ביום שבת הקרוב אעביר הרצאה בכנס מרכס 2007 בגדה השמאלית בתל-אביב. לקוראי הבלוג הקבועים אני לא חושב שאני אחדש דבר, וגם לא למי שמבין בתחום או מתעניין בו. אולם, למי שלא התעניין עד היום בקניין רוחני אני חושב שהסוגיה יכולה להיות מעניינת במיוחד. אני אשמח אם אני אראה אתכם שם, או אפילו היום בערב בהפגנה. בניגוד להרגלי, וכיוון שהטקסט נכתב במקור להרצאה, אין כמעט לינקים וסימוכין, והכל כתוב בצורה מאוד דוגמטית. אני מתנצל מראש שגם לא מובאות דוגמאות בטקסט, אולם להערכתי לא יהיה לי זמן בהרצאה להביא אף לא דוגמא אחת.

אמצעי הייצור והשליטה בחברה:
ההיסטוריה, על פי מרכס, נכתבת בצורה פשוטה מאוד. כל שצריך לעשות הוא למצוא מהם אמצעי הייצור המשמעותיים באותה תקופה, ולבחון מי שולט בהם ובאיזו צורה, וכך ניתן יהיה להבין כיצד ההיסטוריה תתפתח. הפטריאצי והפלצבאי הפכו לפיאודל ולוסל, אלו הפכו לבורגני ופרולטרי. החקלאות פינתה את מקומה לתיעוש, וזה אפשר – באמצעים חדשים – לייצר מוצר שהעובד כה מנוכר לו באמצעים גלובאליים עד כדי כך שדבריו של מרכס היום נראים רלוונטיים מאי פעם: “קיומה של הבורגנות מחייב מהפכה מתמדת באמצעי-הייצור, ומכאן ביחסי-הייצור, כלומר במכלול היחסים החברתיים. בניגוד לכך, שמירה קפדנית על אופן הייצור הישן היתה תנאי-הקיום הראשון לכל המעמדות התעשייתיים הקודמים. הפיכה מתמדת של הייצור; התערערות הבלתי פוסקת של כל הנסיבות החברתיות; אי-וודאות מתמדת, חוסר-יציבות מתמיד, מבדילות את תקופת הבורגנות מכל התקופות הקודמות." (מרכס, המניפסט הקומוניסטי, פרק 1)

הקניין הרוחני הוא אמצעי הייצור החדשים
הטענה שמובאת בקצרה בהרצאה זו היא כי אמצעי הייצור כיום שונים בצורה מהותית משהיו לפני כמאה, ואף כעשרים שנה, וכי הם אינם ניתנים עוד לתפיסה בחושינו. הקניין הרוחני הינו אמצעי הייצור החדשים, הדרך בה כופה הבורגנות את שליטתה על הפרולטריון (ואף על בורגנות אחרת) ומאפשרת את הזנחת העולם השלישי; אולם, בקניין הרוחני יש ייחוד – לראשונה השמירה על קניין רוחני קוראת תיגר על התחרות החופשית ומגבילה אותה בשם הקניין הפרטי.

דיני הקניין הרוחני הינם חריג לכלכלה – הם מאפשרים לאדם מונופול על רעיון, המצאה או תהליך שהגה לתקופה מסוימת. בפועל, דיני הקניין הרוחני מסרסים את התחרות החופשית ואינם מאפשרים לאחר לנכס לעצמו את המצאת האחר ולהשתמש בה לטובתו (או לטובת החברה) ללא תגמול לממציא. בשוק חופשי אמיתי ההגנה מונעת מהתחרות להשתכלל שכן זו מונעת מהמוצלח יותר לצור מוצר על בסיס המוצר המקורי ולאפשר לו להתחרות בשוק. לכן, דיני הקניין הרוחני טובים לבורגנים כל עוד הקניין הרוחני העיקרי מצוי בידם.

שלוש דרכים בהן הקניין הרוחני שולט בעולם
הקניין הרוחני כיום שולט בעולם ביד רמה והוא זה שמגביל את התפתחות האנושות על ידי כך שאינו משוחרר לחופשי. דיני הקניין הרוחנים מגנים על שלוש יתדות עיקריים והם הפטנטים, זכויות היוצרים וסימני וסודות המסחר. שלוש יתדות אלו גם יחד משמרים את החברה מלהתקדם בצורה חופשית ומונעים, ברשות החוק, מהחברה לחקור, להתפתח ולצור בצורה חופשית.

דיני פטנטים ותרופות
דיני הפטנטים מגנים על המצאות, רעיונות ותהליכים שניתנים לביטוי מוחשי. בפועל, חלק ניכר מהפטנטים ניתנים לתרופות וליישומים טכנולגיים. בצורה זו, בפועל, מגנים הפטנטים על הממציאים שהשקיעו כסף ניכר בפיתוח אותן המצאות ותרופות. אולם, בפועל, מונעים הם את השימוש החברתי היעיל באותן המצאות ותרופות. בתחום התרופות, לדוגמא, הפטנט נותן למפתח התרופה תקופה ארוכה בה הוא המחזיק היחיד בזכות לייצרה ולכן הוא חופשי לקבוע את מחירה כמחיר שמגלם את עלות הפיתוח והשיווק. בפועל, מונופול זה גורם לרמת מחירים גבוהה בתחום התרופות ומונע מהחולים (העניים יותר) את הנגישות לתרופות.

סל התרופות, והמחלוקת עליו שהתעוררה בשנה שעברה במדינת ישראל, היה יכול להיות רחב בהרבה ולהקיף תרופות חשובות נוספות אלמלא חברות התרופות היו מחזיקות בפטנטים. תרופות גנריות היו מיוצרות ומחירי התרופות היו צונחים עד למחיר ייצורן האמיתי. כך גם מתרחש במדינות עולם שלישי בהן לא מסופקות תרופות למלריה וקוקטיילים לאיידס עקב מחירם הרב, ואנשים רבים מתים בזכות המונופול של אותן חברות ואי ההתערבות של המדינה למען אותם חולים.

דיני סימני מסחר, עוולות מסחריות, סודות מסחר והיכולת לפעול
אך לא רק בתחום הפטנטים ההגנה על הקניין מונעת את התפתחות החברה. לחברה ישנו עוד נדבך, וזה סימני המסחר וסודות המסחר. סימני המסחר הם אלו שמגנים על היכולת של קוקה-קולה לשווק את המוצרים שלה תחת השם קוקה קולה ומונעים מאחרים לשווקם תחת שם זה. הגנה זו הינה הגנת הקניין הרוחני הראויה היחידה לדעתי כיוון שהיא מאפשרת לאדם לבנות את שמו ולפתח את מוצריו; עם זאת, היא מונעת מאחרים לצור מוצרים אשר נחזים להדמות לאותם מוצרים.

כך ימנע כל אדם מלשווק נעליים שדומות לנעלי נייק רק כיוון שנייק ייצרה מדגם מסוים קודם לכן והינה בעלת מוניטין. הדבר משרת את בעלי ההון בצורה ברורה כאן, ופוגע באזרחים שמעוניינים להתחרות באותה החברה מצד אחד, ובאזרחים שנאלצים לשלם מחיר רב יותר לבעלי ההון במקרה זה עקב המונופול שניתן להם על הזכות לייצר דגם מסוים.

דיני זכויות יוצרים וחופש תרבותי
אך לא רק סימני מסחר ופטנטים. התרבות היא ערש החברה המודרנית. התרבות נבנית על מחזות, שירה, ציורים וספרים. אותן יצירות מוגנות על ידי דיני זכויות היוצרים; ההגנה עצמה מונעת מכל אדם שאינו היוצר להשתמש ביצירה ללא הסכמת היוצר. בצורה כזו, ספרי הלימוד שאנו משתמשים בהם עולים כסף רב בתגמולים למרות שכל אחד יכול להעתיק את הספר, המוסיקה אשר מתווה את החברה יכולה להשמע אך ורק ברשות (ובתשלום ל) יוצריה.

אותה הגנה לאמנים, אמנם, היא בעייתית יותר כיום, בעידן שבו כל אחת מהיצירות ניתנת להעתקה בשניות באמצעות האינטרנט. שיר יכול להגיע ולהפיץ את מסריו למיליונים ללא כל עלות, אך עדיין חברות התקליטים מנסות למנוע מצב זה על מנת לשמר את רווחיהן גם כאשר הבסיס לרווחים אלו כבר אינו חלק מהמציאות שבה אנו חיים.

סיכום
המיוחד באותו קניין רוחני הוא שהצורה בה אנו תופסים אותו היא לא באמצעות חושינו; מרגע שתפסת את הקניין אין לך כל מניעה שאינה חוקית להעתיקו ואתה יכול לעשות כן ללא עלות כמעט. שיר שמתנגן יכול שינוגן בשנית על ידי מוסיקאי בשמיעה הראשונה וישופר, או אף יכיל מסר אחר. תרופה יכולה להיות מייוצרת על ידי כל חברת תרופות מהנתן המרשם לתרופה, אלמלא היו דיני הפטנטים מגנים עליה.

ייחודו של הקניין הרוחני הוא הריכוזיות הרבה שבו; מספר מצומצם של חברות תרופות וחברות מחשבים מחזיקות חלק ניכר מהפטנטים, מספר מצומצם של חברות תקליטים מחזיקות את הזכויות לחלק ניכר מהשירים והיצירות המוסיקאליות ומספר מצומצם של תאגידים מחזיקים את הזכויות לייצור מדגמים. אותה ריכוזיות מונעת מהאזרח הקטן והמנוכר, שככל הנראה גם עובד עבור אחת מחברות אלו או חברות שמסונפות להן, את החירות לעשות עם המידע – שפותח לתועלת החברה כולה – את מאוויו הפרטיים.

Technorati Tags: Karl Marx, Intellectual Property