נורמות ביטוי בבלוגוספרה הישראלית:: קהילה, קהילתיות וחופש ביטוי תחת הטכנולוגיה

אבסטרקט

עבודה זו סוקרת את הנורמות החברתיות בבלוגוספרה הישראלית; בוחנת האם נוצרה קהילה בעקבות הפלטפורמה הטכנולוגית ואת הווצרות הנורמות באותה הקהילה. העבודה מתבססת על סקר שנערך בין בלוגרים בפלטפורמת ישרא-בלוג וכן על מחקרים אקדמיים קודמים בתחום. העבודה סוקרת את התפתחות הנורמות ומציגה מספר דוגמאות היכולות להשליך אור על יצירת הנורמות, אכיפתן והדרכים לשימוש יעיל באותן נורמות.

בין היתר, המייחד את הקהילה הבלוגוספרית היא שהן השיח והתקשורת והן הדרך לאכיפת הנורמות הן ביטוי. כלומר, הביטוי הוא האוכף, הנאכף והסיבה לאכיפה. לכן, עבודה זו בוחנת האם ביטוי, בעצם, יכול שיאכוף ביטוי.

מבוא לגרסת הבלוג של הסמינר

הסמינר כאן מובא בגרסא מעוצבת לבלוג; עבדתי לא מעט שעות על מנת להתאים את הגרסא לקריאה בבלוג, כמו גם להוסיף את הערות השוליים היכן שניתן בתור היפר-קישורים. אולם, לא כל הפניה ולא כל הערת שולים נכנסה; כמו כן, את רשימת הקריאה השמטתי מהגרסא המקוונת ואשמח להעבירה אישית למעוניינים (טרחה גדולה מדי להפוך אותה לפורמאט קריא). בימים הקרובים אעלה את גרסת הPDF (שתהיה סופית, בניגוד לגרסא הזו) לאתר, והיא תקבל קישור גם כן בעמוד זה. לבינתיים, אני אשמח אם תתרשמו מהטקסט ותתנו את הערותיכם:

אני מכניס תגית כדי שמי שמגיע לעבודה הזו מתוך ממשק הניהול, כמו גם קוראים אחרים, יוכלו ליתן הערותיהם בטרם העבודה תוגש ביום שישי לפנות בוקר. אני אשמח לקבל הערות עד מחר בחצות, אולי טיפה אחרי זה, כדי לסיים עם כל זה.

ואלון, אם אתה קורא את זה, זו עוד לא גרסא סופית, יש ביצי פסחא בעבודה.

תוכן עניינים

מבוא ואבסטרקט, מהו בלוג? – כיצד העריכה משפיעה על הבלוג ומהו בלוג עצמאי? האם הבלוג הוא ז'אנר?, מדוע אנשים כותבים בלוג – כיצד הטכנולוגיה, החוק, הנורמות והשוק מאפשרות כתיבת בלוג בכלל?, נורמות: יצירתן, הפיכתן וקיומן, כללי כניסה לבלוגוספרה, קונטרולרים, יציאה וסנקציות, נורמות בבלוגוספרה הישראלית: ביטוי, אנונימיות, פרסום ואאוטינג, סנקציות, מקרה בוחן של סנקציות:: אליזרין וייסברג, השפעת תגמול על כתיבה, סיכום ומסקנות, מילון מונחים.

מבוא:

עבודה זו החלה כעבודה סמינריונית לבחינת ההתנהלות האתית של בלוגרים ובחינה נחיצותו בבלוגוספרה הישראלית. לאחר דיונים לא מעטים הקוד האתי נזנח, אך המשקעים שהובאו עמו לא.

בלוגים, כפי שאציג בעבודה זו, הם פורמאט-ז'אנר-מדיום חדש לפרסום. הם מאפשרים כמעט לכל אדם להשתתף בשיח דמוקרטי ועצמאי. הבלוג נותן לאדם במה לבטא את מחשבותיו האישיות, הפוליטיות או הגזעניות. מרגע שלאדם יש אפשרות (וגם אם לא אפשרות חוקית) לביטוי מוחלט וכמעט אנונימי במידת האפשר, עולות שאלות של כללי התנהגות.

אחת הבעיות שעלו בנוגע לקוד אתי היתה היכולת לאמץ אותו ולאכוף את אימוצו. לכן, גם אימוץ הקוד האתי, שהוא בפועל חוזה בין הבלוגרים, הוא וולונטרי ואינו יכול להאכף על ידי מי שלא מאמצו באמצעות סנקציות משפטיות או חברתיות.

לכן, בעבודה זו זנחתי את בחינת הצעת הקוד האתי, והתמקדתי באפיון הנורמות הקיימות, הדרך בה הן נוצרות והדרכים בהן ניתן לאכוף אותן. התמקדתי בבחינת האם קיימת כלל קהילה וירטואלית עם כללים משל עצמה והאם קהילה זו שונה, בצורה כלשהיא, מהקהילה ה'מציאותית'.

אני רוצה להודות לשרון גפן, שמחקרה בנושא מיפוי הבלוגוספרה הישראלית סייע לי מאוד, כמו גם שיחות ארוכות אל תוך הלילה על ממצאי מחקרים של שנינו. כמו כן, אני רוצה להודות לדורון ברקת שאפשר לי להעביר את הסקר בין משתמשי ישרא-בלוג במסגרת השאלון השבועי לבלוגר.

יותר מכל, ברור כי לאחר עבודה זו דרוש מחקר נוסף בשאלת יצירת הנורמות ובעצם בבחינת הרגשת החירות של הבלוגרים שמביאה אותם למצב בו במרחב המקוון הם מרגישים צורך (או אפשרות) להתבטא בצורה חופשית יותר מאשר במרחב 'המציאותי'.

28 תגובות ל-“נורמות ביטוי בבלוגוספרה הישראלית:: קהילה, קהילתיות וחופש ביטוי תחת הטכנולוגיה

  1. יהונתן, עכשיו מתבקש הצעד הלוגי בין "באמצעות הסתכלות על מקרים אלו בעין משפטית ניתן להבין כי לא רק שהבלוגוספרה בישראל מכילה נורמות חברתיות, אלא שנורמות אלו נאכפות באמצעים חברתיים ולא משפטיים" לישומו גם מחוץ לבלוגוספירה…:)

  2. יהונתן, מרשים ומאיר עיניים. תודה.
    מלה אחת בקשר ל Gladwell כפי שציטטת מ The Tipping Point: הוא מדבר לא רק על Mavens ועל Networkers, אלא גם על Salesmen שנמצאים 'בקצות' הרשת.
    בהקשר ל Mavens הוא מסביר כי האינטרס העיקרי והמרכזי שלהם הוא הפצת ידע ללא תמורה ומתוך צורך לחלוק. מעניין לראות האם זה מאפיין גם את ה A-List?!

    בעניין הרשתות החברתיות, אני מזמין אותך לעיין במאמר של Uzzi שמדבר על ה Brokerage כעל מאפיין של צמת מרכזי ברשתות חברתיות.
    תוכל לקרוא על כך, (כולל הפניה למאמר המקורי) ברשימה שלי, כאן.

    כנסי בלוגרים ויוזמות של כתיבה משותפת, Blogday, בלוגולדת וכו', מהווים גם הם סוג של A-List ביצירת קישורים בין בלוגרים.

    בהצלחה.

  3. יגאל – חכה יום-יומיים… אני תכף מסיימת את הסמינריון שלי, ואולי שם תקבל כמה מהתשובות שאתה שואל את יהונתן :D
    (או שלא)

  4. יגאל,
    ניסתי להתחמק מהSalemen והNetworkers, ודווקא לסווג אותם כסוג של Mavens וConnectors כדי להמנע מהצורך לראות מה התועלת של הבלוגרים מהתפקיד הזה. (אגב, ערכתי את התגובה שלך כדי שהלינק יעבוד, ברשותך)

    שרית,
    בהצלחה.

  5. לא קראתי בעיון אז רק נקודה אחת. דבורית לא "עברה למערכת הבלוגים של "דה מרקר". כתיבה בבלוג זו העבודה שלה בדה-מרקר ולכן לא היתה לה בחירה.

    (וכמו שלא פתחתי לעצמי דף בוויקיפדיה, לא אתייחס כאן על מה שכתבת עלי.)

  6. חנן, אני לא בטוח לדבי דבורית, ספיציפית שם נדמה לי שהיא הוזמנה לכתוב כמו זרובה בתור וולווט כאורחת של דה מארקר עוד לפני שנפתח שם הקפה, אבל מי שיוכל לאשר זאת הכי טוב זו דבורית עצמה.

    יהונתן, כבוד על ההשקעה, תויק אצלי בדלישס ויקרא בהזדמנות.

  7. עירא,
    לגבי דבורית אני השתמשתי רק במידע ציבורי כיוון שהוא המידע היחיד שניתן לנו; מבחינתי, דבורית עברה לפלטפורמה הנסיונית של דה-מרקר כדי לכתוב שם את הבלוג שלה במקום בישרא; גם אם היא קיבלה תשלום על זה וגם אם לא, זה ממש לא משנה את הטענה (בכפוף למה שכתוב כאן).

    תודה על התיוק, אתה מוזמן לקרוא את זה; זה לא ממש ארוך כמו שזה נראה, את הרוב אתה אמור לדעת.

  8. קיבלתי את הקובץ של העבודה וקראתי בעיון.

    אני חושב שהבעיה העיקרית של העבודה הזאת היא שאין דבר כזה הבלוגוספרה הישראלית. יש כמה.

    כל הדוגמאות שלך הן מהבלוגוספירה שגם אני שייך אליה. אני מכיר באופן די טוב את כולן.

    אבל מה עם הבלוגוספרות האחרות שאתה ואני לא מכירים?

    ביצעת מחקר עם שאלון בישראבלוג אבל בכלל לא התייחסת לאירועים שקרו בבלוגוספירה שבה הגיל הממוצע הוא 15.3 עם רוב מובהק למין הנשי. ואני בטוח שהיו שם אירועים שהסעירו את הבלוגוספרה הזאת בנושאים שקשורים לנורמות ביטוי. ואולי הנורמות שם שונות?

    עוד דוגמה – לא התייחסת בכלל לבלוגוספרה של הישראלים כותבי האנגלית. בטוח שגם שם יש אירועים מאירועים שונים. ואולי הנורמות שם שונות?

    לכן אני חושב שמבחינה אקדמית ראוי שתדגיש את המקום שבו אתה נמצא ותסביר את עובדת היותך A-lister בבלוגוספירה המסויימת הזאת.

    עם הבהרה כזאת שמדובר בחקירת בלוגוספרה מסויימת מאד העבודה הזאת תהיה בעיני בהרבה יותר מוצלחת.

  9. חנן,
    אני לא חושב שיש "בלוגוספרות" אלא בלוגוספרה מהסיבה שמובאת במבוא; בתיאוריה, כל בלוגר מאמץ מערכת של כללים (ראה הערה של אפי פוקס), וכיוון שהוא עושה כן, הוא נכנס לקהילה. כדי הקהילה הזו כוללת את כל ה"בלוגוספרות" ללא קשר. מה שחשוב הוא לא הנורמות שנוצרות, אלא היכולת לאכוף את הנורמות. אותה יכולת לאכוף נורמות היא אוניברסאלית לכל "בלוגוספרה" ויותר חשובה מאשר הנורמות עצמן.

    בחנתי את העברית במיוחד כיוון שהישראלים דוברי האנגלית שייכים (גם) לבלוגוספרה בחו"ל וההיבטים של "ישראליות" בצורת הביטוי (מופנה רק לישראלים) חלשים אצלהם.

    התזה תכלול מחקר מקיף יותר כמובן.

  10. שלום, אני הבלונדינית, נפגשנו בעבר, אבל אני לא חושבת שאצלך בבית, אז קודם כל נעים לי מאוד.

    העבודה מרתקת בעיני, גם כגולשת וגם כאקדמאית שעוסקת בנושאים לא מאוד רחוקים ומשמח אותי שהחלטת לפרסם אותה כאן. אני חושבת שמעבר לערך הרב של העבודה עצמה יש חשיבות גדולה לקשר בלוגוספריה – אקדמיה – בלוגוספיה ולסוג הדיונים שהקשר הזה יכול ליצור. כבוד גדול.

    (חוץ מזה הרשתי לעצמי גם לשלוח לך מייל, הוא אוחז בכותרת "מהבלונדינית הסודית")

  11. בלונדינית,
    עניתי לך במייל, משום מה יש לי הרגשה שזה (שוב) יגיע לתיבת הספאם.

    בדקי את תיבת הספאם שלך שוב.

  12. ענת,

    למקרה שלא היה ברור, ישנן סיבות חשובות לאי פרסום הרשימה, בין היתר כדי למנוע מכל מיני סטודנטים לתקשורת שכותבים עבודות על בלוגים-שמוגים להעתיק את הטקסט. לכן, אם את רוצה את העתק הרשימה אני אצטרך לוודא כמה דברים לגבייך.

    לגבי אמינות הטקסט, רוב הטקסט מכיל לינקים למקורות שהוא מתייחס אליהם, כך שאם משהו רלוונטי עבורך את יכולה להשיג אותו יחסית בקלות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *