אני לא יודע איך להתייחס אפילו לכתבה שפרסם שמוליק נמר בעיתון 'העיר' בסוף השבוע (חצי שנה אחרי המקומון של נתניה, אבל). נמר סוקר את הטרנד החם הבא: טקסס הולדם ומתאר אותו כאילו מדובר בלא פחות מהורס המשפחות הבא. אחרי שנמר מסביר קצת על כללי המשחק ועל האווירה, הוא בא להבהיר כמה התופעה נפוצה; (ו)כאן מתחילה הבעיה: נמר מציד את המשחק כאילו מעוזו העיקרי הוא מועדוני ההימורים הכבדים "בדרום תל-אביב": לטענתו, מועדוני הפוקר נקראים "פארטיות", הם מקנים אשראי נרחב למהמרים ולעיתים מגלגלים סכומים של מיליוני שקלים. הוא מצטט אחד עובד לשעבר באחד המועדונים בטקסט שמכיל את כל סטריאומונוטיפים האפשריים:

"אני זוכר שיום אחד הגיע איזה סטארטאפיסט מוכר שמכר את החברה שלו בכמה מיליונים. העיניים של הבוס שלי ישר קיבלו את הסימן של הדולר. רק מחכים אצלנו לאנשים כאלה, הם מקבלים אשראי בלתי מוגבל. הוא היה מכור ל"טקסס" שעשה מזה הרבה כסף באינטרנט, אבל אנשים שעוברים מהאינטרנט אלינו בדרך כלל אוכלים קטלות כי זה עולם אחר, ובאמת טרפו את המסכן הזה. לאורך תקופה של פחות מחודש הוא הפסיד אצלנו קרוב למיליון שקל. גם אנשים אחרים הפסידו סכומים דומים. אני לא יודע איך הם יכולים להמר על סכומים כאלה, אבל מה שבטוח זה שהם לא חוסכים לעתיד".

האמת? הוא לא יכול להיות הרבה יותר מטועה. כלומר, אני משוכנע שאיפשהוא בדרום תל-אביב יש "פארטיות" פוקר בהן הסכומים מתחילים במספרים האלו והבית מקבל חמישה אחוזים, כשברור שהמשחק האמיתי מתנהל בשני מקומות במקביל: בבתים הפרטיים, על סכומים נמוכים בהרבה, ובאינטרנט, על סכומים זעומים. למרות שקל לחשוב אחרת, משחק פוקר "ידידותי" בין חברים מתנהל בדרך כלל על סכומים נמוכים בהרבה, כאשר גם אם תפסיד את כל הקופה עדיין תצא מעודף ממאה שקלים בדרך כלל, מה שאומר שההוצאה על ערב פוקר חברי תגמר בפחות מכמה שהוצאת בבר רק בשביל הזכות להסתכל על בחורה או שתיים ולבקש את הטלפון שלהן ללא הצלחה.

בתמונה: טורניר פוקר ידידותי בו, כמדומני, הרווחתי 20 ש"ח

חשוב להבין : פוקר הוא משחק המשלב מזל וכישרון; בשביל לשחק פוקר צריך אימונים, לימוד ועוד. לא מדובר במצב בו מטילים קוביה או סתם בוחרים מספר על ציר המספרים. עוד יותר חשוב להבין שפוקר, כמשחק, הוא רק האמצעי : הימורים סולידיים על פוקר (של כמה אגורות לכל סיבוב) כאשר המשחק הוא חברי יכולים להחשב, על פי חוק, כחוקיים שכן הם נכנסים תחת החריגים הקבועים בחוק כיוון שהם מיועדים לחוג אנשים מסויים, לא חורגים מגדר שעשוע או בידור ולא נערכים בקזינו מחתרתי או מקום שבו יש הימורים אחרים שאינם חוקיים. כלומר, כל עוד שולחנות הטקסס נותרים בתוך בתים, ללא הזמנה לציבור ולא על סכומים משמעותיים, אין כל סיבה שהמשחק יהיה מחוץ לחוק.

המטרה של כתבתו של נמר היתה (לפי הנראה בטקסט) לא יותר מאשר להפחיד את נשות ישראל כשבני זוגן הולכים למשחקי פוקר ולאו דווקא לגרום לאותן נשים לבוא ולראות שבעליהן לא "הולכים לפארטיה" אלא דווקא יושבים עם אותם חברים לעבודה, מרכלים, מעשנים סיגריה ושותים בירה ובסוף, אחרי שהפסידו 20 שקלים או הרוויחו (חס וחלילה) 50, הולכים הביתה וקונים לאישה בדרך לחם וחלב ביותר כסף ממה שהפסידו או הרוויחו.

—
לקריאה נוספת: אילנות טקסס סולידית.