18 thoughts on “עונת הציד | טרנדים בחקיקה”

1. רק כדי להבין את ההגיון של הטענה הזו:
   "הצעת החוק של דוד רותם (שעוד נשוב אליו) שאושרה היום, תוקף קשיש ידון לעונש חמור יותר. כלומר, למרות המטרה המבורכת של ח"כ רותם, לדעתו יש חיי אדם ששווים יותר, בעיקר עקב עודף הביקוש להתעללות בהם. אם היה כל כך קל להתעלל בקשישים כי הם החוליה החלשה באוכלוסיה, מגיע ח"כ רותם ומציע לעבריינים לעבור לאוכלוסיה אחרת, שבקרוב גם לגביה נאלץ להחמיר את הענישה."

   אם ניקח את חוק העונשין, אז סעיף 379 אומר:
   "התוקף שלא כדין את חברו, דינו – מאסר שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה."

   בעוד סעיף 273 אומר:
   "התוקף שוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק או אדם אחר העוזר לשוטר, דינו – מאסר עד שלוש שנים ולא פחות מחודש ימים."

   דהיינו, המחוקק כבר הציע לעבריינים לתקוף אוכלוסיות אחרות – לא שוטרים, כנראה זקנים?

   (למען שלום הציבור ויתרתי על סעיף 345 (א) ()3 מול (ב) (1)

   אה, וחבל שלא שמעת את דבריו של השר שטרית היום בכנס איגוד האינטרנט לגבי שיתוף נתונים בין רשויות השלטון השונות (למשל, מס הכנסה, מע"מ וביטוח לאומי, כדי לגלות חריגות כמו מישהו שמקבל קצבה ויש לסבתא שלו רכב בשווי 250K ש"ח), או העברת טרנזאקציות בנקאיות לרשות להלבנת הון כדי לגלות תבניות חשודות. היית מתמוגג :)

2. אני גם חושב שאסור להבדיל בין תקיפת שוטר לתקיפה רגילה, אבל זו דעתי בלבד, ככל הנראה.

3. ואולי כדי לחדד את הנקודה: הטענה לפיה החמרת הענישה על וריאציה אחת של עבירה תביא לעליה בווריאציה אחרת של עבירה, דהיינו, שמדובר במעין משחק סכום אפס, נראית לי מוזרה. אולי יש לך נתונים אמפיריים שתומכים בה?

4. לא,
   הטענה שלי היא שאם מתייחסים לעבירה מסוימת כחמורה יותר, וענישה חמורה אמורה להרתיע, אזי העבריינות הזו תכחד והעבריינות בסקטור הבא תעלה לתודעה הציבורית, תוחמר גם כן במסגרת ענישה ספציפית ואז תהיה מיותרת שוב.

5. אני חושב שהטענה שלך על הכחדה לא ממש עומדת במבחן המציאות. כמו שכתבת כבר ברשומה גופא: "גם במדינה בה יש עונש מוות על עבירות תנועה יש עבירות". דהיינו, העבריינות הזו לא נכחדת. היא אולי קטנה בהיקפה, וזה נראה לי כמו דבר חיובי (אם הסכמנו שלא מדובר במשחק סכום אפס), הלא כן?

   ההנחה שהעבריינות בסקטור הבא תעלה לתודעה הציבורית גם היא נראית לי לא ממש עומדת במבחן המציאות. בעבר היתה בעיה מאוד משמעותית של גניבות רכב, שככל הנראה ירדה מסדר היום עם הקמת מכשול ההפרדה. האם אפשר לטעון שעבירת רכוש אחרת עלתה לתודעה הציבורית? אני חושב שלא. דהיינו, אני לא רואה כאן לא משחק סכום אפס, ולא "תחרות" על התודעה הציבורית. ישנם גלים שאולי אפשר להסביר ואולי לא, אבל אני לא חושב שאני יכול להצביע על חוקיות או להציע כלל ניבוי איזו עבירה, אם בכלל, תעלה לתודעה הציבורית.

6. ערןב,

   אני דווקא חושב שהבאתי דוגמאות יפות לכיצד המחוקק עוקף את הסנקציות (סנקציה על חקיקה תקציבית וסנקציה על חקיקת חוקים בלתי חוקתיים), והמחוקק הוא אחד העבריינים הגדולים.

   לגבי עבירות פליליות: אני חושב שדווקא הקטנת עבירות הרכוש עקב גדר ההפרדה פינתה מקום לדיון ציבורי על עבירות אחרות, כמו אלו שאנו דנים בה עכשיו. להערכתי אפשר לדבר על "תופעה" שתעלה לסדר היום הציבורי יחסית בקלות.

   השלב הבא, אחרי התארגנויות ניאו-נאציות, יהיה ככל הנראה תופעה אחרת שקשורה לפרחחות.

7. ערןב,
   אני חושב שיהונתן התכוון לומר (אף שמשום מה הוא לא מסביר את עצמו כך בתגובות, אולי אנחנו מבינים אחרת את שאלותיך) שאין טעם להחמיר בענישה לגבי אוכלוסיה ספציפית. בעגה התלמודית זה מכונה "ממה נפשך", כלומר, מאיזה צד שתסתכל על זה, יש מה לשאול. אם המחוקק חושב שהחמרת הענישה לגבי אוכלוסיה ספציפית, הזקנים במקרה זה, תועיל, הרי שההגיון נותן שכעת האוכלוסיות האחרות, שלגביהן אין החמרה בענישה, חשופות יותר לפשיעה (שוב, זה הגיון המחוקק! הרי הוא זה שטען שהחמרת ענישה=הגנה מוגברת מפני פשיעה, מכאן נובע שענישה פחותה=הגנה פחותה מפני פשיעה), ואם המחוקק חושב שזה לא יעיל והעבריין לא עושה חשבון היכן הסיכוי לענישה מוגדלת, אם כך מה הטעם בחוק?
   ‏
   הדוגמה שהבאת על גניבות הרכב ומכשול ההפרדה, אינה דומה. שם טיפלו בבעיה מהשורש. כנראה רוב גנבי הרכב הגיעו מהשטחים שכעת מופרדים, רוב הרכבים הנגנבים – מהצד השני, בואו נפריד ביניהם ואז לא תהיינה גניבות. זו דוגמה לטיפול יסודי בגורם במקום טיפול מקומי בסימפטום.

   אם המחוקק היה קם ומבקש למצוא פתרון לחינוך העבריינים, למשל, כדי שמלכתחילה לא יתקפו אף אחד, לא זקנים, לא שוטרים, אף לא כל אדם/חי/רכוש באשר הוא, הרי שזה היה טיפול אמיתי בשורש הבעיה. במצב הנוכחי, העבריינות נשארת ורק מבקשים למנוע ממנה לפגוע בזקנים.

8. יהונתן,
   א. "(ומסובכת לעיפא)", לעייפה?
   ‏
   ב. בענין פגיעה בשוטרים, לי נראה הגיוני שלגבי השוטרים תהיה החמרה בענישה. הם צריכים (או אמורים) לסכן עצמם בהתמודדות חזיתית עם הפשע וראוי שירגישו בטוחים יותר, ראוי שתהיה החמרה בענישה כך שיהיה ברור לעבריינים רבים ש"בשוטרים לא נוגעים", כך שהשוטרים ירגישו יותר בנוח בעת מילוי תפקידם. אין לי מושג אם זה באמת עובד, אבל אני יכול להבין את זה.
   ‏
   ג. לגבי הפוסט בכללותו, למעשה אפשר לסכם זאת שבשנים האחרונות (חלק מ)המחוקקים מסתכלים על הצעת חוק כעוד נאום, כעוד שאילתה, כעוד קריאת ביניים, עוד דבר שאפשר לנצל באופן פופוליסטי מתוך מחשבה על הפריימריס ועל הבחירות עצמן. יש הרגשה שבעבר המחוקקים הרגישו קצת יותר יראת כבוד כלפי החוק, וכלפי המשמעות של חקיקה, משהו שיחקק (תרתי משמע) וישאר גם לדורות הבאים. אבל כל זה הוא חלק מהשחיקה הכללית ברצינות וביחס של כבוד לסמלים כאלו ואחרים, מצד אחד, והתגברות הציניות, מצד שני.

9. יחזקאל,
   אני שמח שאתה מדבר בשמי, אבל אתה לא מביא את דברי בצורה נכונה להערכתי. תקיפת שוטר מבחינתי אינה שונה מתקיפהפ פרטית נגד זקן או נגד בן נוער. החמרה בענישה כנגד תוקפי שוטרים אינה אלא זילות של שאר התקיפות. וכי מדוע הפעלת אלימות כלפי אדם מסוים חמורה יותר מאשר הפעלת אלימות כלפי אדם אחר? זו שאלה שהמחוקק טרם נדרש אליה.

10. יהונתן,

    שאלה לי אליך (ואל שאר העוסקים במשפטים כאן) – האם העונש על תקיפה מינית הוא זהה אם אני (בחור בן 26) אתקוף ילדה בת 12, בחורה בת 22 ואישה בת 42?

11. ניר,
    למעט הילדה בת ה12, שדין האינוס הוא 20 שנים (וזה רק כיוון שזה נחשב אינוס בנסיבות מחמירות). אין הבדל.

    שוב, אני לא בטוח שאטלימות כלפי קטין (בהיותו חסר ישע) צריכה לקבל ענישה שונה, אבל ההבדל בענישה היא (א) שאין ענישת מינימום ו(ב) שאין הבדל רציני (25%) בענישת המקסימום.

12. יהונתן,

    לא הצלחתי להבין את הקשר הלוגי הבא: עונש חמור יותר על תקיפה אוכלוסיה מסויימת -> חייה של האוכלוסיה שווים יותר. לכן שאלתי לגבי תקיפה מינית, לא התאפקתי והלכתי לברר בעצמי.

    אם האתר שמצאתי אמין אז (אני משווה רק חלק מהעבירות):
    1. העונש על אינוס אישה נע בין 4 ל-16 שנים,
    2. העונש על אינוס קטינה מתחת לגיל 16 נע בין 5 ל-20 שנה,
    3. העונש על "בעילה של אשה מעל גיל 18 תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות או עקב הבטחת שווא לנישואין על-ידי אדם נשוי המתחזה לפנוי" הוא עד 3 שנים,
    4. העונש על אותה עבירה המבוצעת כלפי קטינה בין הגילאים 16-18 הוא עד 5 שנים,
    5. העונש על "מעשה מגונה באדם מעל גיל 18 תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות" הוא עד שנתיים,
    6. העונש על "מעשה מגונה בקטין מעל גיל 14 תוך ניצול יחסי תלות או מרות" הוא עד 4 שנים,
    7. העונש על "מעשה מגונה בפומבי" הוא עד שנה,
    8. העונש על "מעשה מגונה בפומבי בפני אדם שטרם מלאו לו 16 שנה" הוא עד 3 שנים,
    [גולת הכותרת:]
    9. העונשים על "בעילת אישה שהיא בת משפחה ובין גילאי 14-21" ועל "מעשה סדום בבן משפחה שהינו בן 14-21" נעים בין 4 ל-16 שנים.

    האם בעצם חייהם של קטינים שווים יותר מחייהם של בוגרים, ובנוסף לכך חייהם של בני משפחה שווים עוד יותר מחייהם של זרים? אני לא חושב כך ואני מקווה שהמחוקק לא חשב כך. אני רוצה להאמין שההבדלים בין העונשים נובעים מסיבות אחרות לגמרי מאשר ערך חייהם של הנפגעים.

13. החבר הוא הפרופ' מ"עריצה היא הלבנה" (אם לא קראת לך תשלים מהר מהר את החור בהשכלה).

    אני חושב שהסכנה הגדולה ביותר היא היוזמה של פרידמן לשלול את סמכותו של בית המשפט לביטול חוקים, דבר שלא יהרוס את מערכת האיזונים והבלמים אלא יבטל אותה כליל.

    הבעיה בארץ היא לא החקיקה הפופוליסטית של המחוקקים אלא העובדה שהציבור אוכל כל מה שנותנים לו ומבקש עוד. הציבור מקבל כל ספין בלא שום ביקורתיות ודעתו מוסחת מן הבעיות האמיתיות: ואם תצא עכשיו לרחוב 90% מהאנשים שתשאל יגידו לך שבעיית ההשתמטות מצה"ל והפעילות הניאו נאצית בארץ (אתם רשאים לשים את שניהם במרכאות כפולות) מטרידים אותם יותר מהכיבוש ומהפערים החברתיים (הכיבוש כשלעצמו לא מטריד בכלל חלק גדול מאוד מאזרחי ישראל, וזו כבר בעיה נפרדת).

14. ניר,
    (בערך אמין, אבל כן). אני חושב שיש בעיה רצינית עם ההבדלים בנסיבות. אם אני, נניח, אנס תמים שמעוניין לאנוס בגירה והולך באיזור מסוים, מוצא לי גברת שנחזית להיות בגירה ואני נגש לאנוס אותה, ולאחר האונס מסתבר שהיא בת 15, האם זה שונה בנסיבות מאשר אם אנסתי בת 18? (או לחלופין, אם אני תוקף מישהי בת 64 וחצי, האם אני לא זכאי לעונש זהה?)

15. יהונתן,

    "אנס תמים" – קרעת אותי מצחוק עכשיו :)

    דבר ראשון אני שואל את עצמי האם עונש צריך להקבע לפי חומרת הפשע או לפי חומרת הזדון של הפושע. לי אישית יצא כמה פעמים לחנות באדום-לבן בת"א, פעם אחת קיבלתי קנס בגובה 100 ש"ח, בפעם אחרת קנס בגובה 250 ש"ח ולמזלי עוד לא נגרר רכבי (מה שהיה כופה עלי לשחרר אותו בעלות 500 ש"ח ולשלם על קנס גבוה גם כן). הכוונה תמיד היתה זהה, לחנות לשעה-שעתיים במקום אסור, אך נראה שהנסיבות הן שקובעות את העונש. במחשבה נוספת זה תמיד כך, גם המפקד בצבא העניש אותי לפי הנסיבות וגם חברה שלי נהגה לצעוק עלי בהתאם לנסיבות (לאחר לסרט ולאחר לחתונה זה שונה, מסתבר). אני מניח שבגלל זה יש מינימום ומקסימום לעונשים, המרווח הוא בעצם המקום להתחשב בנסיבות.

    לגבי הגיל, אני מניח (מקווה?) שהחיתוך ב-65 נובע מחוסר יכולת לדיוק גדול יותר. לכאורה הגיוני יותר שהעונש על תקיפה יהיה ביחס כלשהו לגילו של הנתקף (פונקציה הכוללת את גיל הנתקף כמשתנה). אך גם זה לא מדויק, הרי בסך הכל אולי בתקיפת מסויימת הוצאות הטיפול הרפואי גדולות יותר ולכן על התוקף "לשלם" יותר, ייתכן כי הטיפול באישה שנאנסה ידרוש יותר משאבים מהמדינה מאשר הטיפול באישה אחרת, יכול מאוד להיות שרצח של דמות פוליטית (או תקיפה מינית ע"י דמות פוליטית) ישפיע קשות על המורל במדינה ולכן על הפושע לשלם יותר מאשר מישהו שסתם רצח (או סתם תקף מינית). בכל המקרים הנ"ל קשה מאוד לאמוד את גודל הנזק שנגרם, ולכן (אני חושב) הוחלט על קווי הפרדה כמו גיל 16 וגיל 65.

    אישית אני מאמין שמי שביצע פשע צריך לשלם על אותו הפשע, לא על "הפשע הממוצע" באותה קטגוריה, ולכן יש חשיבות גבוה לנסיבות. אבל זו רק דעתי.

16. אני חושב שמרוב חוקים פופוליסטים, אנחנו כבר באופן אוטומטי פוסלים חוקים רק בגלל שהם פופוליסטים, מבלי לבדוק האם יכול להיות שהם נכונים אפילו שהם נבעו ממקום לא נכון.

    לדעתי החוק צריך להמחיר עם מי שתוקף אוכלוסיות חלשות, לא בגלל שהם שווים או יותר אלא בגלל שהם יותר חשופים לפגיעה ופחות יכולים להגן על עצמם, ולכן הם קורבנות מועדפים לפושעים. לכן החוק צריך לאזן את המצב בזה שהוא קובע עונש כבד יותר על פגיעה באוכלוסיות כאלה. אולי יותר קל לשדוד קשיש כי הסיכויים שהוא יאבק קלושים, אבל אם העונש על התקיפה הוא יותר חמור, אז זה גם פחות משתלם.

    אבל אתה צודק כשאתה מסווג את החוק הזה כחוק פופוליסטי, כי הרי לפי ההיגיון הקשישים הם לא האוכלוסיה היחידה שזקוקה להגנה הזאת, והחוק היה צריך גם לכלול אוכלוסיות כמו מפגרים, נכים וכו'… כולי תקווה שזה יתוקן בעתיד.

17. ניר,
    אני חושב שענישה צריכה לכלול תמיד את נסיבות המקרה עד לרף המקסימום. כלומר: המחוקק קובע עונש מקסימום (בלי עונש מינימום) שכשמתקיימות הנסיבות החמורות ביותר שמזעזעות את השופט, יהיה אפשר לגזור אותו. לא צריך יותר מזה.

    יואב,
    אני מסכים איתך שקל להגיד שהכל פופוליסטי ושחוק פופוליסטי הוא לא טוב. ההנחה שלי היא שעד שלא הוכח אחרת, חוק פופוליסטי הוא רע (למרות שהוא מגשים את המטרה הדמוקרטית, והיא רצון הציבור).

18. Pingback: קישורים לענייני המזרח התיכון

Comments are closed.