בשנות החמישים של המאה שעברה, לא ממש מזמן, כשההורים שלי נולדו, אנשים התחילו להתוודע לסכנות העישון. עקב כך, מותג הסיגריות "Kent" התחיל עם פעולות שנראו לו מועילות במיוחד: הוא הוסיף פילטר לסיגריה כדי לסנן את החומרים המזיקים. הפילטר היה עשוי מאחד החומרים ששימשו את בני האדם במשך אלפי שנים. הוא היה ידוע כעמיד לאש ומונע שריפות, כחזק. ולא סתם. המשמעות של המילה ביוונית היתה "לא ניתן לשריפה". לחומר קראו אסבסט.
וזה הגיוני. על סכנות האסבסט התחילו לגלות רק אחרי כמה שנים ורק בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת קידמו חקיקה להפסיק את השימוש בו. על הסכנות של סיגריות גם כן. נכון, עד לא מזמן, בתקופות שבהן בני אדם כבר הלכו על שתיים, רופאים גם פרסמו סיגריות. השאלה מתי הבינו שסיגריות מזיקות ומתי התחילו בחקיקה לעצור אותן היא מה שמעניין כאן. כי פרק הזמן בין השניים הוא אמנם לא ארוך במונחים אסטרונומיים אבל כן יכול לתת לנו אינדיקציה. "אינדיקציה למה?", אתם שואלים, ובכן, הקוראים המתמידים שלי כבר מבינים לאן לקחתי אותם.
לפני שבועיים חבר מושבעים מצא כי מטא וגוגל אחראיות לנזק שנגרם לצעירה Kaley עקב כך שהפלטפורמות שהן פיתחו ממכרות. הפסיקה הזו היא חד-פעמית נכון לעכשיו, היא עוד לא סופית ויערערו עליה, אבל היא נותנת אינדיקציה. אם לפני כמה שבועות הבעתי את דעתי כשהסברתי שלתת לילד גישה לתוכנות מסרים מיידיים זה כמו לתת לו לשתות אלכוהול, אז עכשיו זה נהיה ברור יותר. אני לא יכול להאשים את חברות הטכנולוגיה, כמובן. זו לא אשמתן שהן עמדו בחוק, עיצבו את המוצרים שלהן בצורה שתייצר הכי הרבה דביקות למסך וזמן פרסומת. הרי, אם הן לא היו עושות את זה הן היו חוטאות למטרה שבעלי המניות שלהן הורו להם להגשים: להביא כמה שיותר כסף.
לא לא. הבעיה היא לגמרי אצל הרגולטור. למה? כי בעצם תראו במה הוא עסוק. גם בישראל וגם בעולם, השאלה החמה בתחום ההגנה על ילדים היא Age Verification. אירופה כבר מתחילה לדבר על זה לעומק: בואו, לפני שאתם מתקינים משהו או פותחים חשבון. בוא נבדוק שאתם בגירים. ולא, זה לא פותר כלום (וזה מסוכן, כמובן). זה לא פותר כלום כי בעצם יש הנחת מוצא של "אם אתה מבוגר אתה יכול לקבל החלטות מושכלות". כלומר, יושבים שני בני נוער בכיתה י"ב, האחד נולד בתשעה באפריל אלפיים ושמונה והשני באחד עשר באפריל. הם יושבים בכיתה כתף אל כתף ומבקשים להרשם לאתר. האחד בוגר מספיק והשני לא.
בגרות, כמובן, היא לא בינארית. גם בגירים נתונים למניפולציות. בגלל זה יש לנו אזהרות על סיגריות. בגלל זה אנחנו אוסרים פרסומות לסיגריות. בגלל זה אנחנו רוצים שמי שמעשן יופרד מיתר האוכלוסיה כדי להמנע מהנזק השניוני. אנחנו יודעים טוב מאוד שאם לא תהיה אזהרה על אקונומיקה "אסור לשתות" אז אנשים ישתו אותה. ועדיין, אנחנו מניחים בהנחת קסם שהגבלת גיל היא הפתרון.
אז לא. אני מכיר ילדים בני שלוש עשרה עם הרבה יותר שכל ממבוגרים בני ארבעים. אני מכיר קשישים חדים וצעירים נטולי יכולת קריאה בכלל. זה לא אומר שצריך לקבוע חקיקה פטרנליסטית שתוציא את כולם מהמשחק אבל זה כן אומר שצריך לייצר פלטפורמה ששומרת עלינו מהתמכרויות מזיקות. הגבלת גיל היא לא הדרך הנכונה, וגם לא הכיוון הנכון.
זה לא יהיה ריאלי לחייב את הפלטפורמות לעצור את הפיתוח שלהן. גם לא יהיה ריאלי לחייב אותן להעביר אנשים בחינת אוריינות והתאמה לרמת ההתמכרות שלהם (למרות שהן יכולות לעשות את זה). מה שכן אפשרי זה להתחיל עם כלים טובים יותר, להתחיל עם לבקש מהן אחריות ודיווחים. לרדת מפתרונות קסם פופוליסטיים ולהתחיל לחשוב יחד על איך משתמשים בכלי האדיר הזה להקים חברה טובה יותר. כי להבדיל מסיגריות, כאן יש מלא יתרונות.
תקצר היריעה כאן מסיבוך הדברים.
אבל, הרבה יחלקו עליך בקשר לאחריות רשתות חברתיות.
כי לא מדובר רק על התמכרות קלה ולא ממש מזיקה לכאורה, ללא בגירים.
לא מדובר רק על מיקסום ערך המניה בעיני הציבור המחזיק במניות או הבעלים וכדומה.
יש מקרים קשים, של אחריות לפשעים קשים בינלאומיים, וביודעין ממש ( לא מתוך כוונת מכוון, אלא, מתוך אדישות ושיוויון נפש).
אפשר להביא כדרך משל, את האחריות של פייסבוק לטבח ולטיהור האתני על הרוהינגים ( Rohingya) במאיינמר (Myanmar):
פייסבוק אפשרה למימשל או לשלוחיו למעשה, לפתוח חשבונות פיקטיביים, להעצים התפוצה, ולחרחר ציבורים על המיעוט הרוהינגי, ובכך, גרמו לטבח, לטיהור אתני וכדומה.
פייסבוק הודתה בדבר. העיקר שיהיו כמה שיותר חשבונות, כמה שיותר משתמשים וכדומה לגבי דידם.
פייסבוק נתבעה בארה"ב על כך אגב, רצ"ב לינק.
רק נצטט את אחד מן המנהלים הבכירים של פייסבוק ( Andrew Bosworth, תרגום שלי מאנגלית, אפשר להגיע למקור דרך הלינק רצ"ב). הנה:
"אנחנו מחברים אנשים. זה העבודה שלנו. זה קרדום וגרדום. אפשר למצוא אהבה כך, אפשר גם להציל אדם מהתאבדות. ייתכן גם שזה עולה חיים. עולה בחיים של אנשים. ייתכן שכך דרך פייסבוק, תואמה איזה מתקפת טרור רצחנית. עדיין, זה העבודה שלנו, לחבר אנשים. האמת הכעורה הינה זו, שאנו מאמינים בלחבר אנשים. כל כך, שכל מה שיאפשר זאת ויעודד זאת, מבחינתינו הוא טוב. זה הצידוק לעבודה הבלתי נלאית שלנו, על מנת לצמוח ללא הפסקה. שהרי, הטבע של העולם לא להיות מחובר. זה המצב המחדלי. לא מחובר ולא מאוחד. המוצר המנצח, לא חבוק באיכות, אלא, זה שכולם משתמשים בו, הוא זה המוצר המנצח."
עד כאן:
אז זה מעיד על שיוויון נפש. על אדישות. העיקר מוצר מנצח. למרות מתקפת טרור רצחנית אפשרית, זוהי העבודה שלנו, ובכל מחיר. התמכרות חברתית יש הטוענים, זה בעיה זניחה ממש.
עד כאן, וכאן (תמצית בג'וריסט, ולינקים שם):
https://www.jurist.org/news/2021/12/us-and-uk-rohingya-refugees-sue-facebook-alleging-dissemination-of-hateful-and-dangerous-misinformation/
תודה