0.
הענן מת. לא, אני לא אומר את זה בסרקזם. אני יודע שכל מי שקורא את הטקסט הזה משתמש בשירותי ענן מכאן ועד הודעה חדשה. החל מGoogle Photos לשמור את התמונות שלו, דרך Dropbox לאחסן את כל המסמכים, צופה בסרטים בNetflix ומאזין למוסיקה בSpotify. הוא עושה את כל זה כשהוא משחק משחקי מחשב שהוא מריץ מ-Steam. ועדיין, הכל כל כך שברירי. וזה לא סתם שברירי, זה הרסני לחלק מאיתנו.
1.
השבוע הייתי צריך לגשת לאיזשהוא אתר. קצת מפוקפק. לא אתר מינסטרימי, לא אתר לא חוקי. סתם מאגר שמחזיק קבצים שונים שיכול להיות שיעניינו אותי. מסתבר שהוא חסום. לא בצו שיפוטי חלילה, לא רק בישראל. פשוט מקבלים הודעת שגיאה כשמנסים למשוך את אחד החלקים באתר. לא ברור למה. עם VPN זה עובד פעם כן ופעם לא. כלומר, זה לא שיש חוקיות של "בישראל זה חסום, באירופה גם, בארצות הברית לא, במקסיקו חסום וברוסיה לא" אלא ממש אקראי. כמו תקלה טכנית. אז מה עשיתי? כמו כל אדם, חזרתי לגרסאת ה-Onion שלו, לאתר הרשת האפלה.
2.
בשביל זה הייתי צריך להתקין דפדפן רשת אפלה. תאמינו או לא, לפני עשרים שנה, כשהתעסקתי עם TOR, זה היה חתיכת סיפור. כאב ראש להתקין. היום? יש פאקינג דפדפן. קליק, מתקינים, וזהו. התקנתי את הדפדפן, לקחתי את קישור ה-Onion של האתר, וגלשתי. קצת יותר איטי מלגלוש ברשת הרגילה, אבל להבדיל מהאינטרנט הרגיל, זה אשכרה עובד. ואז אמרתי, "טוב, התקנתי כבר TOR, בוא נראה מה קורה עם האתרים האהובים עליי בגרסאות הרשת האפלה שלהם?". אז זה היה קל. מצאתי כמה אינדקסים של מה "חם". שירות המייל החביב עליי פרוטון עבד. אתרי חדשות? חלק עבדו וחלק לא. נראה שהם זנחו את הרשת האפלה. הגארדיאן, נניח, רוצים שאנשים יתחברו אליהם גם ממדינות חסומות, אבל… אחרי שלוש שנים, האתר שלהם לא שם. ככה גם עם פח האשפה הבוער: הם הכריזו על נקודת כניסה לרשת האפלה ב-2022, ואז בא הגאון העסקי™ופשוט שכח לעדכן משהו.
3.
"אבל יהונתן", תגידו לי, הרשת האפלה זה רק סימפטום אחד, והיא מיועדת לפושעים. ואתם כמובן טועים. אבל הבאתי את הרשת האפלה כדוגמא. פשוט, אתרים נמחקים כי אנשים לא מתחזקים. מה קורה אבל במקרים אחרים? ובכן, זוכרים את iTunes? לא, לא אפל מיוזיק, איי-טיונז. אז פעם הייתם יכולים להשתמש בשירות כדי לקנות שירים; היום? היום אתם רק קונים מנוי לשמוע אותם. ומה קורה כשאתם מפסיקים לשלם? אוסף המוסיקה שלכם נעלם. אבל לפעמים זה אפילו לא בשליטתכם. נכון, זה היה לפני 18 שנים, אבל יאהו! סגרו את שירות המוסיקה שלהם, וכל המוסיקה שקניתם הלכה לפח. זוכרים כשיאהו הציעו לכם מייל בנפח אחסון בלתי מוגבל? גם זה נעלם יום אחד. טוב, תגידו לי, "זה יאהו, מה זה משנה?". ואז נזכיר לכם שזו רק דוגמא אחת. מה קרה עם אנשים שניהלו קשרים חברתיים בישראבלוג? זוכרים את ישראבלוג? לקח להם כמה שנים להתאושש מהורדת האתר. אנשים החזיקו בלוג מפואר, ופתאום הם היו צריכים להפרד מכל הקהילה שם.
4.
אבל נחזור לעניין הענן המת. אתם קוראים כתבה ישנה. יש בה קישורים החוצה. התופעה של רקבון לינקים מדברת על בערך 40% מהלינקים בני עשור. קראת כתבה? לא שמרת גזירה שלה בארכיון האישי שלך? היא תעלם כשתחפש אותה. זה קורה לכולנו כל הזמן.
5.
וכאן בעצם הבעיה. אנשים מתלוננים על עלויות המחשוב הבלתי הגיוניות של הדאטה סנטר. גם לסביבה, גם לציבור, גם לחשמל. אנשים גם שוכחים שהעלות החלופית, של להחזיק את המידע אצלך, היא גם קיימת. אתה חייב לגבות את המידע, ולהחזיק את הגיבוי רחוק כדי להבטיח התאוששות. אבל אתה צריך את המידע הזה, כי מתישהו הוא יעלם מהרשת.
6.
אז מה עושים? האם אתם צריכים לאחסן את אתר האינטרנט שלכם? כן. האם אתם צריכים להרים שרת מדיה חברתית משל עצמכם? אולי לא בהכרח, אבל אולי עדיף לגייס קהילה שתחזיק עבור עצמה מערכת. מה לגבי דואר? תדאגו שכתובות המייל שלכם יהיו בבעלותכם ולא בבעלות של תאגיד חיצוני. המוסיקה? ובכן, לי קוסם כרגע לרכוש כמה מאות תקליטי ויניל ופטיפון כדי לחזור לילדות, לשמוע מוסיקה כמו שצריך ולדעת שגם אם אין חיבור לאינטרנט אני אוכל להנות מזה, תמיד. האם זה ריאלי? לא.