למען מרצ חזקה, בחרו בזהבה גלאון

מחר, יום שלישי, יערכו בחירות לראשות מפלגת מרצ. את מרצ עזבתי לפני כשנתיים לטובת מאבקים אחרים וקריירה פוליטית עצמאית בעיקר עקב מלחמות קשות בתוך המפלגה שלא תמיד הסתיימו בנצחון, אבל תמיד גרמו לי לחשוב אם אני מבזבז יותר מדי זמן על פוליטיקה פנימית במקום להתעסק באידיאולוגיה. כמובן שההערכה שלי היא שאחרי הבחירות יוסי ביילין עוד יחזור אבל לבינתיים אני רוצה לקוות שזהבה גלאון תהיה זו שמובילה את המפלגה.

בתמונה: זהבה במצעד הגאווה בתל-אביב, 2005, צילום שלי

אני קורא למי מבעלי זכות הבחירה במרצ שקוראים אותי הזה להצביע עבור זהבה. כמובן, שזו לא בקשה חריגה כשאני מאמין שמי שמסכים עם דעתי יכול להסכים עם זהבה למרות כמה הצעות חוק מצחיקות מטעמה ולמרות היותה שיאנית הוצאות הקשר עם הבוחר. נכון, לזהבה יש לא מעט חסרונות (ואני חייב להודות שהרעיון שאמרתי לה בטלפון, לצאת עם סרטון ויראלי, לא ייושם כהלכה), אבל יש משהו בזהבה שמעורר את מרצ.

מרצ סבלה מהעדרה חריפות ופלפל בשנים האחרונות. אולי בעצם מאז בחירות 1999 למרצ אין את הזעם, הכעס, הכח לעשות את השינוי, שהיה לה פעם. מרצ של היום היא מפלגה אפרורית ונטולת אידיאולוגיה סדורה. מה לעשות, כשיש לך חמישה חברי כנסת אתה בקושי יכול לייחד אידיאולוגיה ולהסכים על קווים משותפים. המטרה היא לא ליצור מפלגה שיכולה להגיע למיינסטרים, אלא מפלגה שתגרור אחריה את המיינסטרים אליה.

מרצ של 1996-1999 הגיעה כבר אל המיינסטרים: מדינת ישראל כבר רושמת נישואין חד מיניים, מדברת על מדינה פלשתינאית, מאפשרת פתיחת עסקים בשבת, ובעצם, כל מה שמרצ אמרה לפני עשור וחצי כבר נמצא בלב הקונצנזוס הישראלי. אז מה הבעיה הגדולה?

מרגע שמרצ הגיעה אל לב הקונצנזוס יכולה להיות לה שתי חלופות: להפך למפלגת השלטון או להמשיך לחתור לכיוון הנכון. ומרצ, מה לעשות, תקועה עם אידיאולוגיה שכבר אינה נכונה, מנהיגיה האפרוריים לא מאפשרים שינוי והתקדמות של צעירים בתוך המפלגה ומקדמת חקיקה שאינה עובדת לטובת בוחריה מתוך בורות היא מפלגה בעייתית. מרצ כבר לא צעירה: יוסי ביילין בן 60, רן כהן בן 70, חיים אורון (ג'ומס) בן 68, אבשלום וילן (אבו) בן 57 וזהבה גלאון, הצעירה, בת 52 בקרוב. המפלגה הזדקנה, כשאין בה ולא חבר כנסת אחד שנולד לאחר מלחמת ששת הימים, אין חבר כנסת שבדורו היו את כל הרפורמות המופלאות האלו של טכנולוגיה, חברה, תרבות וכל נפלאות שנות השמונים.

מרצ היא מפלגה זקנה, והדרך היחידה להחזיר אותה להיות מפלגה מתקדמת ולא קופאת על שמריה הוא לקדם תחלופה של כח אדם. אני לא אומר שזהבה מושלמת, אבל האנשים שסביבה מספיק טובים כדי לחולל רפורמות. כדי לשנות את המדינה צריך כח חושב, פעיל, שמודע לשינויים ולקדמה, לא כח זקן. הקמפיין צריך להיות בועט, המלחמה צריכה להיות על העתיד ולא על העבר. אם זהבה תכנס לכסא יושב-הראש היא תוכל להביא את האנשים הנכונים כך שבחמישיה הראשונה של מרצ יהיו פרצופים חדשים ופופולריים לא פחות מאשר הנוכחיים.

ההתלבטות שלי בפוליטיקה היא האם לשנות את הכל מבפנים או להתחיל מהפכה מחדש. אני חושב שהרצון למהפכה שתבוא מכלום נובע בעיקר מהעובדה שאני מאוכזב מספיק מהשיטה הקיימת. אולי זהבה תוכל להביא לי תקווה.

(פורסם גם בעבודה שחורה)

2 תגובות ל-“למען מרצ חזקה, בחרו בזהבה גלאון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *