16.3 עבירה?!

"איזה נהדר זה שבישראל אתה יכול להפר את החוק בצורה כה בוטה ואיש לא ישים לב או בכלל שאתה עבריין" חשבתי לעצמי בעוד שאני נכנס לאוניברסיטה עם דיסק צרוב ביד, והשומר לא שאל אותי אפילו אם אני מכניס תוכנה לא חוקית.

מאז המהפכה הם הפסיקו לסרוק את הדיסקים שלנו, ואת כל המידע עלינו. מעכשיו אתה יכול להסתובב עם תוכנות פיראטיות מותקנות על הלפטופ שלך בלי לדאוג שכשתפתח את התיק שלך בכניסה לקניון יפתחו אותו ויסרקו אותו.

זה הכל הפסיק שהפיגועים שלהם נפסקו; פתאום ההאקרים לא היו האיום הכי גדול שלנו; פתאום אנשים הבינו שהבעיה הכי גדולה שלנו היא לא וירוסים ותוכנות בתשלום, פתאום אנשים הבינו שהם התעסקו יותר מדי עם ההאקינג הזה שהם לא חשבו בכלל על מה עם העבודה שלהם. אנשים התחילו לצאת מהמטריקס הזה שהם חיו בו והחליטו להתחיל לעבוד, לצאת לאכול, לשתות, לקנות בקניון. ההאקרים כבר לא היו פה, אז לא היה מי שיחשמל את גלאי המתכות כדי שיהרוג כל מי שעובר בגלאי עם תוכנה פיראטית; ככה זה מה שיש.

אבל עכשיו יצאנו אל האויר, אל הכל, ואף אחד לא יודע לעשות כלום. השקענו כל כך הרבה שנים בלימודי תכנות, עיבוד נתונים וסריקה כך ששכחנו איך מגדלים, איך בונים. וההאקרים? לפני שהברחנו את כולם בחללית לירח שעבדנו אותם שישלטו על המכונות שלנו, שיעבדו עם לו-טק כדי שלא יצטרכו להתקרב למכשירי חשמל, כדי שלא יגרמו נזק.

ואט אט שעבדנו אותם עד שהם הפסיקו לכתוב וירוסים, זה פשוט לא היה להם משתלם, הם היו מוכנים ללכת עד הסוף ולעזוב פה כדי לחיות בשקט.

ועכשיו? עכשיו אין יותר בדיקות בקניונים, אין יותר סריקות על המחשבים, אין יותר דרכים להדבק בוירוסים, הכל תקין. אבל מזון? אהבה? יחסים? פתאום, ראינו שאנחנו לא יודעים לעשות כלום חוץ מלתכנת.