הלמו (משה הלוי) מגולל בכתבה מעניינת את סיפורו של מפלג עבירות מחשב ביחא"ה תוך שהוא מטיח ביקורת על כך שרוב עיסוקו של המפלג הוא בצנזור האינטרנט ומסכם את דבריו ב:"לא בכדי נחשבת יאח"ה כסיירת מטכ"ל של המטה הארצי של משטרת ישראל. אלה שעומדים בראש משטרת ישראל יודעים שאת העבודה השחורה של תפיסת "מתנגדי השלטון באינטרנט" יעשו ביעילות חוקרי מפלג צנזורה."; אבל האם הלמו אכן צודק?
 
כדי לנתח את השאלה יש ראשית להבינה. השאלה היא לא האם מפלג עבירות מחשב עוסק בצנזורה של האינטרנט, ולא האם מפלג עבירות מחשב עושה זאת בצורה יעילה. השאלה האמיתית היא האם מפלג עבירות מחשב לא עוסק בעבירות "מחשב" קלאסיות, ואף לא בסיוע למציאת ידם הוירטואלית של הפושעים מהעולם האמיתי? ראשית אומר כי דעתי היא שהתשובה לשאלה זו היא בחיוב (דהיינו, המפלג כמעט ולא עוסק בכך).

לכן, קריאה בYnet היום שהניבה את הכתבה הבאה סקרנה אותי מאוד. הכתבה מספרת כי הצעת חוק חדשה תאפשר למשטרה לעקוב אחרי חשודים בעבירות באמצעים אלקטרונים, בין היתר על ידי ציתות לדואר האלקטרוני, להודעות הSMS ולמכשירי זימוניות. בעצם, נניתן לסכם זאת במשפט הבא: "במשרד המשפטים חושבים שהמלחמה בפשע המאורגן זהה למלחמה בטרור ורוצים להעניק למשטרה יכולות לעקוב אחרי עבריינים". אבל השאלה המדוברת פסולה מיסודה, עוד מבלי לדון במידתיות החוקתית שלה.

האם משטרת ישראל ראויה לכח הדרקוני של ציתות וחדירה לפרטיות של אדם בכלל? בכדי להראות כי האמצעים יעילים ראשית על משטרת ישראל להביא נתונים כי אותם אמצעי מעקב אלקטרוניים אכן אפשרו להקטנת פיגועי הטרור בישראל, כמו גם לכך שבאמצעות אותו מעקב ניתן להשיג מידע שלא ניתן להשיג באמצעים אחרים (וזאת מבלי להכנס לסוגיית המדיתיות, שתדון רק לאחר שיבחן אם האמצעי בכלל ראוי).

ובכלל, נניח שאותו אמצעי יוכח יעיל במניעת טרור, ולאחר מכן יוכח כיעיל במניעת פשיעה מאורגנת, מה השלב הבא? עקב אותה יעילות לעצירת הפשיעה ישתמשו בכלי הציתות בכדי למנוע עבירות "חמורות" פחות, נניח – יאכנו את הסלולרי של אדם מסוים כדי לבחון האם הוא נוסע במהירות מעל לחוק, ומכאן ועד לחוסר אפשרות פיזי בכלל לעבור על החוק המרחק דק מאוד.

ונניח שהמדרון החלקלק יעצר בנקודה מסוימת, נניח לאחר עבירות הפשיעה המאורגנת; האם זוהי המדינה שמחנכת את האזרח לטוב (סליחה רוגל על כך שאני מאמין שלמדינה יש תפקיד לחנך, אני מצעטר בשנית) או שזוהי המדינה שמחנכת את האזרח לפחד מרשויות השלטון ולנסות להפילן בצורה דמוקרטית פחות או יותר? אולי לא רק הלמו הוא (לא) וינסטון, אלא כולנו.

אזרח טוב במדינה צריך לשאול את עצמו מדוע הממשלה רוצה יותר כח כאשר בפועל היא לא מצליחה להתמודד עם העומס שיש לה כעת. משטרת ישראל לא עומדת בכל מקרה בלחץ ואפילו עיתונאים יכולים לחשוף פשעים בצורה יותר טובה מאשר המשטרה לעיתים.

ישאל השואל מדוע משטרת ישראל צריכה בכלל את סמכויות החיפוש כאשר חמישה-עשר או עשרים השוטרים שלה לא נכנסים כלל לחדרי הצ'ט ומחפשים להם פדופילים לדוג כמו שאהוד קינן ומישל דור עשו לפני שבוע? האם אלו לא עבירות חמורות מספיק בכדי לזעזע, או שמא קודם נטפל בעבירות ה"קלות" לתפיסה שמשפיעות על חיינו כל יום או אולי הסמכות דרושה כדי לשמש את המשטרה לניגוחים הפוליטיים שמשאירים את אותה "כנופיית שלטון החוק" בשלטון (שאני כלל בספק אם כנופיה זו קיימת).

עכשיו, מה תהיה אם כן תוצאת ההסמכה הנ"ל בחוק? לשוטר תהיה יותר סמכות כדי לטייח את עבירותיה, ושוב – אם כיום מפגינים תמימים חשופים לאיום "אם לא תעלה על המדרכה נרביץ לך על תקיפת שוטר או על אי ציות לשוטר" ובכלל, האם המשטרה תמשיך להתנכל לאזרחים כמו הלמו שמעוניינים לחשוף את ערוותה? ככל הנראה.

כדי שלמשטרה באמת גם יהיו שיניים וגם יהיה תיאבון צריך לבדוק שאותה יחידה מתמקדת בעבירות אינטרנט קלאסיות ולא בביטויים אינטרנטים של עבירות קלאסיות. סחיטה באמצעות טלפון אינה פשע אלקטרוני כמו שרצח באמצעות מנוף אינו פשע טכנולוגי.

Technorati Tags: Halemo, Privacy, Tapping, Wire, Internet, Law