לפני עשור הכנסת התחילה לדון ברעיון שהיה נראה לי נורא, ועדיין נראה לי כזה: מאגר מידע על אנשים שלא רוצים להיות במאגרי מידע. מאגר "אל תתקשר אליי" היה אמור להיות כזה: אתה נרשם, מאמתים את הפרטים שלך וזהו. אין לך יותר הטרדות טלפוניות. על פניו זה נשמע כמו חלום. יש רק כמה בעיות. התיקון עצמו לחוק הגנת הצרכן? בלי שיניים. נרשמת למאגר ומישהו התקשר אלייך? אתה לא יכול לתבוע אלא רק הרשות יכולה לפתוח בהליך אכיפה. כמה כאלה היו? ובכן, אני לא שמעתי על כאלה. תביעות ייצוגיות? גם כאלה לא הוגשו בדיוק מהסיבה הזו (או לפחות לא שמעתי על אלה). והדובדבן? ובכן, השרה למאבק בשוויון חברתי החליטה לא לתת תקציב למאגר בשנת 2024, וכך נוצר מצב שבו לפחות עד יולי 2025 המאגר עמד מושבת. באתר "כל זכות" כתוב שהמידע על המאגר הוסר כי המאגר לא פעיל; ובאתר של המאגר נראה לי שאי אפשר להרשם, להסיר, לברר או לעשות שום דבר (טופס התלונה עובד).

וככה נראית המדינה שלו. הכנסת העבירה חוק, השקיעה שעות, נתנה סמכויות, בנתה מאגר, ועכשיו השרה לא רוצה ואף אחד לא עושה כלום. אין פואנטה.

יודעים למה זה מרתיח אותי בעצם ולמה הגעתי לפוסט הזה? כי אני אשכרה נרשמתי למאגר מתקווה שיפסיקו להטריד אותי. שאני אוכל להתלונן על המטרידנים. אבל אפילו את זה אני לא יכול. אני לא יכול להגיש תביעה קטנה, אני לא יכול להגיד לטלפון "למה לא בדקת במאגר", כי גם אם הוא היה רוצה, אין מאגר. בזיון.