בו. לא צריך לשנות כלום, לא צריך להשתנות. שינוי הוא משהו שאין לך את היכולת לשלוט בו; אם אתה רוצה או לא אתה תשתנה. לא משנה מה יכריזו, אתה תמיד תחשוב שאתה עיקש ותקוע בעמדותייך, כשפועל אתה תתרפס כמו כל פעם כשהיא רק תבקש ממך.
ואתה לא רוצה את זה? אתה לא רוצה פעם אחת להשתחרר לגמרי ולתת לעצמך לנסות? אתה לא מרגיש עצור אחרי כל כך הרבה שנים? לא מרגיש שמשהו חסר לך? אותי תוכל להיות אחרת הפעם?
|
 (cc) Cherie |
תכתוב אולי איזה טור לבלוג שלך בדה-מרקר, אתה יכול להרשות לעצמך עכשיו להזניח שלושה בלוגים; מי יודע, אולי מישהו באמת קורא את השטויות שאתה כותב. אולי סתם תעלה איזה טור בNRG הרשת, לא משהו רציני, אבל בכלל לא קשור לכתבה שלך באונליין מהבוקר. סתם איזה יום לא מוצלח אחד יש לך, יום כזה שאתה לא ממש מוכן לכלום. תתעצבן כל פעם שאתה שומע את הביפ המעצבן של הMiranda שלך, זה באמת מעצבן אותך, לא? אם זה כל כך מעצבן שכל הזמן מפריעים לך לכתוב אז למה אתה לא סוגר אותה? אתה יודע שאתה אוהב את זה.
 (cc) podobog |
הרי אין הבדל בין העובדה שאתה משאיר את המירנדה פתוח לכך שאתה אוהב את זה שמכאיבים לך במיטה. אתה מת להתפקע מצחוק כשהיא מלקקת לך שמה, אתה יודע שאתה חייב להתפוצץ מכאב כשאתה מקבל ביס, אבל אתה רוצה להמשיך, זה מרגיש ממש טוב, זה מיוחד ומוזר. זה בדיוק מה שוויתרת עליו. ולמה ויתרת? מה גרם לך להפסיק עם זה? היית יכול להיות עילוי, להזדיין עם כל כך הרבה בחורות שסתם רצו אותך, אבל אתה העדפת לא, אתה הלכת וישבת שם עם הפרצוף הדכאוני שלך שש שנים. ומה יצא לך מזה? כמה פעמים בכלל שכבת עם מישהי בשנה האחרונה? לעומת זאת כמה פעמים יצאת מהמיטה ואמרת לעצמך שאתה לא חוזר אליה לבד? |
אבל אתה יודע שזה לא רק זה; אתה יודע שאת פשוט הזנחת את עצמך. כמה פעמים בכלל ניסית לנקות את הבית? כמה פעמים הבטחת לעצמך שאתה יוצא לרוץ בבוקר. ומה עשית? נשארת בבית ושתית וודקה רד-בול. אפילו לא יצאת לנסות להשיג זיון, שלא נדבר על זה שלא רצית.
| ואז היא שולחת לך SMS, אומרת לך שאתה מזכיר לה את השיר ההוא; ואתה שואל בדיוק איזה חלק בשיר? אתה רוצה לדעת אם אתה הין או היאנג, אם היית יכול לעשות זאת בצורה שונה, לא? ואתה? אתה כולך מסובב מאקונומיקה, כי הברקת את כל הבית כמו שלא עשית שנים. אתה כולך רוצה להרדם. אז למה לעזאזל אתה תוהה בכל הדברים האלו? אתה שומע ג'ופלין. אתה תוהה אם באמת זה יספיק להעביר את הכל. אתה לא בטוח בכלל שזה עובד. אולי אתה רוצה לדבר על מכונות כי אתה כל כך אובססיבי על מכונות שאתה לא יכול בלעדיהן. אתה לומד את התחום כי אתה יודע שתאבד שליטה, לא? |
 (cc) silis_pro |
ירוק זה מזל רע.. ככה סבתא רבה שלי אומרת.. היא בת 106..אני נוטה להאמין לה..
אהבתי את "תכריז בריש גלי".. לא הבנתי מה הקטע עם הנחשים.. ולמה להתעלל בבובות סתם? תנו לבובות לחיות!
גם לא הבנתי בקשר למה שכתבת על שינוי.. אולי לא נועדתי להבין.. בקיצור, למה אתה כל כך בטוח שאתה צריך להשתנות? הרבה בלבול .. והרבה "מה יוצא לי מזה"..
אז בסדר אנשים אינטרסנטים.. אז מה?.. אם תשים את זה בצד את הציניות תראה באיזהשהו שלב כל אחד מרגיש משהו כלפי מישהו\י..
חשבתי, ברגעים של יאוש שאת האהבה (כמו שאני מקווה לה) המציאו נשים משועממות על דפי נייר..וכנראה שכל החיים האכילו אותי בזה אז זה מה שאני חושבת שאני רוצה.
זה לא נכון.
תמונות יפות יש לך כאן :)
Get this video and more at MySpace.com
איה,
הנחשים זה סרט חדש שהחנונים מתלהים.
הסיפור על שינוי הוא כי בכל מערכת זוגית יש פשרות, ואני לא אדם של פשרות, ויכול להיות שאני כן אאלץ, יום אחד, לכאלו, ואני מפחד.
גה גה,
התמונות לא שלי, הן ברשיון CC
אני דווקא אהבתי את צבע האהבה החדשני שלך! מהיום הלבבות שלי יהיו בירוק!;)
המילה הזאת "אאלץ" בדיוק מתארת את מה שאתה לא מבין..
אתה תרצה מיוזמתך לשמר ולהעצים את הקשר שלך עם מי שתאהב.. אם זה אילוצים אז חבל על הזמן
אני לא חושב שקשר צריך לגרום לאדם לוותר על מה שחשוב לו, אלא ההפך – להיות משהו חשוב מספיק כדי שלא יגרום נזק לעצמו.
לא הבנתי. "שלא יגרום נזק לעצמו"? האדם לעצמו? הזוג לעצמו או אחד לשני? זה נשמע כמו סוג של התאבדות..ואני לא מבינה למה אתה מתעקש שזה ככה..
על איזה וויתורים אתה מדבר? ולמה אתה כל כך בטוח שמה שאתה זה לא מספיק טוב? או שאי אפשר להסתדר איתך?
יצאת איתי פעם? את לא יודעת איזה סיוט זה, אני מניח שמבין הקוראות הקבועות יש לפחות שתיים-שלוש שיצאו איתי עד שמאסו בעניין… הן יגיבו כבר מתישהו.
I have 2 comments that, possibly, contradict. I'm not sure – we'll see once I've gotten them out:
1. If you truly like yourself, as you say you do, then your chances of finding someone who likes you just the way you are and having a successful relationship are about 98% higher than the rest of the population, so stop kvetching.
2. What are you so afraid of?
יהונתן, אף פעם לא יצאתי איתך, אבל אתה לא סיוט! אתה מעניין וגם אם קצת ברברן לפעמים, זה אינדירינג. יש לך מה להציע.
(אוקי, אני לא מכירה אותך אבל הבלוג הזה פשוט מזמין לכתוב חופשי אז אני לא מתאפקת)- ניראה לי שאתה יותר מידי חושב על זה ופחות מידי עושה. כאילו יש לך את החזון על איך זה אמור להיות, על פי כל מיני נסיונות או זיכרונות או להיפך חוסר ניסיון, וכמובן ששום דבר מזה, כרגיל לגבי תחזיות, לא תואם את המציאות כפי שהיא בפועל. המציאות היא מה שהיא. מתמודדים איתה מידי יום ביומו. וזה כך לכל בני האדם. אז למה לא להגיע לאן שמגיעים ואז לראות? חוץ מזה, יש כל כך הרבה זוגות שהם לא כמו א' ב' ג' שאתה מתאר והם כן זוגות אוהבים. ודבר אחרון- הדברים האלו ש"אתה אמור לעבור" כדי שזה "יהיה אמיתי" הם בין היתר אצלך בראש- כלומר כמו שהזכרת- מערכת היחסים היא קודם כל עם עצמך… ובמובן מסויים אתה צריך להתמודד איתם מבפנים כדי שהם יתהוו גם בחוץ.
ולדעתי, שינוי בא כשמגיעים מים עד נפש. לפני כן אין סיבה לעשות אותו.