0.
בשנת 1953 הכריז שר הפנים בצו כי העיתונים "קול העם" ו"אל אתיחאד" יסגרו לתקופה של עשרה ימים. הסיבה, לדבריו, היתה גילוי סודות מדינה במאמרי מערכת. בפועל, פרסמו שני העיתונים מאמרים נגד פעילותה של המדינה וחיזוק יחסיה עם ארצות הברית. בעת שקיבל בג"צ את עתירתם של העיתונים, קבע בצורה נחרצת כי:
האמצעים הפרוצידורליים המשמשים לדיכוי חופש העתונות או להגבלתו הם משני מינים. אמצעי ממין אחד הוא להעניש על הפרסום הנפסד לאחר המעשה. האמצעי מהמין השני הוא מניעתי, כלומר, בדרך של נקיטת צעדים המכוונים לסכל מראש את פרסום החומר הפסול או את הופעתו להבא של העתון בו נתפרסם חומר זה. גם במקרה האחרון – והוא המקרה שלפנינו – המדובר באמצעי מניעתי, שאינו נושא אופי פלילי במובן המקובל, משום שמטרתו הראשונית והמידית היא להבטיח אי-יציאת עתון לאור, מחמת שהוא עלול להכיל חומר פסול דומה בעתיד.
אכן, זה מכבר הוכר הדבר, כי אותו אמצעי "מניעתי" – מאחר שתמציתו צנזורה, פשוטה כמשמעה – הוא החריף מבין שני האמצעים הנזכרים. "הצנזור", אומר צ'יפי, "הוא המסוכן מבין כל האויבים של חופש הפרסה (prsee), ואינו צריך להתקיים במדינה אלא אם יש הכרח בכך מחמת סכנות בלתי רגילות" (שם, ע' 29). דברי הימים של עמים רבים – ושל עם ישראל בראש וראשונה – מלאים דוגמאות לאין מספר של בני אדם שהרהיבו עוז וערבו לבם, ללא רתיעה מהפחד של הענשה, לפרסם את אשר הכתיב להם מצפונם, חרף האיסור על כך מטעם השלטונות המושלים. ואולם, ברור הוא, כי בהפגנת אומץ לב כנ"ל בלבד לא היתה מעולם, ואין היום, ערובה מספקת נגד העיכוב האפקטיבי, באמצעים מניעתיים, של מתן פרסום לדעות או למחשבות שטרם יצאו לאור העולם. מה שמקנה לשימוש באמצעי מהסוג המונע את אפיו החריף והדרסטי הוא ההכרה הכללית, "שעוד טרם נולד על אדמות פקיד שהוא חכם או רחב לב עד כדי שישכיל, או ירצה, להפריד בין רעיונות טובים לגרועים, בין אמונות טובות לרעות" (שם, ע' 61). על כן, אפילו בתקופה בה עדיין היתה רווחת באנגליה ההלכה של הסתה למרד בצורתה המקורית, הכיר המשפט המקובל בעקרון, כי לאט לה, לאכקוטיבה, להשתמש באמצעים העוצרים מראש את פרסום החומר האסור, כי אם ברירתה היחידה היא הבאת העבריין, בשל הפצת הדברים המסיתים ברבים, לדין פלילי לאחר המעשה וכך נוסחה הלכה זו, בסוף המאה ה-18, על ידי בלקסטון: –
"חופש הפרסה (press) הוא הכרחי למדינה חפשית אך חופש זה משמעותו, אי-הנחת מעצורים מראש על הפרסומים, ולא שיהיו אלה חפשים מביקורת שלאחר המעשה אל הפצת חומר בעל תוכן פלילי. לכל אדם הזכות – והיא אינה מוטלת בספק – להביא לפני הציבור את הדעות שימצא לנכון האיסור על כך כמוהו כהריסת חופש הפרסה. אך אם מפרסם הוא הדבר שהנו בלתי הוגן, מזיק או נוגד לחוק, עליו לשאת בתוצאות שהן פרי העזתו הוא" (בג"צ 73/53 קול העם נ' שר הפנים)
1. בשנת 2002 החלה "לחימה" עזה בשטחים הכבושים. בין היתר, בעיר ג'נין הנמצאת בגדה המערבית התרחשו קרבות רבים אשר הביאו למותם של חיילים ותושבים. לאחר תום הקרבות הגיע מוחמד בכרי עם צוות הסרטה וצילם סרט פסבדו-דוקומנטרי. לכשהציג סרט זה בפני המועצה לביקורת סרטים ומחזות, אותה מועצה דחתה את בקשתו להקרין את הסרט, תוך שלמועצה כלל אין סמכות לאסור על הקרנת סרטים מסיבה שהם מכילים טיעונים שאינם אמיתיים, למועצה יש סמכות למנוע הקרנת סרטים כאשר אלו פוגעים בשלום הציבור בלבד. מניעת היכולת לשוחח על האמת, לדברי בג"צ, אסורה.
"אלא שלמועצה, בדומה לכל רשות שלטונית, אין מונופולין על האמת. הכוח שניתן בידיה אינו כולל סמכות לגילוי האמת על-ידי השתקת ביטויים שלדעת חברי המועצה הם שקריים […] המועצה – בהחלטתה המכוונת לגילוי האמת – חרגה מתחומי שיקול-הדעת שמתווה הדין ופעלה מתוך שיקולים זרים. הפגיעה בחופש הביטוי לא הייתה איפוא לתכלית ראויה." בג”צ 316/03 בכרי נ’ המועצה לביקורת סרטים ומחזות.
כב' השופטת דליה דורנר אף הוסיפה:
"יתרה מזו, החלטת המועצה משפיעה אך על תחום צר של החשיפה לסרט – הוא תחום הקולנוע המסחרי בישראל – בעוד שאין בסמכות המועצה לאסור על הקרנתו במדינות זרות וכן באמצעים אחרים (למשל, בערוצי טלוויזיה, במכשירי ההקרנה הביתיים או באמצעות רשת האינטרנט, שבה יכול כל אדם לרכוש את הסרט תמורת 30 דולר). סביר כי אמצעים חלופיים אלה יוכלו לענות לביקוש לסרט, שאף עשוי לגדול בעקבות ההמולה התקשורתית שיצרה ההחלטה.
ייתכן אף כי איסור ההקרנה, כשלעצמו, עלול לעורר בדעת הקהל חשד, כי יש דברים בגו, שאם לא כן, מה צורך ראתה המועצה למנוע צפייה בסרט? האמצעי שבו בחרה המועצה לא קידם איפוא את התכלית שההחלטה נועדה להשיג, וייתכן שאף השיג תוצאה הפוכה." (וראו, לצורך השוואה, את דבריו של האביר שלא היה בגלוב אמש)
2.
בשנת 1984, לקראת הבחירות הכלליות, פסל יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית דאז את הרשימה המתקדמת לשלום ואת רשימת כך מלהתמודד לכנסת כיוון שרשימות אלו מהוות סכנה לקיומה של ישראל כמדינה דמוקרטית ויהודית. באותה העת, ליושב ראש ועדת הבחירות כלל לא היתה סמכות לפסול רשימה מלהתמודד אלא אם היא לא עמדה בכללים טכניים. בית המשפט העליון, בשבתו כבג"צ, קיבל את עתירתן של שתי הרשימות והורה לאפשר להן להתמודד לכנסת. (ע"ב 2/84 ניימן נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית) מאז תוקן החוק כך שיאפשר ליו"ר ועדת הבחירות לפסול רשימות שאינן עומדות בקנה אחד עם ערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
3.
לא בכדי גל מור אומר שזה לא יגמר בפורנו. אחת הסיבות לקיומם של איזונים ובלמים בשיטה הדמוקרטית היא כדי לאפשר לאזרחים לפקח על הממשל. ממשל, בכל מקום שנותנים לו כח לעשות כן, יעשה כמיטב יכולתו על מנת לשמור על עצמו בתור האליטה השולטת. כך הדבר בפקודה המנדטורית של העלבת עובד ציבור וכך היה כאשר 'קול העם' פרסמו מאמר ביקורת על המדינה. וכך הסביר כב' השופט אגרנט בבג"צ קול העם הנ"ל:
המשפט הפלילי באנגליה מלמדנו, כי לאור גישה זו ועד לסוף המאה ה-18, היה נחשב כל מעשה של מתיחת ביקורת בכתב על האנשים שמילאו תפקידים ציבוריים באנגליה, בנוגע להתנהגותם בתורת שכאלה, או על חוקיה ומוסדותיה של המדינה ההיא, כנכנס לתחום העבירה של "הסתה למרד" Sedition (סטפן, כרך 11, ע' 348). מאידך גיסא, במדינה של משטר דמוקרטי – הוא משטר "רצון העם" – רואים את "המושלים" כמורשים וכנציגים של העם שבחרם, אשר על כן רשאי הוא בכל עת להעביר את מעשיהם המדיניים תחת שבטו, אם כדי לגרום לתיקונם של מעשים אלה ולעשיית סידורים חדשים במדינה, ואם כדי להביא לפיטורם המידי של "המושלים" אי להחלפתם באחרים בבוא מועד הבחירות.
4.
לא בכדי אנחנו נאבקים כנגד חוק לסינון אתרים שמקנה לשר התקשורת סמכות לקבוע קריטריונים לחסימת האתרים. המאבק הוא נגד התערבות כלשהי של הממשלה בתכנים שאנו צורכים. כל התערבות כזו עשויה לגרום לנו לקבל אמת מסולפת, אחרי שהממשלה תתערב ותשנה את התכנים אליהם אנו גולשים. ההתערבות בתכנים תהיה כל כך קיצונית, אט אט, עד שכלל לא נכיר את העולם הלא מסונן.
בפרק החמישי של יצירת המופת אלף תשע מאות שמונים וארבע, אורוול מספר על מפגש בין ווינסטון לחבר אשר עובד כעת על הרכבת המהדורה האחד עשרה של מילון השיחדש. החבר מספר לו בפועל, שיחדש לא מופעל כדי להמציא מילים חדשות בלבד. תהליך חשוב לא פחות הוא ההשמדה של המילים הקיימות. להרעיון הסביבו הוא לחתוך את השפה ולשמור את המילים הנחוצות בלבד. אין צורך במילה "רע" אם יש את המילה "טוב", כל שצריך הוא להשתמש במילה "לאטוב" וכך להשמיד את הרע; כך גם לא צריך "מצויין" שכן ניתן להגיד "יותרמטוב". לדברי החבר, עד שהמילון האחד-עשרה יושלם הדיבורישן יעלם כלל המאנושות. אט אט הרעיון של המיזם שוקע במוחו של וינסטון. זו לא השפה שמושמדת, אלא המודעות האנושית.
מרגע שיחדש ישתלט בצורה מוחלטת, פשעמחשבה לא יהיה יותר אפשרי כיוון שלא תהיה שפה לחשוב בה את המחשבות המרדניות. לא יהיה צורך לומר יותר "חירות היא עבדות" כיוון שמושג ה"חירות" יעלם כלל מהמפה. (תרגום חופשי ומעוות של הסיכום כאן)
5.
זה לא יגמר בפורנו כיוון שזה רק מתחיל בפורנו. מרגע שלמדינה יש את היכולת, זה עובר גם לערוצים אחרים:
השר הבהיר כי ממשלת ישראל חייבת לדרוש ממשלות אירופה לחסום את השידורים, או להעמיד לדין את המשדרים להסתה וגזענות. כל שר שנפגש עם עמיתים אירופאים צריך להעלות את הנושא, משום שזוהי סכנת נפשות אמיתית. (…)
מרגע שטכנולוגיה הופכת לאפשרית, כמו כל טכנולוגיה אחרת, לא ניתן לחסום את השימוש בה. מרגע שטכנולוגיה זו תותקן, ישתמשו בפקודה למניעת טרור לחסימת אתרים המעודדים טרור; ישתמשו בחוק איסור לשון הרע לחסום אתרים משמיצים אף אם אלו עומדים בקריטריונים אחרים, ישתמשו בפקודת הסמים המסוכנים כדי לחסום אתרים המעודדים שימוש בסמים וישתמשו באיסור הצגת התועבה בחוק העונשין כדי לחסום אתרים התומכים בהומוסקסואליות.
6.
זה לא יגמר בפורנו. זה יגמר כשלא תוכלו לחשוב בכלל על מה זה פורנו.
7.
אני קורא למחוקק שלי – בוא תסנן את האתר הזה אם אתה מפעיל שירות סינון ותקבע שצריך להיות מבוגר כדי לקרואחסום אותו. אני לא הולך לכתוב דברים שיהיו נעימים למחוקק לקרוא. אם האתר הזה יסונן אני אעתור לבג"צ כנגד שר התקשורת וחבריו.
8.
כל בלוגר שחושב שהאתר שלו לא יפגע, טועה. אמנון כהן ואריאל אטיאס מחכים לכם מעבר לפינה.
9.
בואו ביום שני לכנסת. זה חשוב יותר ממה שאתם חושבים.
Technorati Tags: Internet Censorship, אריאל אטיאס, אמנון כהן, חסימת אתרים, צנזורה, סינון, סינון אתרים, 892, ש"ס
מה שאתה אומר בעצם זה שאם לא ייקבע בחקיקה הראשית או בחקיקת משנה ותקנות מה הם האתרים שיחסמו, בג"ץ הוא זה שיקבע?
לא,
מה שאני אומר זה שהמחוקק נוטה לקבוע קריטריונים והמבצע נוטה להשתמש בהם בצורה חריפה יותר, לעיתים למען שיקולים אישיים.
בג"צ בכל מקרה ידרש להתערב כשיחסם האתר הלגיטימי הראשון.
הרי ברור לך שאם יחסמו את האתר שלי אני אעתור נגד החלטת שר התקשורת ואטען את טענותי המלומדות נגד החסימה וגם נגד החוק.
המדינה תאלץ להתמודד עם עלויות של עשרות אלפי בג"צים כאלו, כיוון שכל מי שיחסם יעתור (בצורה תיאורטית בלבד). לכן, העלות תפול על המדינה שוב.
בג"צ ידרש לשאלה לא במקרה כללי, אלא במקרים ספציפיים, מה שיגביר דווקא את הסיכוי לבטל את הסמכות של השר.
בסעיף 5, הציטוט מגיע כמובן מכאן: http://www.pmo.gov.il/PMO/Archive/Spokesman/2003/%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%9E%D7%91%D7%A8/Speeches8946.htm
לחסום אני לא חושב שיש למישהו זכות לדרוש, זאת החלטה פנימית של המדינה. מצד שני, לדרוש להעמיד לדין אנשים שפועלים נגד החוקים של אותה מדינה, זה כבר יותר הגיוני.
למעשה אם יש משהו שמדינות שונאות, זה שמדינות אחרות ידרשו מהן לעשות לעשות אי-אלו דברים. הרבה פעמים זה יוצא אווירה של דווקא (ומאוד מזכיר התנהגות ילדותית).
יהונתן, בהגשת בג"צ, מי שנושא בנטל הכספי הוא המדינה?
חשבתי שהמגיש הוא הנושא בנטל, ובמידה ובג"צ פוסק לטובתו, אז המפסיד משלם את ההוצאות.
אנחנו (מגישי הבג"צ) נשא בנטל ככל הנראה; אם ננצח, במקרה הטוב בג"צ יפסוק הוצאות לא ריאליות. במקרה הרע נספוג את זה.
חופש ביטוי עולה כסף, לא אמרו לך?
יהנותן, אני מוכן לספוג את העלויות של הבג"צ הזה, להבדיל מהעליות של הצעת החוק הזאת אם היא תעבור.
אתה מביא פה המון טיעונים. דבר אחד עוד לא הבנתי. למה פורנו לדעתך אינו מהווה סכנה לציבור? ממתי החופש של הציבור לצרוך תכנים פוגעניים אנטי ליברליים עומד בבסיס הדמוקרטיה? אם זה המצב, למה לא נקבע בהקשר לפוסט הקודם שלך שהעלבת עובד ציבור (ללא קשר לגודווין) היא חלק מחופש הדיבור? אין לי בעיה שתסתור את האפקטיביות של החוק, מצדי תטען שעל מנת לאכפו צריך להגביל את חופש העיסוק/ התנועה והזכות של אדם לעבור ניתוחים פלסטיים. אבל אתה קובע מראש שכל נסיון למצוא מזור לבעית הפורנו ורבאק בוא תכיר בכך שיש בעיה, לפחות בעניין צריכת פורנו על ידי קטינים, איננו צעד בכיוון הנכון?
רונה,
פורנו לא מהווה סכנה לציבור שבוחר לצרוך אותו, כמו שסיגריות לא מהוות סכנה לציבור שבוחר לצרוך אותן. אם הורה מוכן שילדיו יעשנו, בצורה כזו או אחרת, ולא עושה משהו למנוע זאת, זו אחריותו.
לדעתי העלבת עובד ציבור לא צריכה להיות חלק מספר החוקים כיוון שהיא לא מכירה בסייגים.
אני טוען שהדרך היחידה הנכונה היא לתת להורים לבחור מה הילדים שלהם יבחרו. אני חושב שכל נסיון לכפות על מבוגרים מה לצרוך (כל עוד לא מדובר בצריכה של תוכן פדופילי, לדוגמא) היא לא מוסרית.
פורנו בניגוד לסיגריות מהווה סכנה לציבור אחר, לא זה שבוחר לצרוך אותו. כשאני מעשנת אני פוגעת בעצמי. כשאני צורכת פורנו אני פוגעת באנשים שלא פגשתי מעולם ולא נוגעים לי.
אז למה לא לטפל ביצרני הפורנו הלא חוקי?
כשאת צורכת פורנו (שהוא קניין רוחני, קניין שלא מתכלה) את לא גורמת נזק. הנזק נגרם כשסרטים בהם נשים, גברים וילדים מנוצלים; את הנזק הזה צריך למנוע.
האמת, מתחיל להימאס לי (קצת) מהאנשים שאומרים שפורנו פוגע. אבקשכם להמציא לי נתון של מספר האנשים שנהרגו כתוצאה מפורנו בעשר השנים האחרונות, ולהשוות אותו למספר כורי הפחם שנהרגו באותה תקופה. מכרות הפחם מספקים את הדלק לרוב תחנות הכוח בישראל. הדלקת את המחשב – גרמת נזק משמעותי: סבל וסכנת חיים לכורים, סבל למשפחות שלהם, נזק לסביבה. קנית אייפוד – העבדת סינים בתנאים לא אנושיים ובשכר של $2 ליום. קנית סוודר – תרמת לתעשיית הצאן, שגורמת נזק סביבתי ואטמוספרי חמור. די כבר לבית-הלחמיזציה של הדיון הזה.
ר"ש,
האגדה מספרת על באגסי מק'קרירט, שהיה שחקן פורנו שמת משפיכת יתר, אבל חוץ ממנו, אני לא מכיר.
זה בסדר, הוא גבר, ולנו אכפת רק מניצול של נשים בתעשיית הפורנו.
1. "כשאת צורכת פורנו את לא גורמת נזק. הנזק נגרם כשסרטים בהם..מנוצלים; את הנזק הזה צריך למנוע."- אם הטענה הזו היתה נכונה, היא לא הי תה נכונה גם לגבי צימחונות?
2. "פורנו לא מהווה סכנה לציבור שבוחר לצרוך אותו, כמו שסיגריות לא מהוות סכנה לציבור שבוחר לצרוך אותן. אם הורה מוכן..זו אחריותו."- סיגריות כן מהוות סכנה לציבור שלא בוחר לצרוך אותן, קוראים לזה עישון פאסיבי. ואם אתה חושב שנשים למשל לא נפגעות בעקיפין מסרטי פורנו, אתה טועה בגדול, כי הסרטים האלה מכניסים לגבר לראש שאישה היא צעצוע מין, ואם הוא מספיק דפוק, הוא יחשוב את זה לגבי נשים ברחוב.
3. "בג”צ בכל מקרה ידרש להתערב כשיחסם האתר הלגיטימי הראשון"- נראה לך ריאלי שמישהו יחסום לך את האתר לדוגמא?
מי בדיוק יעשה את זה? יוסי ביילין, הארכי אויב שלך? אני הסכמתי בזמנו שאסור להקרין את "ג'נין ג'נין" כי דמוקרטיה לא צריכה להפוך לאנרכיה, ואנרכיה זה כשבן אדם גורם בפועל נזק תדמיתי למדינה, שזה משהו שלא צריך להשלים איתו בשם משהו כל כך ערטילאי ולפעמים מוערך יתר על המידה כמו חופש ביטוי. אני חוזרת לדוגמא של ניאו נאצים שהיו מבקשים בשם חופש הביטוי לעשות מצעד בתל אביב. זה לא יעלה על הדעת, נכון?
0. לפני הכל, בבקשה תביאי טענה אמיתית שפורנו גורם נזק לנשים ולא טענה מגמתית של דבורקין\מקקינון.
לעניין:
1. צמחונות היא אכילת בשר, שמתכלה כשאוכלים אותו. צפיה בפורנו לא גורמת לפורנו להגמר. כלומר, בעוד שבתרנגול אחד שנרצח ניתן להאכיל X אנשים, בסרט פורנו אחד ניתן להאכיל מספר אינסופי של אנשים.
2. ואם מישהו מעשן בביתו לבד? זה עדיין גורם נזק לציבור? [תביאי בבקשה ציטוט למחקר שמראה שיש קשר בין אלימות מינית לצפיה בסרטי פורנו]
3. כן, נראה לי ריאלי שהאתר שלי יחסם כי הוא מכיל תכנים שלא ראויים. נראה לי מאוד ריאלי שכל הבלוגים יחסמו לקטינים. אני אעלה על זה פוסט יותר מאוחר.
4. זה שאת התנגדת להקרין את ג'נין ג'נין רק מראה כמה את לא תומכת בדמוקרטיה. ג'נין ג'נין לא בא וקרא להשמיד את מדינת ישראל. ג'נין ג'נין הוא לא סרט טוב, הוא סרט משעמם ומופק רע, אבל זו דעתי בלבד. ג'נין ג'נין, למיטב זכרוני, לא עושה דבר מלבד להביא קבוצה של פלשתינאים שמתבכיינים על זה שהרגו שם אנשים, שזה כן נכון.
0.אני יכולה לתת לך דוגמאות מחיי האישיים לכך שלגברים שצופים בהרבה פורנו יש השקפת עולם מעוותות על איך נשים צריכות להיות, בעקבות הסרטים. לא ניכנס לזה ברשותך.
1. חשבתי לתומי שכשהביקוש עולה, גם הייצור עולה. אם יש ביקוש גובר לפורנו, אנשים ימשיכו להפיק אותו. לא?
2. אם מישהו מעשן, גם בלי לגרום לעישון פאסיבי, הוא עדיין גורם לעצמו נזק רפואי, שיושפעו ממנו מי שיאלץ לשלם על טיפולים או מי שלא יהנה יותר מההכנסה של מי שמעשן כמו ילדיו.
3. לא נראה לי ריאלי שמישהו יחסום את הבלוג שלך, לא משנה כמה הוא מעצבן לפעמים. הייתי במקומך גם עושה סקר בין הקוראים, אם הם חושבים שהבלוג "שווה" סגירה.
4.אתה יודע שהסרט הזה פוגע בישראל בצורה ממשית, אז למה לסכן תמיכה כלכלית ומוסרית של העולם בנו, הכל כדי שאחד בכרי יכניס כמה ג'ובות לכיס אחרי שהסרט יצא בהפצה רחבה?
0. אני יכול לתת דוגמאות הפוכות, דוגמאות זה לא מחקר אמפירי.
1. אם יש ביקוש לפורנו, המחיר שלו יעלה. ושוב, לא הסברת לי איך פורנו בדיוק מזיק.
2. נזק לעצמו ונזק לעצמו בלבד.
3. כרגיל, דעתך לא חשובה.
4. איסור הקרנת הסרט פוגע בישראל יותר כי הוא הופך אותה לחברה לא דמוקרטית.
וואו אתה עונה מהר. הנה הקישור שרצית http://www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m00023.rtf
0. אתה יכול לתת לי דוגמאות לאנשים שמכבדים יותר נשים בעקבות פורנו? אשריך אם כן.
1. איזה מחיר? הכל באינטרנט. פורנו מזיק כי הוא מחפיץ נשים. נראה אותך עושה סרט פורנו ולא מרגיש נבוך מלראות לאיזה צעצוע הפכו אותך.
2. כרגע הוכחתי לך שזה לא רק נזק לעצמו, אני לא מבינה למה אתה מתווכח.
3. שמוק
4.לא תהיה לך דמוקרטיה בכלל, אם לא תגביל אותה. אני צריכה להזכיר לך איך היטלר עלה לשלטון?
א. המסמך לא מכיל _אף_ מחקר אמפירי
ב. הציטוט המדויק במסמך: "מחקר אשר בדק את השפעת ההיחשפות לחומר פורנוגרפי על גברים העלה כי אין הוכחה שחומר פורנוגרפי מעורר אלימות. כן נמצא כי עברייני מין היו חשופים פחות לחומר פורנוגרפי מגברים ללא עבר פלילי בתחום זה. כמו כן מציינת סטרוסן כי ישנן נשים אשר בחרו לעבוד בתעשיית המין משום שרצו בכך ולא משום שאולצו בגלל אלימות או לחצים אחרים. מכאן עולה כי אין מסקנה חד משמעית מהממצאים ולכן קשה לעשות קישור חד משמעי בין צפייה בפורנוגרפיה ואלימות נגד נשים" (עמ' 7)
ג. מספיק בשביל להראות שאת טועה?
0. אני לא צריך להוכיח כלום, אם את מעלה טענה, תגבי אותה בעובדות בבקשה.
1. תאמיני או לא, פורנוגרפיה היא עסק, והיא מכניסה כסף. היא לא באה בחינם.
2. לא הוכחת כלום – המסמך שציטטת בעצמו לא מתבסס על אף מחקר ולא אומר כלום.
4. ההגבלה היא לא של ביטויים אלא של מעשים אלימים, של קריאות לאלימות ושל פעולות שנועדו למוטט את השלטון, לא של התבטאות כנגד מעשה של המדינה.
אתה הרי יודע שאני אצטט שורות שכן תומכות בטענה שלי, אז למה מראש אתה לא מביא אותן?
"על פי עדויות רבות מרבית הנשים אשר משתתפות בתעשיית המין עשו זאת מתוך כפייה, ומרבית "השחקניות" משתפות פעולה מחוסר ברירה. מחקרים מראים כי נשים המופיעות בסרטי פורנוגרפיה, בדומה לנשים המועסקות בזנות, הנן לעיתים קרובות נערות שעברו ניצול מיני בילדותן, ברחו מהבית, ונכנסו למעגל סגור של מצוקה כלכלית.."
"עדויות מחקריות מצטברות מציעות כי חשיפה לפורנוגרפיה תורמת לעיצובן וחיזוקן של עמדות בלתי רצויות כלפי נשים בהקשרים מיניים ולא מיניים כאחד"..
אני ציטטתי לא שורות, אלא את המסקנה של המחקר.
בדרך כלל, כשכותבים "עדויות מחקריות" נהוג לתת אזכורים לאותן עדויות. אף אזכור כזה לא מופיע במסמך. ראוי לציין שמדובר במסמך לא מקצועי.
אם את רוצה להמשיך להתווכח, תהני, אבל את טועה.
1. פורנו הוא עסק לגיטימי הא? כמו סחר בסמים למשל? אתה ממש אביר זכויות האזרח.
2.המסמך שהבאתי הוא שקלול של מחקרים שונים.
4. אתה לא עיוור ואתה יודע שאפשר להכריע מלחמות באמצעות התקשורת. אם בכרי נלחם בזירת התקשורת, אז שם צריך להלחם בו בחזרה.
לא ציטטת שום מסקנה, ציטטת חלקי דברים שהוצאו מהקשרם, כרגיל. זה מסמך של הכנסת ואני סומכת על רמתו המקצועית, כמו שגם הסתמכת עליו אתה מקודם כשהבאת את הציטוט הנוח לך.
אני לא מתווכחת, אני מסבירה.
לא הסתמכתי עליו כלל וכלל, אמרתי שהוא מסמך רע. מצד שני, אני ציטטתי רק את המסקנה שלו.
אני לא הייתי מסתמך על שום מחקר שאינו מצטט מחקרים אמפיריים ולא מביא נתונים מדעיים. הציטוט נוח לי כי הוא מראה שמה שאת אמרת שהמחקר אומר אינו נכון. תקראי את כל המחקר בבקשה לפני שאת מצטטת סלקטיבית. אני קראתי אותו.
תהני להסביר, אני פשוט חושב שאת נעמדת במקום של פמיניסטיות שלא נהנות ממין במקום להתעסק במה שחשוב באמת וזה למנוע ניצול של נשים.
וכן, הפקת סרטי פורנו, כל עוד הם נעשים בצורה חוקית וללא ניצול או אלימות, וכל עוד הם לא מכילים קטינים היא עסק לגיטימי לכל דבר.
וואו, ההתכתבויות בין פלי ליהונתן היו יותר מעניינות מהפוסט עצמו.
יהונתן, יש לך כשרון מדהים להציג נושא אקוטי ומעניין בצורה כל כך משעממת, ארוכה ויבשה.
העיקר שיש לך את פלי להעיר את יומך!
יוסף, זה שאתה לא נותן בפגישה הראשונה זה לא אומר שהבחורה מפסיקה "להנות ממין". אני נהנית מאוד והרבה, תודה ששאלת.
ממש נראה כאילו אכפת לך מניצול של נשים לפי איך שאתה מדבר. אולי הכנסת לעצמך לראש שאתה יכול באמצעות רציונליזציה להפחית מהפגיעה בנשים שנעשית ע"י פורנו, אבל לא הכל אפשר להפוך.
אני לא מפחית מהפגיעה בנשים, אני פשוט חושב שהדרמטיזציה שאתן עושות לפורנו מצחיקה ביחס לניצול האמיתי שיש של נשים לתעשיית הזנות, הדוגמנות והמדיה.
אבל לא, הכי קל להטפל לפורנו, כי שם באמת מוצג עירום.
בן אדם, אני יודעת שסרטיית הפורנו שלך בטח מכילה דיונים פומביים וימי עיון על זכויות יוצרים ברשת, אבל בעולם האמיתי יש דברים קשים, גברים ונשים שמוצגים בצורה משפילה, לפעמים בכוונה, ואתה צריך להפנים את המושג "השפלה", כי אין בתועבה הזאת שום דבר אירוטי, שום דבר רומנטי, ובטח שלא אומנותי.
כמו שאמרתי,
אם את לא נהנת מפורנו, את לא חייבת לצפות.
אני חושב ש"תעשיית" פגרי בעלי החיים היא תעשיה לא מוסרית ומשפילה פי כמה, ועדיין, עם כל הגועל ממנה, אני נלחם להוצאתה מחוץ לחוק, אך כל עוד היא חוקית אני אאלץ להשלים עם העובדה שהיא קיימת. את גם צריכה להשלים עם קיומו של פורנו שלדעתך הוא לא מוסרי. אם את חושבת שאת יכולה לשנות את החוק, את מוזמנת לנסות.
אני קורא כבר כמה זמן את הדיונים על הצעות החוק הללו, ולמרות שאני מסכים עם כל הטיעונים נגד החוק, אני חושב שחסרה התייחסות לזה שיש חששות אמיתיים וכנים של הורים מהחומר אליו נחשפים הילדים שלהם באינטרנט, ולא יכולים באמת לפקח על הרגלי הגלישה של הילדים שלהם (וזה בלי להכנס לשאלה האם חשיפה לפורנו באמת גורמת נזק לילדים, אני מניח לצורך הדיון שכן).
העניין הוא שכל הביקורות שנוגעות לחשש מ-false positive (סינון שגוי של אתרים ראויים) נכונות גם למצב שבו אדם מבקש באופן וולנטרי מספק האינטרנט שלו להפעיל סינון.
חוץ מזה, גם אם האלטרנטיבה להצעת החוק היא הסדרה עצמית של ההורים, ומתגברים על פערי הידע הטכנולוגי והמודעות, זה עדיין לא נותן פתרון למצבים בהם הילד גולש ממקומות מחוץ לבית, כמו קפה אינטרנט.
ושוב, אני לא תומך כאן בהצעת החוק, ולא נכנס כאן לדיון על הנזק/העדר הנזק שבפורנו, אבל אני חושב שבמסגרת ביקורת על חוק שמגיע מתוך כוונה לתת מענה לחשש מסוים (גם אם יכול להיות שהחשש אינו מוצדק, ויש עוד כוונות אפלות מאחורי החוק), צריך לתת אלטרנטיבה.
שי,
False Positive כאשר מופעל סינון רצוני על ידי ההורה ניתן גם לביטול בקלות יתרה; במקרה שהסינון הוא מרכזי והאתרים המסוננים "נקבעים על ידי ועדה" אזי אתה פשוט לא יכול להתקשר לספק האינטרנט שלך ולהגיד "תקשיבו, אני רוצה שהבן שלי ילך לראות את שבדיותלוהטות.קום אבל לא את מיןאנאליעםחזירים.נט". כאשר הרשימה נקבעת בחוק, היא תמיד בעייתית.
אני מבין את ההורים שחוששים, ואני חושב שהחשש שלהם לגיטימי במיוחד כאשר מדובר בהורים שלא מכירים את אופי הרשת; הורים כאלו ראוי שישבו עם הילדים ויסבירו להם מהי פורנוגרפיה וכיצד צריך להתמודד איתה, ולאו דווקא לחסום אותה. כמו שאתה מסביר לילדים שיש ברחוב זרים ואסור לדבר איתם כי הם עשויים לחטוף אותך, לאנוס אותך או סתם לבצע בך את זממם, אתה צריך להסביר לילד שיש באינטרנט אתרים שלא ראויים לגילו כיוון שהם מכילים "דברים של מבוגרים" ואם הוא נתקל באתר כזה בטעות, שיסגור את האינטרנט.
אתה לא תוכל להסתיר מהילדים שלך את קיומו של פורנו עד שיגיעו לגיל 50, אתה כן תוכל להסביר להם מדוע לא ראוי שיצפו בו אם אתה חושב שהם לא צריכים לצפות בו.
פולי, אין כל קשר בין קיומו של הפורנו לחקיקה המדוברת.
עיקר הפורנו מגיע מאירופה וארה"ב ובקנה מידה עולמי (כי ככה זה כשיש אינטרנט), לשוק הישראלי אין כל השפעה עליו.
יתר על כן, מי שכן צורך פורנו דרך האינטרנט, מן הסתם יבקש שלא יפעילו עליו את החסימה – ככה שהוא יוכל לגשת אל הפורנו הזה כמה שהוא רוצה.
במילים אחרות – לא משנה איך תנסי להציג את זה, לחוק הזה לא תהיה כל השפעה על תעשיית הפורנו. הסיבה העיקרית היא – כי החוק הזה בכלל לא נועד לטפל בנושא צפיית פורנו ע"י בגירים. הוא בא לטפל במקרים של בני נוער שנחשפים לתועבה, אלימות והימורים כפי שאלו יוגדרו ע"י שר התקשורת או מי מטעמו.
להסתובב כל היום ולזעוק על זכותן של שחקניות הפורנו זה אולי חביב בתור מאבק נפרד, אבל מתחיל להיות מאוס כשנשים כמוך וכמו חב"ה מנסים לסובב כל דיון לגיטימי על צנזורה לדיון מטופש על מסכנותן של שחקניות פורנו בארה"ב (שמקבלות משכורות נאות, ביטוח בריאות, תנאים נאים, בדיקות וטיפולים על חשבון המעסיק ועוד שלל הטבות). הדיון הזה הוא מטופש כי הוא לוקח בעיה אמיתית ורלוונטית (יש נשים שמנוצלות בתעשיית הפורנו) וממאיס אותה על כל מי שאולי היה מוכן לשמוע, שכן זה נשמע בערך ככה.
יש בעיה שאנחנו לא מסוגלים לפתור, ולכן אנחנו נאנוס את כל מי שנחשף אליה למרות שזה לא יעזור.
עכשיו, אפשר לזרוק לדיון הזה מה שאת רוצה.
למשל – יש בעיה: תעשיית פורנו נצלנית.
הפיתרון המוצע: נטפל באנשים שיחשפו אליו.
יש בעיה: תעשיית הבשר היא רצחנית
הפיתרון: בואו נחוקק חוק שאוסר על אכילת בשר (פחחח…)
יש בעיה: יש אנשים חילונים במדינה שאינם כפופים לרבנים
הפיתרון: בואו נקבע להם מה הם זכאים לראות ובכל פעם נקטין את הטווח.
מוזר שאני לא רואה אף אחד מהתומכים של החוק אומרים – הנה בעיה – יש מכוניות שמסוגלות לעבור את ה 110 קמ"ש, בואו נתקין בכל הרכבים במדינה מגבילי מהירות שלא מאפשרים לעבור את ה 110 קמ"ש.