"אינני דובשנית,
אני עוגיית עבאדי"
("השלמה \ נשיות", צאלה כץ)
שלא תחשבו לרגע שאני עוד אחת 'מאלה', אבל אני בדרך כלל בעד כל 'הקטע הזה' של שוויון בין המינים, העצמה נשית* ופמיניזם, יחד עם העובדה שנותנים לנו להצביע, שגורם לי לאושר ושמחה ותחושה של הגשמה עצמית ואפילו קצת חופש מיני. אין ספק שגם באופן יחסי וגם באופן מוחלט התקדמנו המון, או לפחות כך חשבתי לעצמי לפני בפעם הראשונה שבהנתקלתי בבחור שממש התעקש לגמור רק אחרי שאני אגמור. היה משהו ממש מרגש בהתעקשות הזו, או לפחות בדקותיה הראשונות. בחמש הדקות אחר כך זה גרם לי לתחושת שליחות: אורגזמות המיטה כולה מוטלות על כתפי, ובכל שאר הזמן שנותר עד שזייפתי את האורגזמה שלי בשביל לגמור עם זה, הייתי בעיקר לחוצה וממומרמרת. אני לא מצליחה לגמור בפעם הראשונה שאני שוכבת עם בחור, לכו תזדיינו אם זה מפריע לכם. אז תואילו בבקשה לצאת לי ממחזור הסרוטונין ותגמרו כבר.
* ויהונתן מעיר שאם תחפשו העצמה נשית בגוגל תגיעו לעוד אחד מהניו-אייג' קראפ שמנסים למכור לנשים שמנקות בבית עוד קצת זבל במקום לתת להן כח.
כל נסיונותי להסביר את הנתון הזה לבחור החטוב שגהר מעלי נפלו על אזניים ערלות (בניגוד לשאר חלקי הגוף):
– "תקשיב", ניסיתי ללחוש לו בקול כבד, "זה לא ילך, אני לא גומרת בפעם הראשונה שבה אני שוכבת עם מישהו".
– "זה לא מקובל עלי", הוא הודיע בהרואיות והניף את רגלי לכיוון התקרה בפוזה שלא היתה מביישת לוליינית טרפז.
אחרי שהוא הפך אותי עוד כמה פעמים, הביא את הבהונות שלי לאוזניים וניצל את כל תלת המימדיות שניתן לממש על מיטה, הרגשתי חובה מוסרית ליידע אותו שוב, באופן נחרץ יותר: "אני רוצה שתגמור".
"לא!", הוא המשיך, דוהר עלי אל האופק, "קודם את אחר כך אני".
זה בערך היה השלב שבו אני שקלתי פשוט לקום וללכת. כלומר, חשבתי לעצמי: "מותק, זה נורא נחמד כל הסיפור הזה, אבל אם אנחנו במילא ערומים ואין יותר מה להסתיר, אז אני כבר קצת צמאה וממש צריכה פיפי; ובכלל, זה מתחיל להיות קצת לא נוח אחרי שעה שאנחנו כאן ואני מתחילה לפתח רחמים עזים כלפייך כי אתה מזיע כמו סוס. תקשיב, אני כבר קצת מכירה את עצמי, ואני פשוט לא אגמור: לא עכשיו, לא היום. אז בוא נפיק את המיטב והמרגליות מכל הסיפור הזה: תגמור כבר בבקשה ותן לי ללכת לאכול משהו".
Img CC-BY Arts
התובנה שגברים ונשים מתייחסים לסקס בצורה שונה לחלוטין מכה בי בהפתעה כל פעם מחדש. אין לי שום כוונה לשחוק פה קלישאות רמוסות היטב לגבי השימוש בסקס, אבל יש בזה משהו: גברים נכנסים למיטה בשביל לגמור. ושלא תבינו אותי לא נכון; אורגזמות הן יופי של דבר, אולם כמה מאפיזודות הסקס הטובות שהיו לי לא נגמרו בזה שגמרתי שלוש פעמים ברציפות; בחלק מהן אפילו לא גמרתי בכלל. זה לא רק עניין של למצוא את המייטי קליטוריס: האורגזמה הנשית היא מורכבת כל כך שאפילו אנחנו לא מבינות אותה תמיד עד הסוף. חשוב להבין, בשביל שאנחנו נגמור אנחנו צריכות לא רק להיות מגורות מאוד, ואפילו לא מספיק להתאים את חלק א' למחבר ג' לסובב שלוש פעמים ואז לדחוף ימינה: צריך בחלק גדול מהמקרים גם מידה רבה מאוד של ריכוז ובטחון ואת שני אלה קשה קצת להשיג כשיש קהל שצופה בכל הסיפור תוך כדי אכילת פופקורן וציפייה לקליימקס האורקולי שלא מצליח להגיע.
קשה לתאר חוויה מתסכלת יותר מאורגזמה שלא מגיעה**. זה כמו לרדוף אחרי משהו חלקלק וקטנטן, שכל הזמן נשמט מהאחיזה, לכמה שניות נדמה שמחזיקים את זה, ואז פתאום מאבדים אחיזה, וכמה דקות אחר כך זה שוב שם, וצריך כל כך להתרכז, בטח בהתחלה, שכבר היו מקרים, שבהם כל הסיפור גורם פשוט לפרוץ בבכי באמצע.
** יהונתן: אולי רצח עם, מוות של קרוב אהוב, שואה, מחלה קשה שגורמת לאיברי גוף לנשור, אבל נכון, לא לקבל אורגזמה זה באמת רע.
ישנן מספיק פעמים שבהן אנחנו גומרות בלי לשים לב בכלל, אבל כמו שבחלק מהמקרים מדובר במלחמת התשה שבה שני הצדדים מתחפרים בשוחות עמוקות יותר ויותר, ישנו מספר שווה של פעמים שבהן האורגזמה פשוט מגיעה שוב ושוב, ושוב. יש איזה צדק פואטי בכך שכשאנחנו מצליחות להגיע להסכם הבנות תקף עם החוויה המינית שלנו אנחנו מקבלות 1+1 על כל האורגזמות שבמבצע. ואני מאוד תומכת ומעודדת כל גבר שחשוב לו שאני אהנה באותה המידה שבה ההנאה שלו חשובה לו אבל הייתי רוצה שההתעקשות הזו על הקליימקס לא תהיה כל כך כבישת יעד מבוצר; הייתי שמחה אם הדגש היה על כך שאני אהנה ולא על כך שאני אגמור.
אם אני מקלפת את הסיפור מכל הבגדים, האיפור, והמסיכות, אז האמת שיושבת בפנים היא די פשוטה: אנחנו לא גברים, הקליימקס שלנו הוא לאו דווקא באורגזמה (לפחות עבורי, הרבה פעמים הוא בתענוג הפשוט של גוף ערום לצידי, הנשיקות והמגע). הרבה פעמים אני חושבת שבחורות מוכנות לעשות טרייד אין לאורגזמה בתמורה לזה שתחבקו אותנו אחר כך; לא בגלל שאנחנו רוצות מכם זוגיות, לא בגלל שאנחנו משלות את עצמנו שזאת התחלה של מערכת יחסים, אלא כי זה לא פחות כיף, לא פחות מה שאנחנו צריכות.
מעטות הנשים שנכנסות למיטה עם גבר מזדמן על מנת לגנוב זרע, רובן עושות את זה על מנת לגנוב אינטימיות. זה לא הופך סקס מזדמן למשהו פחות כיפי או פחות מזדמן, זה רק אומר שכנראה שלגברים קל יותר להיות עסוקים בלגרום לנו לגמור, מאשר בלחבק אותנו אחר כך. ואני מכבדת את זה. כל מה שאני מבקשת הוא יחס הוגן חזרה: בבקשה, תכבדו את העובדה שאני ילדה גדולה, אני יודעת מה אני רוצה, אני יודעת מה אני אוהבת, ובאמת באמת, אני יודעת מתי אני לא הולכת לגמור.
אילאיל בן שלום, בת 29 ועובדת היי-טק. גרה ברמת השרון עם מאיר ופשו ומתעצלת לכתוב את התזה שלה. את אילאיל הכרתי לפני כשנה ויצאנו כחודש; מאז היא נשארה בחיים שלי ולא מוכנה לעזוב. היא עדיין מחפשת חתן ואם אתה מספיק בר מזל אז כדאי לך להתאמץ כי יש לה לב רחב כמו שלא ראיתי אצל אף בחורה והיא גם יודעת לכתוב כמו שצריך (מה שמתבקש מכל אישה טובה בימינו). אילאיל כותבת כאן מדי פעם וראוי בכלל שהיא תכתוב יותר, אבל זה כבר עניין אחר, לא?
צילום ניב קלדרון, כל הזכויות שמורות.
אני מסכימה לגמרי עם השורה התחתונה, אבל קשה לי עם ההכללות. נראה לי שמיניות היא עניין אינדיבידואלי עד כדי כך שהכללות כמו "כל הנשים" או "כל הגברים" או אפילו "רוב הנשים" הן בעייתיות מאוד.
(תארי לעצמך את החוויה המתסכלת הבאה: אחרי שאת שואלת אותו בתדהמה "מה איתי?" הבחור פוער עלייך עיני עגל: "אבל בחורות נהנות גם בלי לגמור". ובכן, כנראה שאני גבר).
וגם אלמה כתבה משהו דומה:
http://almafray.blogli.co.il/archives/25
אריקה ג'ונג כתבה את זה לפני 30+ שנה.
אילאיל באמת בחורה מקסימה מהמעט ששוחחנו באירוע אקראי זה או אחר. אני בעדה.
ודולי, נדמה לי שהנקודה לא היתה הכללה אלא פשוט להקשיב למה שבן הזוג אומר. אמרה שמספיק אז לא צריך להתעקש מדי. לא?
דולי, עשיתי כמיטב יכולתי להזהר עם ההכללות, וכמובן שהיה צריך לשים דיסקליימר קטן למעלה או למטה שבו נאמר כי "הכותבת מסתמכת על נסיונה הפרטי ונסיונן המצטבר של חברותיה לדורותיהן", אבל תחת אלו, אני חושבת שאני עומדת מאחורי ההכללות שאני כותבת כאן. לגבי "מה איתי?" ובכן – מדובר פה למעשה באותה החוויה, רק בצבע אחר – גם במקרה שאני מציגה, וגם בזה שאת מעלה פה בסוגריים, בן הזוג לא באמת קשוב לך, אלא למה שנדמה לו שצריך לקרות. אלה רק מצעים שונים לאותו המיטה. ובכלל, לדעתי השאלה "מה איתי?" מרמזת על דבר מובן מאליו וגם זו בעיה בפני עצמה. אני לא מצפה מהפרטנר שלי, בוודאי אם זו הפעם הראשונה, לדעת מה אני רוצה או אוהבת. פה זאת האחריות שלי, תוך כדי, לאותת לו מה אני רוצה. למה המסכן צריך לנחש?
מרמיט,
לכבוד הוא לי שאתה מעלה את אריקה ג'ונג. האם אתה אומר בעצם, שאם אמרו את זה לפני 30+ שנה, אז אין צורך יותר לדבר על כך? האם אתה אומר שזה דיון לא רלוונטי?
אלירם,
דבר ראשון, התמיכה היא הדדית: גם אני בעדך!
שנית, אתה צודק כמובן, הנקודה היא באמת ההקשבה והויתור על ההתעקשות.
הו אילאיל,
את פתאום רוצה שנקשיב. שנים של ספונטניות ושל "תפתיע אותי" ילכו להן לטמיון…
אני חושב שהדרישה היותר מדויקת היא: תקשיב למה שאני אומרת, אבל לפעמים אל תקשיב. תקשיב למה שהגוף שלי אומר, אבל לפעמים תנסה להפעיל אותו בעצמך.
לאחר מעשה כבר תדע אם עשית נכון או לא.
אחרי שהבנת הכל – בשבוע הבא הכל יתנהג אחרת…
אילאיל – לא יודע בדיוק מה אני אומר, זה פשוט מה שעלה לי בראש תוך כדי קריאה. היא מתארת סיטואציה זהה, חוץ מזה ששם הכל קורה בלי מילים.
התגובה נשארה בת משפט אחד, אחרי שהתלבטתי איך להמשיך אותה:
א. "כבר אז היו גברים "מתקדמים" ששמו להם למטרה לכבוש את האורגזמה הנשית."
ב. "והיא כתבה את זה הרבה יותר בתמציתיות".
לא הצלחתי להחליט אם אני רוצה לרדת עלייך או לרדת לך, אז השארתי את זה ככה. בכל אופן, ממליץ לך לקרוא את "פחד גבהים".
בכל מקרה, זה שנושא דוסקס בעבר לא אומר שאי-אפשר לדון בו שוב. אחרת נושאי השיחה של המין האנושי היו נגמרים מזמן.
ישי,
אני תמיד רוצה שתקשיבו. כפי שאני תמיד מנסה להקשיב. כן, הפתעות הן נחמדות, ויש מקום להפעיל דמיון ולנסות, אם משהו חשוב לי (לגמור/חיבוק אחר כך) אני לא מצפה מאף אחד לנחש. ספונטניות היא דבר נהדר, אבל "לאחר מעשה כבר תדע אם עשית נכון או לא" דומה מידי לשדה מוקשים: אני לא רוצה שאף אחד יגשש אצלי באפלה (כן, גם תרתי משמע). אין ספק כי יש פה דרישה לא פשוטה מצידי גם כלפי הצד הנשי של הסיפור: בנות העולם, אמרו מה אתן רוצות. אם בת הזוג שלך לא אומרת לך תוך כדי האקט מה היא רוצה, מה היא אוהבת, ודרך אגב, גם עסוקה בעצמה בהנאה שלך, ברצונות והצרכים שלך, אזי באמת שאין פה מקום לשום סוג של טענות ומענות.
מרמיט,
ושוב, השימוש בז'רגון הצבאי, כיבוש המטרה המבוצרת של האורגזמה הנשית צורם לי משהו, ובמובן מסויים זו הנקודה כולה.
ראשית אשמיט את ה"כיבוש" כי הבעיה שלי איתו היא גורפת. שנית, המטרה אמורה להיות ההנאה, לא האורגזמה, תהיה נשית או גברית. את "פחד גבהים" קראתי, תודה על ההמלצה המשובחת. דווקא אחד הדברים שאני זוכרת לחיוב מהספר הוא החדווה שבה ניגשה גם היא וגם הפרטנר שלה לכל נושא הסקס. הם היו עסוקים בהנאה, לא בקליימקס, והיו קשובים ופתוחים מאוד זה לזו ולהיפך.ולגבי חוסר המילוליות: תלוי באיזה מהאקטים הרבים שמתוארים בספר. היו שם גם לא מעט מקומות שבהם נאמרו משפטים מפורשים מאוד. ובכלל, מפריזים בערכה של הרמיזה, בוודאי בכל מה שקשור למיטה. אם יש מקום להיות ברורים וחד משמעיים הרי זה שם.
אילאיל,
את צודקת, את ילדה גדולה, את מכירה את עצמך, את יודעת מה את רוצה (ולא רוצה), את יודעת למה את מסוגלת (ולא) והכי חשוב – את אומרת את זה.
אבל יש כאלו שלא. יש ילדות קטנות שיודעות מה הן רוצות, אך לא מספרות ורוצות שהגבר ינחש. יש ילדות קטנות שיודעות מה הן רוצות אך מתביישות בזה ולכן רומזות או אומרות דברים הפוכים. ישנן אפילו קטנות יותר שלא יודעות מה הן רוצות (עד כמה שזה נשמע יומרני אני בטוח שבגיל 21 ידעת פחות על גופך משאת יודעת היום).
הבעיה שלנו, כגברים, היא שאנחנו לא יודעים מול מי אנחנו ניצבים. כשבחורה אומרת "אני לא הולכת לגמור היום" המשמעות יכולה להיות (בסבירות גבוהה מאוד): "אני רוצה שתתאמץ יותר ותגרום לי לגמור כבר".
כל הפוסט גרם לי לתהות על סקס הומו-לסבי, מעניין עד כמה הוא פשוט כי שני הצדדים חושבים, בגדול, אותו הדבר.
אך ללא ספק הדבר שאני הכי מסכים איתו בפוסט הוא דברי הסיכום של יהונתן: "וראוי בכלל שהיא תכתוב יותר".
ניר,
אין ספק שנושא תיאום הציפיות הוא מורכב, והוא תלוי בהרבה מאוד גורמים, בגיל ובשלות ואמון הדדי. רק על עצמי לספר ידעתי, ולכן אני לא רוצה לפתוח פה מדור ייעוץ, אבל לדעתי, אם הבחורה כבר אומרת משהו, ואתה מכבד אותו, ומתברר בדיעבד שהיא התכוונה לדבר אחר: סימן שהבחורה צריכה ללמוד לבטא את עצמה טוב יותר ואין כאן שום בסיס לטענות (קלינגר, אני כבר מוכנה לבוררות?)
לא סתם השתמשתי במילה כיבוש.
ובפחד גבהים יש הרבה פרטנרים. אחד מהם (למיטב זכרוני, קראתי אותו מזמן) הוא בדיוק כמו שאת מתארת: בוטש ובוטש עד שהיא מבינה שהוא מחכה לאורגזמה שלה ומזייפת, ואחרי שתי שניות הוא גומר.
מה שדולי אמרה.
גם גברים מחפשים אינטימיות ומשמעות (מה שלא פוסל סקס מזדמן, אם כי מקשה על השארת סקס אקראי בתמונה), ולא רק סקס מזדמן, אחרת רבים מאיתנו היו שוכבים עם הרבה יותר בחורות ו/או הרבה יותר פעמים משאנחנו בוחרים בפועל.
(מדבר קודם כל בשם עצמי, אבל יודע לגבי כמה מחברי הטובים, וגם כמה מחברותי הטובות).
קשב שמוביל לדיאלוג, סבלנות ויצירתיות. בסדר העדיפות הזה.
ולזכור שכל בת/בן זוג הם עולם חדש (כן, גם בנים הם לא קלים כמו שהם נראים. סיפוק וגמירה זה לא אותו דבר אצל אף אחד מהמינים. גם אני, ששייך לאנשים היותר רעבים ואוהבים, לעתים קרובות תוהה איך לעזאזל האורגזמה שלי נהייתה כל כך מורכבת עם השנים.).
זה עניין של השקפה, אבל מי שבאמת מאמין שמגדר הוא תוצר תרבותי/חברתי (שזה בקצה הרדיקלי יותר של הפמיניזם), צריך להיות פתוח לקוקטיילים השונים שאנשים מביאים איתם, ובשלב שני להכיר בזה שכנראה גם המיניות של כל אחד מאיתנו היא דבר דינמי, משתנה, ויש לקוות מתפתח.
האנקדוטה עצמה מזעזעת. עם כל הכבוד ל"עיקרון הג'נטלמן", "מאלץ אורגזמה" זה כל כך אייטיז מינוס. לרע המזל יש דברים שמגלים על אנשים רק אחרי שנכנסים איתם למיטה. מצד שני, תארי לעצמך את העולם של פעם שלפעמים שהיו מגלים את זה רק אחרי נישואין…
1. Alma wrote the exact opposite. This post can be thought of as a critique that destroys a large part of Alma's claim. (Read: it's important that guys think that the girl should enjoy sex not less than the guy. This does not necessarily mean that the girl has to come).
2. Yonatan：just a small request: can you stop writing comments inside your guest-bloggers' posts? I would really enjoy the guest posts much more if you add your comments in the comments section, like the simple people :).
3. Yilyil (how do you spell you name in English, for chrissake?) — great post.
Sorry for the English. I'm writing from a non-Hebrew computer.
מי פופולרית?!
עם כל כך הרבה סקס בראש,
לא פלא שלא נשאר לך זמן לחשוב על השלמת התזה!
לא הגיוני שרק גברים יגיבו פה,
אז נחלצתי לעזרה :-)
כתבת מצוין, מדוייק ונכון.
ניר – הסקס ההומולסבי לא כל כך שונה בעיקרון מסקס סטרייטי בעניין הזה, כי חלק גדול מהצורך "להגמיר" מגיע מהאגו. ואגו יש גם לנשים וגם לגברים.
היתרון היחיד פה הוא שאנחנו יודעות מתי בנות הזוג שלנו גמרו או מזייפות :-).
ושוב, אילאיל, נהנתי מאוד לקרוא אותך!
אורי,
חותמת על כל מילה שלך. פשוט כך.
אלעד,
אני שבה ואומרת – ממש התרגשתי בפעם הראשונה שבה בחור הביע עניין וראה בסיפוק שלי משהו שאינו מובן מאליו. העובדה שהמימוש של הסיפוק הזה היה בעייתי משהו לא משנה את העובדה שמדובר במשהו שראוי לברך עליו. אבל חשוב לי להדגיש שבעיני מכיוון שאקט מיני הוא הדדי, ההדדיות הזו צריכה להתבטא אצל שני הצדדים: שניהם ראוי שיהיו עסוקים בשאלת ההנאה של הצד השני, ואם הבחורה רוצה לגמור ראוי שתגיד זאת באופן מפורש. אין במיטה מקום לדברים מובנים מאליהם. מצד שני, היכן כן יש, אם בכלל, מקום לדברים מובנים מאליהם?
אדיוט,
חבל לך על הזמן, מאיר ופשו צריכים לעצור בגופם את עדת המעריצים שצובאים לנו על הדלת. זה כמו בימי המצור על ירושלים.
קיש,
אגנוסטית כפי שאני, עדיין: ברוך השם!
באמת לא הגיוני שרק גברים יגיבו פה, אחרי הכל, בעיני זו נקודה שראוי להתדיין עליה. אין איזו הטרוסקסואלית באיזור שלא מסכימה איתי?… מישהי?…
היתרון שאת מדברת עליו הוא כמובן עצום: מדהים עד כמה גברים לא יודעים לזהות את המאפיינים הפיזיים הפשוטים של האורגזמה הנשית. הרי ישנם דברים שאי אפשר לזייף (או לפחות באמת מורכב לחקות באופן מוצלח). גברים יקרים: תבקשו ממישהי פעם להראות לכם בדיוק למה לשים לב. זה פחות מסובך ממה שזה נדמה. ותודה ממי. באמת.
באה למיטה? (לישון!)
רק לידיעתך: גם גברים הם לפעמים ככה, לפחות אני. כמה מהזיונים הטובים של חיי היו בלי שגמרתי. נראה לי שהדגש על גמירה בא יותר מהכיוון של הנשים – אם הגבר לא גמר, אז הן נכשלו.
0522958156 www.vipmassage.co.il
לפתוח את הלב להתאחד עם המגע.לאנשים שאוהבים מסאזים ארוכים.
כל יום יכול להיות חגיגה.
*פינוקים וחויה בסדנאות מסאז זוגי-לפנק ולהתפנק לתת ולקבל להרגיש ולהתרגש
כמתנה,יום נישואים,יום הולדת ולחיזוק ושידוג הקשר הזוגי-לתקשר דרך הידיים ומגע מתוך מודעות,נתינה ואהבה.הסדנאות מפגש חד פעמי של כ 3.5-4 שעות.
מסאזים
*לארועים.
*בטבע.
*אישיים.
*זוגיים.
*חוייתיים.
*בשיתוף בן הזוג.
*ב 4 ידיים.
*לפתיחות גוף נפש.
מטפל עם יחס אישי ואומן במסאז(s.m) ב- 7 טכניקות רפואיות וכלליות.לאיזון ושחרור הגוף,לרענון,כיף,הנאה ופינוק.
בוגר:מדיסין,מאסטר ושלוס.
תלמיד-זן,בודהיזם וטנטרה.
*מקום כפרי במרכז עם פרטיות מלאה ובאוירה רומנטית.