נורמות ביטוי בבלוגוספרה הישראלית:: קהילה, קהילתיות וחופש ביטוי תחת הטכנולוגיה

נורמות בבלוגוספרה

יצירת נורמות

קיומם של הבלוגים החל בוואקום רגולטורי. כלל לא היו כללים (מעבר לחוק הכללי לגבי איסורי פרסום) לגבי איך כותבים, מה כותבים וכיצד כותבים זאת; יתר על כן, כלל לא היה ברור כי הכתיבה עצמה תצמיח נורמות כלשהן. לכן, בכדי שיקומו נורמות כלשהן, היה צורך בשיתוף פעולה (Axelrod, 1985, pp. 3-5). כשם שטוען רוברט אקסלרוד, יצירת נורמות היא עניין הדומה לדילמת האסיר. כל אדם יוזם התנהגות מסוימת מבלי לדעת כיצד הצד השני ינהג, ועל כן כל התנהגות כזו עשויה להתפרש על הצד השני כחולשה ולהיות מנוצלת.

אקסלרוד טוען כי הגורם שמאפשר יצירת שיתוף פעולה ונורמות של התנהגות כאשר אין גורם אכיפתי כלשהו הוא הרפטטיביות של המשחק (Axelrod, 1985, pp. 12, Posner 2000, pp. 16, פאונדסטון 2000, עמ' 140-151). קיומם של משחקים חוזרים תגרום להתנהגות אופורטוניסטית לאבד תועלות משותפות, כאשר השחקן האופורטוניסט לא יזכה למחוות פעמים רבות. בצורה כזו כלל השחקנים יזיקו לעצמם, אך עדיין הנזק יהיה מופחת מהנזק שיגרם בהתנהגות אופורטוניסטית.

הנורמות בבלוגוספרה

ההנחה שמובאת על ידי הנרי פארל היא שבלוגרים הגיעו להצלחה שלהם בעקבות עמידתם בשלוש נורמות חברתיות: לינקוק, אטריביוציה ואותנטיות, שלוש הנורמות יחדיו אפשרו לבלוגרים להתעלות על הפלטפורמה הטכנולוגית ולהשתמש בה כדי להצליח להביא את הבלוגים הן לפופולריות עד כדי כך ש76% מהעשירון העליון בארצות הברית קוראים בלוגים. על פי פארל המקרה הרע שיכול להתרחש לבלוגוספרה הוא שהיא תהפך לדומה יותר לעיתונות ועל כן לא תסכים להכיר ב'סקופים' של בלוגים אחרים.

לורנס לסיג, אגב, חולק על דעתו של פארל (Lessig 2006, pp. 244) וטוען שבלוגרים וקוראיהם הם כמו אנשים שכעת חזו תאונת דרכים – הם צריכים להשתמש בטריאנגולציה על מנת להשיג את האמת; אמינות ואותנטיות של בלוגר תבוא רק עם הזמן ולא מלכתחילה ולכן הבלוגוספרה תשאר אמינה גם אם יקומו בה עשבים שוטים. הגיוון של הבלוגוספרה נותנת לקוראים זווית רחבה מאוד של דעות בכל נושא מרכזי, כזו שתוכלח לצור מוניטין לבלוגר מסוים עם חלוף הזמן; אולם טעויות יוותרו בבלוגוספרה, כמו גם מקרים מכוונים.

שמידט (Schmidt, ibid) מחלק את הנורמות ומבדיל בין נורמות נאותות לנורמות פרוצדורליות. לטענת שמידט, הבחירה בכתיבת בלוג בעצמה היא בחירה בנורמה, כשהפורמאט (ז'אנר) הבלוגי הוא פורמאט ייחודי עקב הדינאמיות שלו וההסתמכות שלו על מקורות. הבחירה בבלוג, לטענת שמידט, היא בחירה במדיה שאינה תקשורת חד-צדדית (כמו טלוויזיה או עיתונות) והיא גם בחירה במדיה שאינה שיחתית.

שלוש הנורמות: לינקים, אטריביוציה ואותנטיות הן נורמות שניתנות לאכיפה בקלות באמצעות משחקים חוזרים; בלוגר שלא יתן לינק לבלוגר אחר סביר שגם לא יקבל את אותו הלינק לכשיכתוב משהו מעניין באותו הבלוג. בלוגר שלא ייחס אמירה לאומרה לא יקבל ייחוס על אמרותיו, בצורה הדדית. וכן בלוגר שיכתוב טקסטים שאינם אותנטיים יקבל תגובות נזעמות ויפחת מספר קוראיו. לכן, הקלות באכיפת אותן שלוש נורמות, יחד עם העלות הנמוכה בביצוען (בסך הכל), כמו גם העובדה שהן הנורמות והן אכיפתן מבוצעות באמצעות ביטוי, יושבות בקנה אחד עם מסקנותיהם של פוזנר ואקסלרוד.

מהי נורמת הלינקים והאם היא עומדת בקנה אחד עם שתי הנורמות האחרות?

נורמת הלינקוק היא נורמה לפיה בלוגרים נותנים קישורים לבלוגים אחרים בשביל לאפשר אסמכתא על עובדות מצד אחד, להציג דעות חולקות מצד אחר ולבסוף להפנות לקריאות מעניינות. שלושת האפשרויות האלו בקישורים מייצגות קשת של סיבות מדוע לקשר לבלוגים אחרים. קישור כאסמכתא מאפשר לבלוגרים להגביר את אמינותם ובכך לגרום לקוראיהם לסמוך על הטקסט יותר. קישור כאטריביוציה ניתן כאשר מובא ציטוט מבלוג אחר או כאשר מישהו אחר אמר משהו רלוונטי, סוג זה של קישור מגביר את האותנטיות וגם נותן לבלוגר אפשרות לייחס דברים לאמרם. הסוג השלישי של הקישור הוא קישור בו בלוגרים יכולים להפנות את קוראיהם לנושא מעניין, כתבה מעניינת או כל פרסום אחר בבלוג אחר או בכל אתר.

לפי מחקר של הרינג ואחרים , חלק ניכר מהבלוגים מקשרים לבלוגים אחרים, כש53.7 אחוז מהבלוגים מקשרים בעמוד הראשי לאתרי אינטרנט אחרים, 51.2 לבלוגים אחרים, 36.1 לאתרי חדשות ו17.2 לאתרים אישיים אחרים של מחבר הבלוג. בממוצע כל פוסט הכיל 0.65 לינקים יוצאים, כש27.7 אחוז מהפוסטים הכילו קישורים לאתרי אינטרנט אחרים, 6.7 אחוזים מהפוסטים הכילו קישור לאתרי חדשות, ו3.1 אחוזים מהפוסטים הכילו קישורים לאתרים אחרים.

שרון גפן ערכה מחקר במאי 2007 בו בחנה את הקישורים בבלוגים העצמאיים בישראל (אלו שלא מאוחסנים בפלטפורמות כמו ישרא-בלוג, תפוז, דה-מרקר או בלוגלי) ומצאה כי מרבית הבלוגים העצמאיים בישראל מקשרים בעמוד הראשי לפחות לעוד בלוג אחד, כשהבלוגים המקושרים ביותר מקבלים בין 12 ל21 כניסות; לאחר מכן, סדרה גפן את הבלוגים על מפה בה לא רק שניתן לראות את מספר הקישורים הנכנסים והיוצאים מכל בלוג, אלא גם את הדדיותם.

בין היתר, ניתן לראות כי קישור מבלוג לבלוג לא רק מסמן לשאר העולם כי הבלוגר קורא ומעריך את הבלוגר אליו הוא נותן קישור, אלא גם כי הוא ממליץ לאחרים לקרוא אותו. אותה מחווה של רצון טוב באמצעות קישור יכולה להדגים יצירת קהילה באמצעות קשרים.

גפן טוענת כי הבלוגוספרה הישראלית מכילה את כל הרכיבים של קהילה ושקשרים חברתיים נוצרים באמצעות אותו קישור. הקישור עצמו מצביע על משהו שהוא עמוק יותר מהקשר הסתמי בין אדם לאתר, הקישור הוא סימון של "אני קורא את הבלוג הזה והוא מעניין אותי" שמיועד להפנות קוראים לבלוג.

הלינקוק חשוב לא רק כדי להראות אמינות בטקסט, כשאדם מציין כי מקור הטקסט שהוא מביא הוא מאתר אחר ומצטט אותו במלואו הוא מקיים את הנורמה הבסיסית של כבוד לאחר. הכבוד נובע מכך שכתיבת טקסט מלווה באחריות כלשהיא. אותה אחריות על הטקסט היא זו שגם מחייבת לציין מי אמר דבר מסוים והיכן, כדי שהדברים יובאו בהקשרם ולא יוצאו וישומשו לדברים שונים. כאשר השאלה מיהו בלוגר עולה והויכוח הוא האם בעצם האם בלוגרים כפופים למערכת מסוימת של כללים, התשובה היא לא.

אולם, למרות שבלוגרים לא כפופים למערכת של כללים שמי שלא מקיים אותם הוא לא בלוגר, אלו שלא יכבדו את הכללים הבסיסיים יזכו ליחס קר מהבלוגוספרה. סנקציות כמו טוקבקים מתלהמים, הסרה מבלוגרולים (כי בלוגרים נעלבים מהר), הפסקת קריאה והסרה מאגרגטורים. סנקציות אלו הן סנקציות חברתיות ולא משפטיות (ואפילו לא הגדרתיות). אכן, בלוגר שלא יקיים את הנורמות בבלוגוספרה יוותר בלוגר, אך האם הוא יהיה חלק מאותה קהילה של בלוגרים?

אך האם קיימות בכלל נורמות בבלוגוספרה שלא קיימות בעולם החיצוני? האם לינקים שניתנים לבלוגרים אחרים הינם דיים בכדי לקבוע שקיימות נורמות וקהילה או שמא מדובר במקרה פרטי של ביטוי? על מנת לבחון האם ישנה חברה בעלת נורמות משלה צריך לבדוק מהם חסמי הכניסה והיציאה מהחברה, והאם יש בה נורמות ספציפיות, כמו כן, יש לבדוק האם יש סנקציות ספציפיות והאם יש אפשרות לexcommunication לבלוגרים שסרחו.

28 תגובות ל-“נורמות ביטוי בבלוגוספרה הישראלית:: קהילה, קהילתיות וחופש ביטוי תחת הטכנולוגיה

  1. יהונתן, עכשיו מתבקש הצעד הלוגי בין "באמצעות הסתכלות על מקרים אלו בעין משפטית ניתן להבין כי לא רק שהבלוגוספרה בישראל מכילה נורמות חברתיות, אלא שנורמות אלו נאכפות באמצעים חברתיים ולא משפטיים" לישומו גם מחוץ לבלוגוספירה…:)

  2. יהונתן, מרשים ומאיר עיניים. תודה.
    מלה אחת בקשר ל Gladwell כפי שציטטת מ The Tipping Point: הוא מדבר לא רק על Mavens ועל Networkers, אלא גם על Salesmen שנמצאים 'בקצות' הרשת.
    בהקשר ל Mavens הוא מסביר כי האינטרס העיקרי והמרכזי שלהם הוא הפצת ידע ללא תמורה ומתוך צורך לחלוק. מעניין לראות האם זה מאפיין גם את ה A-List?!

    בעניין הרשתות החברתיות, אני מזמין אותך לעיין במאמר של Uzzi שמדבר על ה Brokerage כעל מאפיין של צמת מרכזי ברשתות חברתיות.
    תוכל לקרוא על כך, (כולל הפניה למאמר המקורי) ברשימה שלי, כאן.

    כנסי בלוגרים ויוזמות של כתיבה משותפת, Blogday, בלוגולדת וכו', מהווים גם הם סוג של A-List ביצירת קישורים בין בלוגרים.

    בהצלחה.

  3. יגאל – חכה יום-יומיים… אני תכף מסיימת את הסמינריון שלי, ואולי שם תקבל כמה מהתשובות שאתה שואל את יהונתן :D
    (או שלא)

  4. יגאל,
    ניסתי להתחמק מהSalemen והNetworkers, ודווקא לסווג אותם כסוג של Mavens וConnectors כדי להמנע מהצורך לראות מה התועלת של הבלוגרים מהתפקיד הזה. (אגב, ערכתי את התגובה שלך כדי שהלינק יעבוד, ברשותך)

    שרית,
    בהצלחה.

  5. לא קראתי בעיון אז רק נקודה אחת. דבורית לא "עברה למערכת הבלוגים של "דה מרקר". כתיבה בבלוג זו העבודה שלה בדה-מרקר ולכן לא היתה לה בחירה.

    (וכמו שלא פתחתי לעצמי דף בוויקיפדיה, לא אתייחס כאן על מה שכתבת עלי.)

  6. חנן, אני לא בטוח לדבי דבורית, ספיציפית שם נדמה לי שהיא הוזמנה לכתוב כמו זרובה בתור וולווט כאורחת של דה מארקר עוד לפני שנפתח שם הקפה, אבל מי שיוכל לאשר זאת הכי טוב זו דבורית עצמה.

    יהונתן, כבוד על ההשקעה, תויק אצלי בדלישס ויקרא בהזדמנות.

  7. עירא,
    לגבי דבורית אני השתמשתי רק במידע ציבורי כיוון שהוא המידע היחיד שניתן לנו; מבחינתי, דבורית עברה לפלטפורמה הנסיונית של דה-מרקר כדי לכתוב שם את הבלוג שלה במקום בישרא; גם אם היא קיבלה תשלום על זה וגם אם לא, זה ממש לא משנה את הטענה (בכפוף למה שכתוב כאן).

    תודה על התיוק, אתה מוזמן לקרוא את זה; זה לא ממש ארוך כמו שזה נראה, את הרוב אתה אמור לדעת.

  8. קיבלתי את הקובץ של העבודה וקראתי בעיון.

    אני חושב שהבעיה העיקרית של העבודה הזאת היא שאין דבר כזה הבלוגוספרה הישראלית. יש כמה.

    כל הדוגמאות שלך הן מהבלוגוספירה שגם אני שייך אליה. אני מכיר באופן די טוב את כולן.

    אבל מה עם הבלוגוספרות האחרות שאתה ואני לא מכירים?

    ביצעת מחקר עם שאלון בישראבלוג אבל בכלל לא התייחסת לאירועים שקרו בבלוגוספירה שבה הגיל הממוצע הוא 15.3 עם רוב מובהק למין הנשי. ואני בטוח שהיו שם אירועים שהסעירו את הבלוגוספרה הזאת בנושאים שקשורים לנורמות ביטוי. ואולי הנורמות שם שונות?

    עוד דוגמה – לא התייחסת בכלל לבלוגוספרה של הישראלים כותבי האנגלית. בטוח שגם שם יש אירועים מאירועים שונים. ואולי הנורמות שם שונות?

    לכן אני חושב שמבחינה אקדמית ראוי שתדגיש את המקום שבו אתה נמצא ותסביר את עובדת היותך A-lister בבלוגוספירה המסויימת הזאת.

    עם הבהרה כזאת שמדובר בחקירת בלוגוספרה מסויימת מאד העבודה הזאת תהיה בעיני בהרבה יותר מוצלחת.

  9. חנן,
    אני לא חושב שיש "בלוגוספרות" אלא בלוגוספרה מהסיבה שמובאת במבוא; בתיאוריה, כל בלוגר מאמץ מערכת של כללים (ראה הערה של אפי פוקס), וכיוון שהוא עושה כן, הוא נכנס לקהילה. כדי הקהילה הזו כוללת את כל ה"בלוגוספרות" ללא קשר. מה שחשוב הוא לא הנורמות שנוצרות, אלא היכולת לאכוף את הנורמות. אותה יכולת לאכוף נורמות היא אוניברסאלית לכל "בלוגוספרה" ויותר חשובה מאשר הנורמות עצמן.

    בחנתי את העברית במיוחד כיוון שהישראלים דוברי האנגלית שייכים (גם) לבלוגוספרה בחו"ל וההיבטים של "ישראליות" בצורת הביטוי (מופנה רק לישראלים) חלשים אצלהם.

    התזה תכלול מחקר מקיף יותר כמובן.

  10. שלום, אני הבלונדינית, נפגשנו בעבר, אבל אני לא חושבת שאצלך בבית, אז קודם כל נעים לי מאוד.

    העבודה מרתקת בעיני, גם כגולשת וגם כאקדמאית שעוסקת בנושאים לא מאוד רחוקים ומשמח אותי שהחלטת לפרסם אותה כאן. אני חושבת שמעבר לערך הרב של העבודה עצמה יש חשיבות גדולה לקשר בלוגוספריה – אקדמיה – בלוגוספיה ולסוג הדיונים שהקשר הזה יכול ליצור. כבוד גדול.

    (חוץ מזה הרשתי לעצמי גם לשלוח לך מייל, הוא אוחז בכותרת "מהבלונדינית הסודית")

  11. בלונדינית,
    עניתי לך במייל, משום מה יש לי הרגשה שזה (שוב) יגיע לתיבת הספאם.

    בדקי את תיבת הספאם שלך שוב.

  12. ענת,

    למקרה שלא היה ברור, ישנן סיבות חשובות לאי פרסום הרשימה, בין היתר כדי למנוע מכל מיני סטודנטים לתקשורת שכותבים עבודות על בלוגים-שמוגים להעתיק את הטקסט. לכן, אם את רוצה את העתק הרשימה אני אצטרך לוודא כמה דברים לגבייך.

    לגבי אמינות הטקסט, רוב הטקסט מכיל לינקים למקורות שהוא מתייחס אליהם, כך שאם משהו רלוונטי עבורך את יכולה להשיג אותו יחסית בקלות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *