0.
מפכ"ל המשטרה, דודי כהן מציע את התכנית ההגיונית, הפסקת המאבק נגד צרכני הסמים והתחלת המאבק נגד הסוחרים. שינוי המדיניות נתפס כמשהו חדשני, כשבפועל הוא לא יותר מאשר המשך אותה שמרנות שהמדינה נקטה בה עד כה.
| אותה מדיניות קיימת, בתיאוריה, עוד משנת 1983, בה ועדה בינמשרדית לבחינת התמודדות עם סמים קבעה כי "אין סיבה מוצדקת לתת תוקף חוקי לסמים אלו, בשל השפעות שליליות של הקנביס (…) השפעות אלו כוללות, בין היתר, סכנת מעבר לסמים קשים יותר וכן סיכונים הנגרמים כתוצאה מנהיגה תחת השפעת קנביס – אשר בניגוד לנהיגה תחת השפעת אלכוהול, קשה לזיהוי באמצעים הקיימים כיום" (הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, 4.1105). |
1.
עם זאת, המדיניות המומלצת על ידי היועץ המשפטי לממשלה היתה שלא להרשיע ושלא לאסור משתמשים בסמים קלים, ובמיוחד כאלו נורמטיביים. כלומר, החוק בפועל נועד למנוע בתופעת הנהיגה תחת השפעת סם, שלבטח ב24 השנים שעברו מאז המלצות הועדה פותחה טכנולוגיה כלשהיא לאכוף אותה. לפני שנתיים רומן ברונפמן הציע להוציא את המריחואנה מרשימת הסמים המסוכנים מאותן סיבות בדיוק. אם הסכנה היא נהיגה תחת השפעת סם ומועדות לעבריינות רכוש, האיסור על מריחואנה הוא Precrime מובהק.
2.
'הארץ' מפרסם היום כתבה על בלוגי המוסיקה המובילים בעולם תוך שהוא מתייחס לתופעת צמיחת שירים באמצעות הרשת. גיא חג'ג' מעונג שבת. ההתייחסות היא להפצה של השירים באמצעות האינטרנט. דורון חלוץ מגולל את סיפורו של סדריק מרזוסקי שמיקסס שיר עתיק של פרנקי ואלי ולאחר שהשיר התגלגל בבלוגים " קיבל פילוסקי, בעצמו חלק מקבוצת בלוגרים, שיחת טלפון מפתיעה. על הקו היה נציג הלייבל הבריטי 679, השייך לתאגיד וורנר ובעל זכויות היוצרים על שיריו של פרנקי ואלי. גם הנציג התלהב מהגרסה של פילוסקי וביקש להפיץ אותה באופן מסודר."
3.
בעל זכויות היוצרים לא התקשר כדי לתבוע, לא התקשר כדי לומר שישנה הפרת זכויות יוצרים רבתי ובצורה מסחרית, אלא כדי לומר שהעבירה הפעוטה הזו שביצע מרזוסקי אינה אלא יצירה שוורנר מעוניינים להפיץ גם כן. ההתעלמות מעבירה פעוטה (ואולי אפילו שינוי החוק בנושא זה) מאפשרת צמיחה של שוק חדש, שוק שיכול לספק צרכים הרבה יותר חיוניים של המשק – בידור, יצירה, תרבות וכסף.
4.
נכון, אין מקום להשוות בין הפרת זכויות יוצרים (למטרות פרטיות) ובין צריכת סמים קלים, שתיהן מבוצעות על ידי מיליוני צעירים, סטודנטים, בעלי כישורים חברתיים ובעלי יכולות טכנולוגיות. שתיהן מבוצעות למען הנאה אישית ולא מטילות נזק על החברה, שתיהן היו יכולות להניב למדינה הכנסות נאות אם היו מוכנסות חזרה לחיק החוק.
5.
דר' אשר מאיר (שכבר זכה לקצת ביקורת בבלוג הזה) פרסם בשבוע שעבר טור בו הוא שואל "מה כל כך רע בפשעים וירטואליים?". מאיר לא מתכוון לפשעים וירטואליים בהם כסף אמיתי נשדד וגם לא בפשעים וירטואליים בהם נגנבת זהות של אנשים, אלא הוא מתכוון למשחקי מחשב אלימים שלא גורמים נזק לאיש (ואולי כאן סעיף ההגדרה היה צריך להשתנות). אולי הוא צריך לקחת את Kwari כדוגמא ואולי אנחנו צריכים לשנות את הלך מחשבתנו.
אולי אתה יכול להסביר לי משהו.
האם יש הגיון כלשהו בכך שעישון טבק הוא חוקי ונטרמטיבי, בעוד שעישון גראס הוא לא? האם עישון סיגריות הוא לא גם מבוא לצריכת סמים "קשים" יותר, כמו קנביס?
הנזק לבריאות ולכן לחברה מעישון סיגריות חמור לאין שיעור.
למעט לובי חזק של מגדלי טבק וכותנה בעבר ויצרניות סיגריות כיום, למה יש הבדל במעמד החוקי של שני הסמים הממכרים האלה, שאחד גובה אלפי קורבנות בנפש מדי שנה והשני לא?
אתה שואל אותי משהו שגם אני חושב שהוא לא הגיוני. זה בסדר, אתה לא לבד.