16.1 מוזר

אז היה לי ממש מוזר, קראתי את הדפיוצר שלה בבמה חדשה, אולי זה בעצם מה שרציתי בסך הכל להגיד, אבל אני לא יודע, זה יותר מזה, זה מה שהיא כתבה שם, לפני שנתיים – היא כתבה לפני שנתיים דברים שמזכירים לי את מה שאנחנו עוברים, את איך שאנחנו הולכים להיות ביחד, ואולי זה יגמר גם כך?

זה יותר מזה, כי זה מעגליות אצל שנינו, אולי גם לי היא מזכירה קודמות? אולי זה בעצם לחיות מחדש את מה שהיה לי פעם? אבל לא. איתה זה אחרת, איתה אני יותר בוגר, אני לא מפתח דברים מוזרים שהיו לי פעם, כל מיני הפרעות קשות.

בכל מקרה, אני עכשיו די בצד השני של העולם, אנ'לאדע מוזר לי, הרגשתי כאילו אסור לי לקרוא את הדפיוצר, אפילו שהוא שם – זה לא כמו לחטט, זה כמו….

בעצם, זה אולי כי היא לא היתה אונליין איזה יומיים, ורציתי לשמוע אותה, אז חיפשתי בגוגל עליה, זה לא לרגל, נכון? אבל בעצם זה אולי כן, למרות שכל מה שיש בגוגל עליי לא ממש אישי (אולי חוץ מהתמונות עירום, אבל גם אותן אין לי בעיה שרואים). אבל קראתי את מה שהיא כתבה, בהתחלה חשבתי שמדובר רק בעצם בכל מיני סיפורים שלה.

אבל בעצם אין כזה דבר "סיפור לא אישי", לא הייתי צריך לקרוא, לא בלי רשות שלה. אולי בעצם כן? אולי זה בסדר? אני לא יודע.

ולספר לה שקראתי? אני לא יודע, זה בסדר שקראתי? זה מידע שאני צריך להסתיר? אולי להשתמש בו (לטובתי, ולטובתה, בלי שהיא תדע), או שאולי לא?

ומה אם היא תקרא את מה שאני כותב? אני לא יודע, זה מוזר. אני לא יכול, אני אצטרך לדבר איתה.

זה מוזר איך בעולם וירטואלי הבעיות הופכות להיות יותר מסובכות, במקום יותר פשוטות. פתאום, אם נריב, אני יכול להראות את הלוגים לחברים, שישתפו אותי, שיעזרו לי. אבל לא. זה לא עוזר.

בכל מקרה, אני בינתיים חושב, ונראה לי שאני כן אשתף אותה, רק כי באמת אני מאמין שצריך כנות. אבל, בעצם, זה בעייתי. מה אני אגיד לה? תקשיבי, חיפשתי אותך בגוגל, ואז ראיתי את הדפיוצר שלך, אז החלטתי לחטט? לא יודע, זה לא בסדר, זה בעיה. מה אני עושה?

טוב, היא בטוח לא תכעס עליי, אין לה על מה. או שיש לה, אבל אם כן, היא בעצם צריכה לכעוס על עצמה. אבל לא, כי היא כתבה כל כך יפה, כי היא כן מוכשרת. אני לא יודע, אני לא מבין. כל הקטע הזה של מערכות יחסים לא בשבילי.

טוב, בינתיים אני אחליט שלא להחליט, אני אדבר איתה על זה כשהיא תעלה אונליין.
(05/04/04).