הבעיה עם הנייטרליות של הטכנולוגיה היא אחרת. יש טכנולוגיות נייטרליות שכשמשתמשים בהן בצורה מסוימת הן כבר לא נייטרליות, ולמרות המטרה הטובה, הן גורמות ליותר נזק מתועלת, גם אם הנזק נעשה בצורה עקיפה. כזו היה המקרה של חברת Blue Security, שמייצרת מוצר שנוי במחלוקת להגנה מפני ספאם. לכאורה, בלו סקיוריטי באו לפתור את הבעיה הרגילה - דואר בלתי ממוען למטרות מסחריות. בלו סקיוריטי הציעו את הצפרדע הכחולה שלהם, ששולחת אלפי הודעות הסרה לספאמרים האמיתיים. אולם, הספאמרים רצו להוכיח שהם "לא פרייארים" ותקפו חזרה, דרך אותם כלים שהיו לבלו סקיוריטי.

על דרך הפעולה מעוררת המחלוקת של בלו סקיוריטי אין צורך לדבר. אם עד לפני שבוע לא הכירו את הטכנולוגיה כמעט, כיום מדובר במוצר שמוכר לכל. המחשב הופך לרובוט שמשמש כשליח, ושולח אלפי הודעות הסרה. אולם, הנוקמים רצו להחזיר לבלו סקיוריטי בדרך שלהם, הם הפעילו מתקפת מניעת שירות על אתרי החברה, וגם לאחר שהאתר המרכזי הועבר לבלוג של החברה, בשרתי TypePad, המשיכו המתקפות. השאלה האמיתיתי שמתעוררת כאן, היא האם ראוי להשתמש במוצר של בלו סקיוריטי או ליתר דיוק, האם המוצר עצמו, למרות הרקורד המרשים שיש לו בתור מחסל דואר זבל, הוא פתרון מידתי לבעיית דואר הזבל והזבלנים ההולכת וגוברת?

רק היום ואתמול נחרץ דינם של שני ספאמרים. הראשון, ג'ינסון ג'יימס אנצטה, נידון לחמש שנות מאסר על כך שהפך מאות (ואולי אלפי) מחשבים לזומבים והשכיר את רשת משלוח הספאם שלו לספאמרים. והשני הוא סנפורד וואלס, שחויב לפצות 4 מיליון דולר על נזקים שנגרמו מספאם. שני הספאמרים הרוויחו כסף משימוש בטכולוגיה, נייטרלית לכאורה, של העברת מסרים. אבל שני הספאמרים האלו הם טיפה בים. כיום, אחוז ניכר מתעבורת הרשת היא ספאם, דואר שנועד לשווק מוצרים שאנו לא רוצים, בצורות שאנו לא אוהבים לקבל, והכל כדי לקלוט את האחד במיליון, אותו אחד שיסכים לקנות מוצר מספאמר, שאנו כל כך מתנגדים לו.

בלו סקיורטי חצו את הקו והפכו להיות רובין הוד של המשתמשים, הם השתמשו באותה הטכנולוגיה שהספאמרים משתמשים, הפיכת המחשבים לזומבים, כדי להלחם בדואר הזבל, פעולה שכולנו רוצים לעשות. תוך כדי שהם מגדילים את התעבורה המיותרת ומעמיסים עלויות מיותרות על החברה ועל התשתית. הבעיה היא, כמובן, לא בלו סקיוריטי, אלא הספאמרים שבלעדם לא היתה קמה החברה. אבל בלו סקיוריטי הצליחו בדבר אחד, הם הפכו את המלחמה לקיצונית יותר.

שיטתה של בלו סקיוריטי היא שיטת ה'רבים מול מעטים', יש מיעוט ספאמרים וריבוי גולשים שמעוניינים להלחם בספאם, היא תאגד את כולם כדי להלחם, בלי מאמץ, כמעט, ותצליח במאבק. כמעט באותה הדרך, מנסה משטרת הקולג' של קולורדו להלחם במעשני הסמים. החברה רתמה לזכותה את הטכנולוגיה הנייטרלית של אתר אינטרנט ותמונות, כדי לאפשר לתלמידים לזהות את חבריהם ולהלשין עליהם תמורת סכום סמלי של 50$ להלשנה. בעצם, באמצעות הטכנולוגיה הנייטרלית צילמה משטרת הקמפוס את המעשנים, העלתה את התמונות לרשת וחיכתה. היא לא צריכה תוכנות זיהוי פנים מתוחכמות שיפעלו על מאגר התמונות, אלא רק טורקי מכאני שיכול לזהות אותם, תלמיד מקובל או תלמיד מדוכא.

כאן, יש שיאמרו, שהטכנולוגיה מדכאת את האדם, כיוון שהיא פוגעת בחופשו, אבל אני לא בטוח. טיבה של ההלשנה, כמו הטכנולוגיה, היא הנייטרליות שלה, היא אנונימית, כמו טוקבק, והיא מתגמלת.

הבעיה עם טכנולוגיה היא שאנחנו כל כך אוהבים אותה וכל כך שונאים אותה. באותה העת שאנו מקללים את המחשב שעובד כל כך לאט, אנו משוחחים בטלפון, אנחנו לא יכולים שלא להתייחס אליה כאל בעלת רוח חיים. כמעט כמו משפחה, אי אפשר איתה ואי אפשר בלעדיה. התלמידים שנתפסו במצלמה לא היו מוכנים לוותר על הטכנולוגיה, למרות שלרגע הם כן. זו הבעיה האמיתית, שאנחנו כל כך שונאים מחשבים וכל כך אוהבים אותם.