שמואל סיסו, ראש עיריית קריית-ים, הגיש תלונה בגין לשון הרע נגד גוגל. עילת התלונה (הפלילית, ולא ההליך האזרחי) נובעת מכך שגוגל, שמחזיקה תוכנה המאפשרת לכלל הציבור לסמן אתרים ונקודות על מפות, איפשרה לפלוני תושב ג'נין לשרטט על המפה את קיומו של כפר פלשתינאי לכאורי שננטש ב1948. סיסו, שעומד כעת בשנת בחירות, טוען כי עצם הפרסום של קיומו של כפר פלשתינאי שככל הנראה מעולם לא היה שם, מהווה לשון הרע על עיריית קרית ים.

בין אם צודק סיסו ובין אם לא, צריך לזכור כי בשום מקרה לא מיוחס דבר רע למועצת קריית ים או לעירייה עצמה, אלא שלשון הרע, לדבריו של דובר העירייה נובע מכך ש"החשש העיקרי של העירייה, הוא הנזק התדמיתי העשוי להיגרם לעיר בתחום התיירות. קריית ים, אשר נמצאת בתנופת פיתוח, חוששת מכך שמשקיעים זרים אשר יבדקו מידע על העיר בשירות של גוגל, עלולים להיתקל במידע הזה ולקבל את הרושם שהעיר מהווה חלק מהמחלוקת הפוליטית, ועקב כך למשוך את השקעתם המתוכננת."

כלומר, לדבריו הצגה של מחלוקת פוליטית פוגעת בקיומה של העירייה. כמובן, שיש להפריד בין השאלה האם מדובר בלשון הרע על העירייה לבין השאלה האם מדובר בלשון הרע כלל. לצורך הויכוח בלבד, אני מוכן להניח כי אותה 'התבטאות' של סימון במפה היא לשון הרע, ואפילו אני מוכן ללכת רחוק ולצאת מנקודת הנחה כי אותה 'התבטאות' היא באחריותה של גוגל (מה גם שלא נראה לי שמי מטענות אלו נכונות). אולם, גם אז, אותה הצגה של נקודה יוצאת כנגד כלל ציבור הישראלים או כנגד צבא הגנה לישראל, ולא כנגד עיריית קרית ים עצמה.

ואכן, בחוק איסור לשון הרע ישנה התייחסות מיוחד ללשון הרע כנגד ציבור של בני אדם. סעיף ארבע לחוק קובע כי "לשון-הרע על חבר בני אדם או על ציבור כלשהו שאינם תאגיד, דינה כדין לשון-הרע על תאגיד, אלא שאין בה עילה לתובענה אזרחית או לקובלנה, ולא יוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף זה אלא על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו". כלומר, הוצאת לשון הרע הלכאורית אפילו לא ברת הגשת כתב אישום ללא הסכמת היועץ המשפטי לממשלה.

כב' השופט נעם סולברג דן בסוגית לשון הרע כנגד ציבור במאמר מפורט ומנומק במסגרת "פרשת השבוע", שהוא עלון משפטי שבועי. סולברג דן בהיסטוריה החקיקתית ומסביר כי "בארבעים שנות קיום החוק בספר החוקים, לא ראה היועץ המשפטי לממשלה להורות על הגשת כתב אישום בעברה של לשון הרע על ציבור, אף לא פעם אחת. ואין זאת שלא ניקרו בדרכו הזדמנויות לעשות כן. ניקרו גם ניקרו, אלא שהגישה השלטת בכיפה היא איפוק וריסון. כך לכאורה נאה וכך יאה. סוף סוף בחופש הביטוי עסקינן, על שלל מעלותיו לבירור האמת, למימוש עצמי, ולהבטחת ההליך הדמוקרטי. "מגרש המשחקים" להחלפת דעות, לביטוי שפתיים, גם בחריפות, בהתרסה ובזעם, הוא רחובה של עיר; לא בית המשפט. זהו הכלל."

סולברג, בחציו השני של המאמר, מסביר קצת על בקשה שהונחה בפני היועץ המשפטי לממשלה לפתוח בהליך פלילי כנגד מוחמד בכרי בגין הסרט "ג'נין ג'נין" ומסביר כי לשיטתו היה צורך, באותו המקרה, לפתוח בהליך פלילי. אולם, גם אם המקרה של בכרי אכן היה ראוי (ולדידו של היועץ המשפטי לממשלה הוא לא), עדיין אותם סממנים ואותות אפילו לא מתקרבים להגעה במקרה של גוגל וקריית ים. קצת אירוני, אגב, שאותה עיירה, ג'נין, מעורבת כה עמוקות בשני המקרים.

אכן, גם אם אותה האמירה פגעה בכלכלתה של עיריית קריית ים, השאלה האם היתה זו אמירה כנגד העירייה או כנגד כלל הציבור היא שאלה מהותית שלאחר החלטה בה, ולאחר החלטה בה בלבד, ניתן יהיה לדון האם הגשת התלונה היתה בסך הכל ספין פוליטי, או שהיא היתה נסיון להגן על אינטרס לגיטמי.

אולי מקרה קרוב לכך נדון על ידי כב' השופטת איילה פרוקצ'יה בעת שישבה כשופטת בית המשפט המחוזי בירושלים (בר"ע (י-ם) 3254/98 צימרמן נ' גרוס), כשדנה בהגדרה של קיומה של עילה נגד ציבור : "האם הפגיעה הנטענת בתובענה זו נעשתה כלפי 'ציבור' שהיחידים המרכיבים אותו אינם ניתנים לזיהוי. אם כן, כי אז הפגיעה באם תוכח – כוונה לגוף גדול של אנשים בלתי מזוהים ואינה בת תביעה, או שמא מדובר ב'ציבור' המורכב מיחידים, אשר נוכח אופיו והיקפו ראוי לראות כל אחד מהנמנים עליו כיחיד הנפגע מלשון הרע" (וכן ראו את פסק הדין הדוחה את התביעה, תא 18275/95 גרוס נ' צימרמן).

הוצאת לשון הרע הלכאורית שבוצעה לכאורה על ידי אדם שלישי בפלטפורמה של גוגל מבלי שגוגל ידעה על כך ומבלי שלגוגל יש את הכלים לברר את הנושא גורמת לכך שכל הסוגיה תועמד בספק. אם דעתי תשמע, יש להרתיע אנשים מלהגיש תלונות מסוג זה על מנת לאפשר למשטרה לחקור עבירות אמיתיות ולאפשר לאזרחי מדינת ישראל לחיות בבטחה. כל הליך כזה שינקט רק מעודד את בעלי הכח להשתמש בו כנגד ביטויים ולעשות ככל שניתן על מנת להגביל ביטויים, גם אם אינם לגיטמיים, כדי שיתאימו למה שנח לאזניהם.

Tags: שמואל סיסו, קריית ים, גוגל, נעם סולברג, לשון הרע על ציבור, לשון הרע, מוחמד בכרי