0.
לפני כשבוע אזלה הסוללה בנגן המדיה הנייד שלי, רשלנות שלי שלא טענתי אותו בטרם חשבתי על הליכה ארוכה בתל-אביב. עשרים שעות הוא מחזיק, ואני חששתי מלבזבז שעה לטעון אותו. לא רציתי ללכת את מחצית השעה לדיזינגוף סנטר ללא רעש, אז ניגשתי לקחת את הiPod Shuffle שלי. אצלי בחיים, בדרך כלל, יש שניים מכל דבר: יש לי שני תיקי לפטופ, שתי מצלמות, שני נגני מדיה, [שתי סוללות בכל תיק ללפטופ], רק שני לפטופים (עדיין) אין.
1.
את תיק הלפטופ הנוסף שלי שהוא נח, עמיד למים וגדול יותר מהתיק הרגיל, השאלתי לפני כמה חודשים לחבר טוב שטס לסמסטר קיץ בגרמניה. נתתי לו את הנגן מדיה ועוד תופינים כדי לסדר את הבחור עם כל הגאדג'טים שהוא צריך. מאז ועד היום לא נגעתי בתיק ולא בנגן, אמרתי לעצמי : "כמה רע כבר יהיה, מה גיא הטעין על הנגן?". מסתבר שטעיתי.
2.
לקבל נגן מדיה של חבר שאתה מכיר, אוהב ולא ממש מחבב את הטעם המוסיקלי שלו היא חוויה מוזרה לא פחות מהחוויה הלא מוסברת שחוויתי כשקיבלתי לראשונה את הShuffle. לקבל את הטעם המוסיקלי של גיא היתה עבורי חוויה משעשעת: כוורת לצד ברי סחרוף, ריי צ'ארלס ולהקות ראפ, את הטעם של גיא הייתי יכול לנחש כי אני מכיר אותו 28 שנים בערך, אני יודע שלגיא יש טעם מאוד קיטשי ופשוט. אבל זה הוליד אצלי רעיון, טיפה יותר מבוסס מLast.fm ותחנות הרדיו שלהם.
3.
באתר שאסור להזכיר את שמו יש פונקציה מיותרת להחריד, מטרתה? מציגים בפנייך העדפה של אדם ואתה צריך לנחש מי מחברייך אוהב את הלהקה, מעדיף את המזון הזה או מבלה במקום הזה שאף אחד לא סובל. הפרס? אפס. מטרת המשחק היא להכיר את חברייך יותר טוב, או להוכיח לך בעצם שמי שאישרת כחבר כלל אינו חבר שלך. במשחק שלנו מחליפים נגני מדיה כדי להכיר את החברים, לא כדי לדעת מי הם. כלומר, אני די מאמין שאם אני אקשיב לנגן המדיה של שרון או זיו אני אזהה את הטעם המוסיקלי שלהם; מצד שני, אני מאמין שמוסיקה, כמו מוסיקה, יכולה לפתוח דלתות.
4.
כמו שאמרתי, לי יש שני נגני מדיה, לכן לי לא מפריע להפטל מהשאפל שלי לשבוע כדי לקבל נגן של מישהו אחר עם מוסיקה שהוא אוהב. יש מישהו שמוכן להציע משהו מעניין להאזין אליו?.
5.
בשולי הדברים שמתי לב אתמול לאפנה חדשה, או שאני סתם טועה. יצאנו מספר חברים ללימה לימה לחוק מסיבות האינדי-אלטרנטיב-משהו שלהם ושתי ידידות רקדו איתי על המדרגות ליד הבר. פתאום בא בחור, לא אטרקטיבי במיוחד אבל לא גרוטסקי, ומתחיל להצמד עד כדי גבול ההטרדה המינית הפלילית לבחורה שהיתה איתנו. הוא נצמד אליה ותופס את ידיה בעת שהוא רוקד מאחוריה, ואחרי שתי דקות כשהוא מבין שהיא לא משתפת פעולה, הוא פשוט הולך וממשיך לבחורה הבאה.
6.
שאלתי את נועה לביא, ידידתי שהיתה עמי, לפשר הדבר. נועה הסבירה לי שזו הדרך הטרנדית והלגיטימית להביע עניין, ושאני לא צריך להלחץ ממה שלי היה נראה כמו חצי אונס, כי כך בחורים מתחילים היום: זו הדרך שלהם לקבל קצת. אני תהיתי ונבחלתי קלות; כלומר, אם ככה בחורים עובדים בשביל להשיג סקס או חברה, מה הפלא שאידיוט כמוני שאפילו לא מוכן להתנשק עם מישהי שהוא לא יודע את שמה צריך לעבוד הרבה יותר קשה אם הוא לא מוכן להטריד מינית\לאנוס מישהי.
7.
אכן רצח על רחבת הריקודים. אולי יש מישהו שמוכן לתקן אותי ולומר לי שאני אוכל להשיג בחורות גם בלי להטריד אותן?
רעיון מבריק, אלא שאם אני אציע לך החלפות, זה באמת לא יחדש לך כלום.
מצד שני, תכולתו של השאפל הורוד שלי כרגע מסתורית למדי גם עבורי, מאחר שלא השתמשתי בו, וגם לא רעננתי את תכולתו כבר יותר מחודשיים (מאז שהחלפתי מחשב), אז לך תדע מה לעזאזל מסתתר שם.
אני מצטרף בשמחה, בתנאי שכשהנגן שלי מצלצל תענה בצורה נחמדה ותיתן מס' טלפון אלטרנטיבי שבו אפשר להשיג אותי.
היתה פעם איזו כתבה כזו בעיתון – סלבס החליפו ביניהם איי-פודים והיו צריכים לנחש למי הם שייכים.
או כך נדמה לי…
אפחד לא נוגע לי באייפוד. במיוחד מאז הפעם שבה גם אני ננתי אותו לחברה שטסה לחו"ל והוא חזר עם פיונה אפל עליו.
פיונה אפל!!
אני יכול רק להצטער שהלכתי מוקדם מהלימה לימה…
yea, its a pretty dissgusting way to hit on girls, and yea the guy is lucky they are probably a bit drunk when he does it, . point is if you wouldnt do it in a coffee shop you probably shouldnt do it in a club…the other point is, it didnt work for him, did it?