« כמה שאלות קלות | Main | קבלת ספאם בתחבולה »
August 22, 2006
ארבע מילים באוביטר דיקטום
תמצאו את זה בבלוג החדש (מוביל לדף חיפוש)ומפרש אותה בכדי להבהיר מה המצב באמת - האינטרנט היא לא הפקר. האינטרנט היא מקום שבו אנשים זכאים לפרטיות.
את סגולותיו של השופט לבנוני הכרתי עוד בתקופתי כמתמחה בבית המשפט בחיפה. מדי פעם היו מועברים אלינו תיקים שהוא טיפל בהם, והייתי מקפיד לקרוא את פסקי הדין שלו, כיוון שהוא ניחן בהבנה מעמיקה של המשפט. אולם, להחלטה בנוגע לKSP שפורסמה בשבוע שעבר (ורק הלמו טרח להציף אותה היום במזל) יש משמעות רצינית. השופט לבנוני מסכם את פסק הדין ואומר:
זהו בדיוק המשפט שאני הייתי צריך. אותו משפט שנאמר באוביטר דיקטום וככל הנראה לא ניתן לייחס לו כל משמעות רצינית, הביא עבורי את כל מה שדרשתי מהמחוקק ומהרשות השופטת. הבנה שבאינטרנט, גם אם מדובר בפורומים מסחריים, צריך להכיר בזכות של הגולשים לחירות הביטוי. אני ניסיתי להסביר את הטענה בכלים לוגיים בעבר. אבל אותן ארבע מילים חשובות : "ביצור חופש הביטוי שלהם" מסבירות כל כך הרבה מדוע הטענה היא שיש לאפשר לגולשים חופש ביטוי, הלא כן?
השופט לבנוני נוקט כאן את אותה טקטיקה מפורסמת מבין מדרשו של השופט ש' לוין, שקבע באינספור החלטות כי החוק לא מעבר להגיון. כאשר אמר, לדוגמא, בהחלטה בנוגע לסמכות מקומית כי "במדינה קטנה כמדינתנו ממילא אין לייחס משמעות מופרזת לשאלה אם תובענה פלונית מוגשת בתחום סמכותו המקומית של בית משפט זה או אחר; ואין ענין זה ראוי, בנסיבות רגילות, לשמש נשוא להעלאת טענות טרומיות" (רע"א 6920/94 לוי נ' פולג, פ"ד מט(2) 731) בהנף קולמוס מחק שנים של דיני סמכות.
אני מקווה שלא נצטרך עוד דיונים בעניינים דומים ושאנשים לא יעליבו אחד את השני, אבל כשזה קורה, אני מאלו שמעדיפים ברוב המקרים את האנונימיות על ההגנה על אנשים שנפגעו מדברים שאי אפשר לקחת בחזרה.
את סגולותיו של השופט לבנוני הכרתי עוד בתקופתי כמתמחה בבית המשפט בחיפה. מדי פעם היו מועברים אלינו תיקים שהוא טיפל בהם, והייתי מקפיד לקרוא את פסקי הדין שלו, כיוון שהוא ניחן בהבנה מעמיקה של המשפט. אולם, להחלטה בנוגע לKSP שפורסמה בשבוע שעבר (ורק הלמו טרח להציף אותה היום במזל) יש משמעות רצינית. השופט לבנוני מסכם את פסק הדין ואומר:
מתן צו להורות על חשיפת זהותם של גולשים אנונימיים, יש בו בעייתיות, אבק של מלשינות והפרה של ציפיותיהם הסבירות של הגולשים לשמירה על האנונימיות שלהם וביצור חופש הביטוי שלהם. ההכרעה שלי מעמידה את המבקשת במצב חמור על פיו, ייתכן, שנמנעת ממנה האפשרות להגיש תובענה אזרחית ולהיפרע על נזקיה. (ההדגשות אינן במקור - י.ק.) (בשא 5478/06 KSP נ' ברק, טרם פורסם)
זהו בדיוק המשפט שאני הייתי צריך. אותו משפט שנאמר באוביטר דיקטום וככל הנראה לא ניתן לייחס לו כל משמעות רצינית, הביא עבורי את כל מה שדרשתי מהמחוקק ומהרשות השופטת. הבנה שבאינטרנט, גם אם מדובר בפורומים מסחריים, צריך להכיר בזכות של הגולשים לחירות הביטוי. אני ניסיתי להסביר את הטענה בכלים לוגיים בעבר. אבל אותן ארבע מילים חשובות : "ביצור חופש הביטוי שלהם" מסבירות כל כך הרבה מדוע הטענה היא שיש לאפשר לגולשים חופש ביטוי, הלא כן?
השופט לבנוני נוקט כאן את אותה טקטיקה מפורסמת מבין מדרשו של השופט ש' לוין, שקבע באינספור החלטות כי החוק לא מעבר להגיון. כאשר אמר, לדוגמא, בהחלטה בנוגע לסמכות מקומית כי "במדינה קטנה כמדינתנו ממילא אין לייחס משמעות מופרזת לשאלה אם תובענה פלונית מוגשת בתחום סמכותו המקומית של בית משפט זה או אחר; ואין ענין זה ראוי, בנסיבות רגילות, לשמש נשוא להעלאת טענות טרומיות" (רע"א 6920/94 לוי נ' פולג, פ"ד מט(2) 731) בהנף קולמוס מחק שנים של דיני סמכות.
אני מקווה שלא נצטרך עוד דיונים בעניינים דומים ושאנשים לא יעליבו אחד את השני, אבל כשזה קורה, אני מאלו שמעדיפים ברוב המקרים את האנונימיות על ההגנה על אנשים שנפגעו מדברים שאי אפשר לקחת בחזרה.
Technorati Tags: freedom of expression, cyberlaw, ksp, jurisdiction, discovery
נכתב על ידי jk ביום\שעה August 22, 2006 07:15 PM
Trackback Pings
ניתן לשלוח טראבק כאן
Comments
חנן כהן |
מעניין. זכרתי משהו בקשר לחברה הזאת וחיפשתי בלא רלוונטי והגעתי לכאן. http://info.org.il/irrelevant/item.php/109408982252473186 אבל שם החברה לא נמצא בטקסט הגלוי. אני חושב שהם איימו עלי שאסיר את המכתב אז היסרתי אותו אבל השארתי עקבות. |
יהונתן |
חנן, |