« לוחות זמנים של רכבות | Main | כל חץ יוצא מהאשפה »

March 26, 2006

פצעי מלחמה

תמצאו את זה בבלוג החדש (מוביל לדף חיפוש)

פעמים לא מעטות קורה שחברים יושבים ומספרים סיפורי מזירות קרב, איך נפצעו בלבנון, איך תאונת אימונים גרמה לנזק לא מועט לרכוש (ואיך ישבו על כך בכלא) ואיך חברים נפגעו. אני לא שירתתי בקרבי (לא רציתי ולא יכלתי) ולא אחת אני סופג על כך ביקורת (ויש מי שטען שאפילו 'לא שירתתי בצבא' ועקב כך אין לי שום הצדקה לדבר על עניינים בטחוניים, אותו אדם חושב גם שיש לו סמכות עליי, מסיבות אחרות), אבל גם לי יש פצעי מלחמה. לא משדה הקרב וההרג, אלא דווקא מהשדה הפוליטי.

בשנת 2003 התנהלו שני קמפיינים. הקמפיין לכנסת בחודש ינואר והקמפיין לרשויות המקומיות בחודש אוקטובר. בשניהם סיכנתי את חיי יותר מבעבר, והייתי קרוב למוות לא אחת. אם יש דבר אחד שלא ניתן לומר על מה שקרה אתמול לליעד גולן הוא שהדבר לא היה צפוי. את יום 2 הבחירות לכנסת, ה28.01.2003 התחלתי בחזרה לקפאין. אחרי חודשיים שבהם נגמלתי מהסם המר הייתי חייב לחזור אליו. כמדומני שתיתי 60 כוסות לפחות באותו יום, שנמשך מיום ראשון בצהרים עד יום רביעי לפנות בוקר.

את בוקר שלישי פתחתי בתליית שלט מול קלפי בבית ספר הדר; טיפסנו אני ובחור בשם עמית על עץ בגובה 15 מטרים כשאנו מחזיקים את החבל למשיכת הפלריג בפה ובידיים בלבד מטפסים על עץ. עמית היה ילד, בן 18 בלבד, והוא ידע לטפס על עמודים חלקים, בלי שום כלי ובלי בעיה משך עצמו במעלה העמודים ותלה לעיתים שלטים במקומות שלא היינו מאמינים. כך כל רמת השרון התמלאה בכבשים עליהן כתוב "לא בעדר של שרון" במקומות בהן לא ניתן היה להורידן. את הפלריג עצמו תלינו בצורה שהוא נראה מכל כיוון אפשרי ולעיני כל, אך מצד שני לא ניתן להורדה, במזל לא נפלנו מאותו העץ.

בהמשך, טיפה לאחר תחילת הקלפיות, קיבלתי טלפון מאחד המתנדבים, ילד בן 15 שחילק תעמולה מחוץ לקלפי. מסתבר שפעילי ליכוד הפעילו אלימות פיזית ומילולית כנגדו והגעתי מיידית לסייע. למרבה הפתעתי דובר בילדים שאני רגיל לראות מבצעים פרעות מחוץ למועדון שאני מתנדב בו, אחרי חילופי צעקות הם נרגעו והמשכתי הלאה בלפקח על הבחירות. נסעתי הלאה לבית הספר גולן, שם טיפסתי על עץ בגובה 10 מטרים בערך כדי לתלות פלריג. לעלות היה קל, לרדת דרש קפיצה לתוך פח אשפה שצילק את רגלי עד היום. לא פצע קשה, סתם שפשפוף אמרתי לעצמי. בעוד שבאותו הרגע אני צולע קצת, אבל הכל הסתדר. מצד שני, על רגל שמאל, טיפה מתחת לברך, עד היום יש לי שקע בגודל של מטבע של חצי שקל.

איומים לא היו נחלתם של פעילי ליכוד בלבד. בבחירות הארציות כמעט ונדקרתי, ואף הותקפתי על ידי פעילים אחרים כשהערתי להם על התנהגות פסולה. הגשתי תלונה שכמדומני לא נחקרה אפילו. התוקף? פעיל של מועמדת עצמאית לרשות העיר. באותו הקמפיין לא היתה יותר מדי אלימות, אבל טיפסתי על כל דבר אפשרי ונפלתי לא מעט. לא נפילות קשות, לא צלקות, רק שפשופי עור. מספרים על עידן למדן, שהיה מועמד באותה עת למועצת רמת השרון מטעם מרצ, שבבחירות הוא היה מפלרג את כל עמודי החשמל בדרך לירושלים. לא דבר מסובך במיוחד, פשוט דורש טיפוס לגבהים לא אנושיים.

בכלל, פעילות הרחוב הפוליטית היא זירת מלחמה. מנהלים חדרי מלחמה ומנהלים מאבקים אמיתיים. נכון, אף פעם לא מת מישהו תחתי או מ'הפלוגה' שלי, אבל תמיד אנשים נפצעו, נחתכו מאולרים בעת שתלו שלטים, קיבלו מכות, נפלו מסולמות. אנחנו תמיד נזהרים, אבל לפעמים, רק לפעמים, בלהט הרגע אנחנו חייבים לתלות שלט, רק כי העמוד הזה כל כך גבוה ואף אחד אחר לא יתלה עליו. אנחנו חייבים לטפס על עץ כדי להראות שאנחנו משקיעים יותר - כי כל קול חשוב. אנחנו לא מנסים שום דבר שיכול להביא למותנו.

DSCF0355 (Custom).JPG

גם אני טיפסתי על עמודי חשמל לא אחת. בצומת רעננה לפני מספר שנים. לא התחשמלתי, אבל גם לא נגעתי בחוטים. תמיד דאגתי לנעול נעליים כשאני עושה זאת. אני לא חושב שאני אטפס על עמודי חשמל יותר. לא בשביל אף אחד. יש דברים שצריך לדעת איך לעשות ויש דברים שצריך לא לעשות. יש לי מספיק פצעי מלחמה מקמפיינים אחרים.

נכתב על ידי jk ביום\שעה March 26, 2006 10:19 AM

Trackback Pings

ניתן לשלוח טראבק כאן

Comments

תמונת המשתמש

MrM
March 26, 2006 01:12 PM
לינק ישיר לתגובה זו

החייל האמיץ קלינגר :)

איפה שרתת בצבא?

תמונת המשתמש

יהונתן
March 26, 2006 01:14 PM
לינק ישיר לתגובה זו

i can tell you, but then i'll have to kill you. כמות שאומרים.

תמונת המשתמש

tal
March 26, 2006 03:31 PM
לינק ישיר לתגובה זו

יהונתן היה חייל במקום לא כל כך סודי.

גם אני חושב ככה שמי שאמר שאתה לא היית בצבא דיי טועה, אפילו , הוא בעצמו לא עבר מה שאתה עוברת בחייך הפוליטים.

תמונת המשתמש

יהונתן
March 27, 2006 12:34 AM
לינק ישיר לתגובה זו

אני לא בטוח שהוא לא עבר את זה בצבא, בפוליטיקה אני בטוח שלא - בגלל זה הוא מצביע מחר קדימה.

אבל כשהוא מעיר אותך מחר בבוקר תחשוב על זה.

תמונת המשתמש

נמרוד ברנע
March 27, 2006 07:04 PM
לינק ישיר לתגובה זו

א. אומנם פז"ם הקמפיינים שלי נופל משלך, אך בכל הקמפיינים שהשתתפתי - 99' לכנסת ה-15, 2001 לראשות הממשלה, 2003 לכנסת ה-16 ו-2003 לרשויות המוניציפליות, השתתפתי במלוא מרצי, כשבאחרון אף כיהנתי כיו"ר נוער מרצ, מה שדרש כמות השקעה של אנרגיות וזמן שאני לא זוכר שהשקעתי אי-פעם במשהו.
ב. בכל הקמפיינים שהשתתפתי הסכנה האמיתית הייתה פעילי הימין או אוהדיהם - בבחירות 2001 זרקו בקבוק על הראש שלי והשוטרים עמדו מנגד ולא עשו דבר, גם היה סהרורי שהרים מקלות וניסה לאיים עלינו אך הרמנו בעצמנו מקלות והוא תפס רגליים וברח. הפעם היחידה שממש הגעתי לסיטואציה אלימה הייתה דווקא בבחירות המוניציפליות בחיפה, עיר שקטה, רק שהפעם לליכוד היה סיכוי אמיתי, וכבן למשפחת חיפאים סוציאליסטים, לא הייתי יכול לתת לזה יד. מה ששכחו לספר לי, זה שהפעילים של המועמד של העבודה-שינוי-ירוקים-שכונות, יונה יהב, שהספיק לעבור לקדימה, הם ילדים בני 15 בשכר שלא איכפת להם מכלום. כשהם קרעו פעם אחר פעם את השלטים של 'חיפה שבלב - דור שלום, מרצ, מימד', לא הייתי יכול לעמוד מנגד ועמדתי מול השלט. הם החליטו לבעוט בי, זה לא השתלם להם.
ג. אובססית תליית הפלריגים והשלטים על כל אזור היא בלתי ניתנת להסברה לאדם מבחוץ, גם עכשיו, כשאני לא מעורב במערכת הבחירות, אני מוצא את עצמי מזהה נקודות לתליית שלטים שלא ברור לי איך אף מפלגה לא תלתה עליו שלט [אבל על השטח הרדום בבחירות האלה צריך לכתוב פוסט שלם]. בבחירות 2001 נשארנו ערים כל הלילה שביום לפני הבחירות כדי לפלרג את כל צומת ארלוזרוב, ומהניסיון רב השנים שלי עם הצומת, אני יכול להגיד שהצומת מעולם לא הייתה מפולרגת יותר - גם המטה של שרון וגם המטה של ברק הגיעו לשיאים בלתי ישוחזרים באותו לילה.
ד. כשהודיעו על מותו של ליעד גולן ז"ל, שלפי התיאורים היה פעיל נמרץ ואידאולוגי, בניגוד אליך - לא הבנתי מה גרם לו לטפס על עמוד חשמל. בכל הפעילות שלי לא טיפסתי על עמוד חשמל, לא לפחות בגובה שהתקרב לכבלים, ועצם הקונצפט של לטפס למקום מסוכן כדי *להוריד* שלט של מפלגה יריבה, מטומטם ברמות שאני לא מצליח לדמיין את עצמי מגיע לסיטואציה הזאת. יש דרכים הרבה יותר יעילות להוריד שלטים של מפלגות יריבות, ויש גם דרכים פחות מסוכנות לתלות על עמודי חשמל.
ה. המקרה של ליעד העלה בי רעיון - לכתוב ערכת תדריך בטיחות לפעילות פוליטית ולחייב את כל המפלגות להעביר אותן לפעיליהן.