פסיקה רעה, תוצאה טובה \ על ספאם

0.
שמואל בר-זיו הוא עוד אחד מאותם אנשים שקיבלו עשרות ספאמים ונמאס להם. אולם, בר-זיו החליט, בניגוד לרוב החברים, לשלוח הודעת הסרה לשולח הספאם. לאחר שקיבל את תשובת הספאמר כי כתובתו הוסרה מהמערכת, בר-זיו ציפה כי לא יקבל יותר ספאם מהשולחת. עקב המשך הגעת הספאם מהשולחת, תבע בבית משפט לתביעות קטנות את ציפי פלד, מפעילת האתר. כב' השופט גבריאל שטרסמן בחן את הסוגיה וקבע כי משלוח ספאם אינו עבירה פלילית, אין הוא פוגע בפרטיות הנמען ואין הוא מפר את חוק המחשבים. עם זאת, קבע כב' השופט כי בעת משלוח הודעת ההסרה נוצרה התחייבות שבעל פה שלא לשלוח יותר הודעות. (תק 2115/07 בר-זיו נ' פלד)

1.
בעוד שהלמו גורס כי פסק הדין הוא יפיפה אני מאמין שמדובר בפסק דין שגוי שעשוי לגרום לנזק ואינו עומד בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה במדינת ישראל. אחת ההשלכות של פסק הדין הזה היא הגברת כמות הספאם מצד אחד, והעלמת מנגנוני ההסרה מדואר זבל כדי לא לצור את אותה התחייבות. ואסביר.

2.
הלינור הראר הורשעה ביום 30.06.2005 בהטרדה באמצעי תקשורת (רע"פ 10462/03 הראר נ' מדינת ישראל); הראר שלחה מספר פקסים מטרידים אשר מאיימים על מקבלם, וכן ביצעה מספר שיחות טלפון שהיה בהן כדי להטריד. כב' השופט אליקים רובינשטיין סקר את ההלכות המקבילות ואת פרשנות הסעיף בצורה מבריקה וקבע כי ההטרדה באמצעי תקשורת מורכבת משני נדבכים, התוכן המטריד והאופי המטריד של ההתקשרות יחדיו קובעים את מהות ההטרדה. לא עברה חצי שנה מהרשעתה של הראר, וזו פנתה לבית המשפט לתביעות קטנות כנגד חברת פלא-פון; לדבריה, משלוח בלתי פוסק של הודעות זבל בSMS היה בו כדי להטריד אותה. בית המשפט פסק, בדרך של פשרה, פסק בית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב לטובתה (תק 8235/05 הראר נ' פלאפון תקשורת).

3.
עד הלכת הראר, שנקבעה על ידי בית המשפט העליון, הגישה היתה שונה במעט, אז זהה לצורך המסקנה המשפטית הרלוונטית להיום. ההלכה קבעה כי השימוש המטריד באמצעי התקשורת : הפניה החוזרת והנשנית, היא שמחילה את עבירת הטרדה באמצעי תקשורת. (עפ 70868/00 מדינת ישראל נ' בן יוסף, רע"פ 5261/99 שאול בר-נוי נ' מ"י [אם מישהו מוצא לינק אשמח לתת]). החלטת בית המשפט לתביעות קטנות מתעלמת מהחובה החקוקה שלא להטריד באמצעי תקשורת, בעוד שהשופט קובע שכל יסודות העבירה מתקיימים: " הנתבעת שלחה לתובע פרסומים בכמות גדולה מאד בדואר אלקטרוני. מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, שמעשה בכל יום הוא, שכל אדם מן הישוב שבביתו נמצאת תיבת דואר, מוצא בה דואר זבל כפשוטו בכמויות מסחריות, הסותמות את התיבה ומטרידות את בעליה."

לכן, היה צריך בית המשפט לפסוק, בהתאם לחוק בישראל, כי המשלוח עצמו הוא מטריד, ועל כן מפר הוא את החובה החקוקה שלא להטריד באמצעי תקשורת.

4.
במקביל, הגישה החוזית שנוקט בית המשפט שגויה אף היא. בקשת ההסרה שנשלחת לשולח דואר הזבל אינה מיועדת לצור חוזה אשר מחייב את שולח דואר הזבל להסיר את המבקש מרשימת התפוצה מסיבה אחת פשוטה : הפסקת ההטרדה נובעת מזכותו הטבעית של הגולש לא להיות מוטרד, ועל כן, הודעה כי מטרידים אותו לא יוצרת חוזה, אלא משנה את הנחת היסוד כי אדם מעוניין להיות מוטרד. כפיית החוזה המאולצת על ידי בית המשפט כאילו נוצר חוזה, ועוד חוזה בעל-פה, כאשר כל הסכמותיו היו בכתב (בדואר אלקטרונית) גורמת נזק ולא תועלת. החל מעתה, כל ספאמר יסיר את אפשרות ההסרה כדי שלא יווצר חוזה בינו לבין המוטרד, ועל ידי כך יחסן עצמו מנזקי תביעה אפשריים על הפרת חוזה.

יתר על כן, השופט נתן, בפועל, לספאמרים רשות להטריד את בני האדם עד שאלו יצליחו לתפוס את המטרידים ולחייב אותם להסיר את המוטרדים מרשימת התפוצה. האם זו היתה כוונתו כאשר קבע כי מדובר בהפרת חוזה? לאו דווקא.

ואם אכן נכרת חוזה כלשהוא, האם ניתן היה לקבוע כי אלישע שי שהורשע בחדירה למחשב לאחר שפרץ למחשבי ספאמרית כדי להסיר עצמו מרשימת התפוצה לאחר שבקשותיו לא נענו בסך הכל אכף את החוזה בין הצדדים ועל כן הוא לא היה צריך להיות מורשע? (פ 1573/06 מדינת ישראל נ' אלישע שי)

5.
כלומר, פסיקת בית המשפט היתה מוטעית לחלוטין. לא היתה התחייבות שבעל-פה, אלא התחייבות שבכתב. היתה כאן רשלנות של הספאמרית בניהול מערכת הסרה אם לאחר ההסרה לא הוסרה כתובתו של המוטרד וכן היתה כאן הפרת חובה חקוקה כאשר הטרידה, מלכתחילה, את בר-זיו.

בית המשפט הגיע לתוצאה רצויה בכל אופן, אך עשה זאת בצורה מוטעית. אם דעתי היתה נשמעת, ראוי כי התובע יערער כדי למנוע מצב שפסיקה זו תושרש בבתי המשפט כמו שפסיקות ראשונות נוטות לעשות.

12 תגובות ל-“פסיקה רעה, תוצאה טובה \ על ספאם

  1. 1. השופט שטרסמן קבע כי משלוח ספאם אינו מפר את חוק המחשבים, אך הוא לא קבע כי אותו משלוח אינו מפר את חוק הגנת הפרטיות. אפי פוקס פרסם פעם קטע, כמדומני http://effifuks.blogli.co.il/archives/514 אשר בו מתואר כיצד הוא משתמש בחוק הגנת הפרטיות כדי לפעול מול ספאמרים.
    כך, לדעתי הפסיקה של כב' השופט שטרסמן היא פחות אפוקליפטית מכפי שאתה מציג אותה, מאחר ועדיין תעמוד להם, למוטרדים, הגנתו של חוק הגנת הפרטיות.

    2. למי בכלל אכפת מספאם בעידן Gmail? (-: (התשובה: כל מי שעדיין יש לו תיבת דואר של אינטרנט זהב/נטוויז'ן וכו'…)

    3. לדעתי את "פסיקות ראשונות" (משפט אחרון) צ"ל ל"פסיקות ראשוניות".

    4. על פגיעה הרבה יותר חמורה בפרטיות דיווח אתמול "הארץ" – כנראה שאם אתה חייל, הולכים לצותת לשיחותיך הפרטיות just for the sake of it ולמי אכפת מזכויות האזרח שלך: http://existence.blogli.co.il/archives/24

    אולי אתה תגיש את הבג"צ?

  2. ציני אולי, אבל יתכן שאחת הסיבות לתגובה שלך מול התגובה של הלמו, היא שהוא "מייצג" את אמיר גנס (הידוע לש') בעוד אתה מייצג את ציבור הגולשים…

  3. לדעתי אתם קוראים יותר מדי לתוך פסק הדין.
    זה בית משפט לתביעות קטנות (מבלי לזלזל, חלילה) כך שקשה לי להאמין כי אפשר להתבסס על זה בתביעות עתידיות (זה לא מחייב וגם לא מנחה)

  4. טוב – ולשורה התחתונה… האם אני יכול לתבוע את הדרך אל האושר על זה שהם שולחים לי ספאם?

  5. ישי,
    אני לא חושב שגנס ידוע לשמצה; יחסית לספאמרים אחרים הוא אדם הגון.

    שליו,
    מסכים איתך שזה "בסך הכל" בית משפט לתביעות קטנות. אבל עקב העדר הפסיקה בנושא אנשים עוד יטו לצטט אותו.

    ניצן,
    כן. מסיבות אחרות.

  6. פסק הדין הוא "יפייפה" יחסית, כי זה פסק דין ראשון שאני רואה שבעצם מספר לכולם שדואר זבל הוא חוקי, כל זה בזמן שאנשים שאינם משפטנים טוענים טענות מצוצות מהאצבע על זה שדואר זבל זאת עבירה ועוולה ומי יודע מה.

    וכן, יעצתי לאמיר גנס בעבר אחרי שמיקרוסופט תבעה אותו. ומה קרה? מיקרוסופט ירדו ממנו והוא לא שילם אגורה שחוקה אחת.

  7. הלמו,
    אני גם חושב שגנס יחסית לאחרים הוא צדיק גדול. הוא ספאמר אתי יחסית, שהפסיק גם עם הספאם.

    אני כן חושב שספאם היא עבירה, והעובדה שמשטרת ישראל לא חושבת כך היא הסיבה היחידה שעד היום לא הוגש כתב אישום. אין להם את הכח לעשות זאת, הרבה יותר קל לרדוף ילדים שנותנים לינקים, לא?

  8. אם אני קורא לפעמים את הדואר שלי דרך מכשיר סלולרי הרי כאשר אני מתחבר כדי לבדוק אני משלם לפי קילובייט. אם כך, גם הורדה של כותרות בלבד (IMAP) גורמת לי לשלם על קילובייטים מיותרים במקרה של דואר זבל. האם ניתן יהיה לטעון לנזק כלכלי?

  9. אם אפשר לתבוע את "הדרך אל האושר" על סיבות אחרות, אז על מה?

    (גם אותי הם מספימים, במייל של העבודה. לא נתבע אותם אבל זה בכ"ז מעניין סתם לידע כללי)

לא ניתן להגיב