בירידות

(פיקטיבי)

כל פעם שאני נוהג בירידות מירושלים אני נזכר בפעם ההיא… בפעם ההיא שהיא ירדה לי בדיוק כשחזרנו והרגשתי ממש רע. נהגתי,, ובאותה תקופה בדיוק הטנטון התחיל אצלי; לא מחזה מלבב במיוחד. הייתי צריך לסבול את ההורים לכמה דקות בירושלים, לשמוע אותם מדברים, להיות איתם. היא היתה שם איתי כמו קרן אור קטנה, המחווה היחידה של מציאות שהיתה יכולה להיות לי. ירדנו מירושלים חזרה לתל-אביב והיא התחילה לשחק לי עם המכנסיים, תחבה יד פנימה ופתחה את הרוכסן, ניתקה את חגורת הבטיחות שלה ובעדינות התכופפה בלי להפריע לי לשחק עם הרדיו ועם ההגה.

Img cc-by-nc-nd Big Fat Rat

היא התחילה לרדת לי כדי להרגיע אותי; אני הייתי לחוץ מתאונה, לחוץ מההורים, לחוץ באוזן ומת מכאבים. היא ליקקה את זה ובחרה לעשות דברים שבדרך כלל שמורים למקרים אחרים, בהם אני לא נוהג ויכול גם לשתף פעולה, יכול גם לראות אותה, יכול לתת תשומת לב.

האוזן שלי התפוצצה, לחץ באזנים (וסרטים כחולים בראש), קיוויתי שהלחץ ירד מהר, וידעתי שהדבר היחיד שאני יכול לעשות באותו הרגע כדי להעביר את הלחץ הוא בדיוק מה שהיא היתה צריכה לעשות : לבלוע. אותו הערב נגמר כסיוט, ובסך הכל גם להערכתי אותו יום סיים את מערכת היחסים שלנו; לא בגלל אותה הירידה, אבל ככל הנראה זו לא עזרה.

כל פעם שאני נוהג בירידות מירושלים אני נזכר בפעם ההיא. היום ירדתי מירושלים אחרי חתונה; חבר כרת את אותה ברית נישואין שאני כל כך מתעב מצד אחד וכל כך חושק בה מצד שני. חתונה היא, ככל הנראה, קנאה הדדית. אף אדם מעולם לא שמח בחלקו, אף אדם לא יכול להיות מאושר. המתחתנים אומרים כל פעם כמה הם מקנאים באותם רווקים שהולכים ומתהוללים בהם ברחובות תל-אביב, מכירים בחורות ומביאים אותן לדירה. אבל מי אני שאגיד זאת, ליאת אמרה זאת טוב ממני:

חיי הרווקות נראים מאוד שונים בעיניהם של הנשואים. אלו פשוט עולמות אחרים, הם אפילו לא מקבילים. כבר כתבתי פעמים אינספור שהחשיבה הרווקית רדודה מאוד, שאנחנו רוצות אהבה ומאמינות שהיא תנצח, בהנחה שיש פה איזו מלחמה. אבל אתם יודעים מה, החשיבה הנשואית צרה אף היא. (ליאת בר-און, דודה מלכה, 26.12.2007)

אני לעיתים מקנא באלו שמקנאים בי; אני חושב שאפשר היה לעשות את זה יותר טוב.

כל פעם שאני נוהג בירידות מירושלים אני נזכר בפעם ההיא; אבל לא באקט עצמו, אלא דווקא בהרגשה הטובה שהיתה לי בזוגיות. אותה זוגיות שהרגישה נוחה ונחמדה מהתחלה, אותה זוגיות שנהרסה כל כך מהר בגלל מישהו אחר ולא בגללי. אולי זו הסיבה שכל כך קשה לי להפתח אל בחורות חדשות, ואולי זה סתם סימפטום.

2 תגובות ל-“בירידות

  1. האם מדובר במחווה הזוייה לנחום ברנע?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *