למען הגילוי הנאות ולמען הקוראים של הבלוג שלא כל כך מכירים אותי בחיי האישיים. מאז שחרורי מצבא הכיבוש אני מתנדב במועדון בשכונת מורשה ברמת השרון. מדובר על חמש וחצי שנים בהם אני עוזר לתלמידי חטיבה ולתיכוניסטים בהכנת שיעורי בית, הכנה למבחנים ועזרה נפשית לעת מצוא. בין התלמידים לביני יש יחס אמביוולנטי. מחד, הם מודעים לעובדה…
היום הרגשתי יותר מורָה מאשר הרגשתי בכל חיי. באתי ללמד במועדון והייתי המורה היחיד. לימדתי מתמטיקה 26 תלמידים שונים בכיתות ז' עד יב' כשכולם מרעישים. בערך אחרי שעתיים הודעתי להם שנמאס לי מהרעש ואם לא יהיה שקט מופתי אני פשוט קם והולך. בהיותי בעל המונופול על אמצעי החינוך החל השקט. בשלב כלשהו אחד התלמידים החל…
התקנתי היום את התוספת שתופסת שפורסמה באנקדוטות. מדובר ביכולת מתקדמת לרשום מתוך פיירפוקס עצמו, מה שמייתר את הצורך בלנסות להתקין פלוק. כרגע יש לי את הפליקרבאר ואת הפרפורמנס ואני חפשי לגמרי. חסרונות: לא מאפשר טראקבקים. יתרונות: מאפשר לעשות דברים אחרים רבים. תודה
הסערה סביב השיום של מוזיאון סמי ואביבה עופר ככזה מכה גלים ברשת, בצורה חלקית מאוד. היום, במסגרת אחת התגובות באתר הפנקס הפתוח הבנתי בעצם שאנשים לא מבינים את מהות הפילנטרופיה של משפחת סמי ואביבה עופר. הפילנטרופיה לא באה רק מרצון בהקלות מס ולא רק מרצון לשיים כל דבר כאתר תרבות על שם שני אנשים חיים…
מה הייתם עושים אם הייתם מקבלים כזו הודעה בעודכם יושבים בפאב? (ונ.ב. אל תעלב)
לפעמים, כשאני קורא את שריד, אני מרגיש כאילו מילותיו הן מילותי; מוטיב הבית תופס עכשיו לא רק בימין, אלא גם בשמאל. השמאל התקנא, מן הסתם, במרק החם של אמא ובבית החם של אבא, והוא מדליק את מדורת השבט שלו: "מרצ – הבית של השמאל". תופי הטם-טם מהדהדים איפוא בג'ונגל מכאן ומכאן, הלבבות פועמים והראשים מנוונים,…