התיאוריה במדיניות ציבורית גורסת שממשלה קטנה (עם מספר מצומצם של חברי כנסת) יכולה להביא לתוצאת יעילות יותר כיוון שמוסכמים קווי יסוד ברורים. כך ניצח אברהם לינקולן את הבחירות בארצות הברית כשהצליח לאגד את השמרנים הליברלים בצפון ואת הדמוקרטים השמרנים בדרום להצביע לו על אג'נדת העבדות (כמעט כמו אולמרט\שרון וההתנתקות) (לא תיאוריה שלי, אלא של ווילאם רייקר). כמה שהקואליציה פחות גדולה, וכמה שיש בה פחות שותפים קואליציוניים, כך היא תהיה יעילה יותר.

אולמרט בא מגישה הפוכה, הוא חושב שקואליציה צריכה להיות רחבה ככל האפשר (והדבר מפריע לפעילות ציבורית ואזרחית עוד יותר). ככל שהקואליציה תהיה קטנה יותר, וככל שהממשלה תהיה קטנה יותר (עם כמה שפחות שרים) כך לכל משרד יהיו סמכויות מוגדרות, וגם יהיו לו את היכולות לבצע את מה שיש לבצע (כשאני אישית מעדיף שהמדינה תתחיל ברפורמה של ביטול חוקים לא אכיפים, ואכיפת חוקים רצויים, אבל זו רק דעתי).

בכלל, בכדי לקיים ממשלה יעילה, צריך לשנות את חלוקת הסמכויות. בסך הכל, הרשות המבצעת מתחלקת למספר זרועות: זרוע אכיפה (שיטור, בטחון פנים, פרקליטות, איכות סביבה וגביית מסים), זרוע אדמיניסטרטיבית (הנפקת דרכונים, בירור תובענות) זרוע שאחראית על חלוקת העושר החברתי (רווחה, בריאות, חינוך), זרוע שאחראית על יחסי החוץ של המדינה (צבא, דיפלומטיה) וזרוע שאחראית על פיקוח על שאר הזרועות (אוצר, ביקורת המדינה). כלומר, חמישה משרדי ממשלה שהם "שרים בכירים" או "משנה לראש הממשלה", ותחתם עוד 14 מנכ"לים שמבצעים מדיניות. מספר עובדי המדינה לא צריך להשתנות, אלא רק ההסכמה החברתית על תוכן הממשלה.

ממשלה כזו תהיה מקצועית, כשראש הממשלה יהיה primo inter partem וינהל את המדינה, ימנה אנשים מקצועיים שיפעלו לאור קווי היסוד שנקבעו בהסכמים קואליציוניים. כך, תמנע סחטנות מפלגתית לג'ובים, ותוותר רק ה"סחטנות" החיובית, של קווי יסוד: שירות הבוחר. הרי היום, מרצ תוהה האם להצטרף לממשלתו של אולמרט, ולהיות אוכלת הנבלות לאחר שזה ידחה את מפלגתו הגזענית של ליברמן. תהייה כזו תתייתר במקרה שבו עמיר פרץ יכנס לקואליציה, ויצרך לדאוג לנצח גם במרכז המפלגה. כך הבטחתו של שרון לאוריאל רייכמן היתה יכולה להיות ממומשת גם מבלי שזה יאלץ להיות מועמד לכנסת, ולאכזב מאות מצביעים שהצביעו קדימה רק בשבילו.

פוליטיקה כזו, אחרת ממה שהכרנו בישראל, עוד תבוא. הממשלה לא תחזיק מעמד בגודל כזה, של 27 שרים, 84 חברי קואליציה. השוני בין ליברמן לבן-יזרי גדול מדי, והשוני בין עמיר לאולמרט לא מאפשר ניהול משרדים כשבעצם קדימה יושבת על ברז התקציב. ממשלה קטנה מפנה משאבים שיכולים ללכת לרפורמות סוציאליות ואפילו לוואוצ'רים שמסייעים ליעילות (ולתחרות) ויוצרים תחושה של אחריות עצמית (לעניין הוואוצ'רים, מומלץ לקרוא את דו"ח ועדת וינוגרד להבנה כיצד העניין היה אמור להיות מיושם בשכר הלימוד האוניברסיטאי)