דממה דקה

יום יחסית טוב היה היום ללוחמי החירות (ויש שיאמרו לטרוריסטים) באינטרנט למרות שהיה יכול להגמר טוב יותר; את הבוקר התחלנו בכנסת בדיון של ועדת המדע והטכנולוגיה על החוק הבלתי חוקתי של ישראל חסון שקורא להטיל אחריות על מנהלי אתרים לתוכן הגולשים המועלה בהם. אותו חוק נקרא, שלא בצדק, "חוק הטוקבקים" למרות שהוא מדבר על כל תכני הגולשים. לכאורה, העיתונות הכתירה את הסרת הצעת החוק מסדר היום על ידי חסון ורצון שלו להגיע להסדרה עצמית כהצלחה כבירה של אתרי האינטרנט; אולם, טעות בידם. בפועל (ועל כך דיברתי ארוכות עם אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח בדרך חזרה ארצהלתל-אביב) האתרים קיבלו את מה שהם רוצים, חסון קיבל את הכותרת שלו (והסיר את שוט החקיקה) אבל הגולשים הפסידו.

הוחלט שבמסגרת של "הסדרה עצמית" בחסות איגוד האינטרנט (שהוא, אגב, המנצח הגדול של היום), יחליטו אתרי האינטרנט על מדיניות של סינון טוקבקים כדי להגן על אוכלוסית ישראל המסכנה שכעת לא יחשפו לזוועות שבטוקבקים (הו! הזוועות).

מי שהפסיד, כמובן, הם גולשי האינטרנט. אם עד כה הטוקבקים היו כיכר ציבורית שאפשרה שיח, החל מעתה הדיון בכלל הטוקבקים יהיה כפוף למדיניות שיח שיכתיבו אתרי האינטרנט (ועל כך העיר גם עו"ד חיים רביה, בדברי טעם, כי עשוי להיות בעניין הסדר כובל).

אתרי האינטרנט יחלו להפעיל סינון אקטיבי על תכני גולשים כפועל יוצא של "הפשרה החוקתית" שנכרתה היום על גבם של ציבור הטוקבקיסטים, הפורומאים ואלו שמעלים סרטונים ליוטיוב. הצנזורה שתפעל עליהם החל מעתה היא חמורה לא פחות, יש להקים מוסד של נציב קבילות לענייני סכסוכים בטוקבקים מיידית: כלומר, אותו גוף ידון הן במחיקת (או אי אישור) טוקבקים כעוולה חוקתית של פגיעה בחופש ביטוי והן במצב בו אדם הוכפש בטוקבקים ואלו אשרו את הטוקבק למרות שזה לא עמד בקוד אתי כלשהו. כמובן, שיש לאפשר לכל טוקבקיסט את הזכות לביטוי אנונימי, שכן אותו ביטוי הוא ליבו של ההליך הדמוקרטי.

דליה דורנר, מנחם בן-ששוןעוד נצחון קטן שהיה היום הוא הנצחון במשפט הציבורי נגד חוק הצנזורה. דליה דורנר, יו"ר מועצת העיתונות, הסבירה את הדברים בצורה הטובה ביותר: "כשראיתי את טענות ההגנה [שהיו בעד החוק – י.ק.] הבנתי שההורים צריכים הגנה והחוק לא יכול לספק להם אותו". דורנר המליצה על הליך של הסדרה עצמית, תוך שהספקיות יפעלו להסרת תכנים פדופיליים ופליליים בכלל. הגישה שדורנר מציגה היא לא רק גישה סבירה, אלא היא גם הגישה הנכונה שיש לבצע. הבעיה? הדרך הטובה ביותר לסייע להורים היא חינוך, וחינוך עולה כסף.
בתמונה: דליה דורנר ומנחם בן-ששון, יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט.

חוק הצנזורה, כפי שצוין היום ב"הארץ", מקבל דחיפה בצורה של דמגוגיה זולה בה שר התקשורת, אריאל אטיאס מנסה להוליך שולל את הציבור על ידי כך שלא רק שהוא משקר בהודעות לתקשורת, אלא גם מסלף תוצאות מחקר אקדמי של דפנה למיש ומוציא אותן מהקשרן. לצערנו, כדי לנצח במאבק נגד החוק הזה (וחוקים דומים אחרים), אנחנו נצטרך הרבה יותר ממילים יפות. (הסרטון של גדי שמשון)

סרטונים ויראליים ומאבקים אינטרנטיים יפים כל עוד מדובר בקרב על מי צודק, בקרב הזה כבר נצחנו היום; הקרב הבא הוא על למי יש יותר כח, מי יכול לשנע מצביעים ומי יכול לגרום להם להסביר לנבחרים כמה רעה התכנית שלהם. לצערנו, המחוקקים שלנו קובעים את החוקים בלי קשר למציאות ובלי הבנה בסיסית בתחום, טקטיקות של הפחדה, דמוניזציה וסילוף מציאות נועדו כדי להפחיד את הקהל ולהרתיע אותו מלשחק את המשחק הפוליטי.

אל תפחדו! תעשו את המעשה הנכון ובחרו חברי כנסת יותר טובים. אני, תמיד, אשמח להיות חבר הכנסת שלכם; אבל זה דורש הרבה עבודה והרבה כח מאחורי. כמו שאני רץ רצים עוד לא מעט אנשים טובים אחרים; עם דעותיהם של חלק אני מסכים ועם דעותיה ם של אחרים אני לא מסכים כלל, אבל אני יודע שהם אנשים עם כוונות טובות שמעוניינים בטובת הציבור שלהם. איך תזהו את אותם אנשים? החוקים לא פופוליסטים, שקולים, הוגנים וערכיים. מאחורי החוקים עומדת אהבת האדם או הארץ ולא שנאת הזר או האויב.

15 תגובות ל-“דממה דקה

  1. לא הבנתי, במה הסדרה עצמית של ספקיות האינטרנט, טובה יותר מהסדרה עצמית של האתרים?
    אם כבר אז יותר גרוע, כי לאתר זה או אחר אפשר פשוט לא להכנס, דרך הספקית אתה חייב לעבור.
    גם הספקיות ירצו להגן על עצמם ויחסמו אתרים כמו עלה ירוק או אנא ערף.

    אגב, אלו אתרים מחוייבם להסדרה ומה יקרה אם מישהו יפר אותה (אם לדוגמא מחר קם אתר חדש)?

  2. מולי,
    אז באמת לא הבנת. הטענה שלי היא שההסדרה העצמית של האתרים תפגע בחופש הביטוי של הטוקבקיסטים (בדיוק כמו שהסדרה עצמית על ידי הספקיות היא לא תרחיש אופטימלי).

  3. לא לא, הבנתי אותך.
    חילקת את הפוסט שלך למספר חלקים, בחלק שמדבר על הסדרה עצמית של אתרים הבאת ביקורת על כמה זה רע, אבל בחלק של הסדרה עצמית של ספקיות(מה שהגב' הנכבדה הציעה),רשמת:
    "הגישה שדורנר מציגה היא לא רק גישה סבירה, אלא היא גם הגישה הנכונה שיש לבצע."

    לדעתי הסדרה עצמית של ספקיות היא לא פחות גרועה מזו של אתרים ואולי אף הרבה יותר.
    (אגב,האם הספקיות יוכלו אולי להגביל משתמשים משיתוף קבצים תחת הטוענה שמדובר בחומר לא חוקי?).

    אז מה יקרה לאתר שמפר את ההסדרה העצמית שלו?

  4. ממש לא.
    בעוד שההסדרה העצמית של אתרי האינטרנט היא על ביטויים בתוך הקניין שלהם, ההסדרה של ספקיות האינטרנט היא לא על סינון תכנים אלא על הדרך בה יוצגו אפשרויות הסינון כלפי הלקוח. כל החלטה של ספקיות האינטרנט עדיפה בהכרח על חקיקה, במיוחד כשההסדרה אפשרית בצורה מידתית.

    אתה חייב להבדיל בין ההסדרה של אתרים (על טוקבקים) לבין צנזורה כוללת של תעבורת אינטרנט. אם ספקיות האינטרנט יחליטו לחסום תעבורת P2P הן יהיו חשופות לאחריות גדולה מאוד שכן הן יעברו על הוראות חוק פלילי.

  5. אםם…
    יכול להיות שאני לא מבין טוב כל כך את הגב' דורנר.
    הציטוט מהפוסט הנ"ל הוא :
    "דורנר המליצה על הליך של הסדרה עצמית, ***תוך שהספקיות יפעלו להסרת תכנים פדופיליים ופליליים בכלל.*** "

    אני לא רואה היכן מוזכר משהו לגבי סינון, אני רואה רק הסרת תכנים.
    האם ההחלטה של ספקיות האינטרנט טובה יותר מחוק?
    תלוי *על מה* מחליטים ולא *מה* מחליטים.
    על מה לטעמך(וטעם הגב') יוכלו ספקיות האינטרנט להפעיל שיקול דעת?
    ומה הכוונה שלך ב'מידתיות'?

    בוודאי, שאני עושה את ההבדלה בין הסדרת האתרים לספקיות.
    אלו 2 הצעות חוק שונות ו2 מקרים שונים.
    אני שואל על כל מקרה בנפרד.
    השאלה שלי על הסנקציות כלפי אתר שמפר את הסדרתו העצמית מופנת כלפי ההתחייבות שנוצרה בועדת המדע.
    מה יקרה אם יקום איזה אתר ברשת שלא יסנן?
    ד"א, זה תקף גם כלפי פורומים?

  6. מולי,
    מה שדורנר המליצה הוא (א) לפעול במסגרת החוק למנוע גישה לאתרים שאינם חוקיים (לדוגמא, אתרי הסתה) ולפעול בצורה פלילית (ב) לאפשר לספקיות האינטרנט בעצמן לקבוע מה תהיה הדרך בה הורים יוכלו לבקש ולקבל סינון אתרים עבור ילדיהם.

    כמובן שקוד אתי חל רק על מי שאימץ אותו, ולכן אם פורום מסויים החליט שלא לאמץ עקרונות מסוימים, הם לא יחולו עליו. בדרך כלל גם בקוד אתי קם מוסד כלשהוא שמחליט כל פעם שצץ סכסוך.

  7. (א)זה חוקי שהספקיות ימנעו גישה לאתרים פליליים?
    (להבדיל מסגירת האתר באופן פיזי ע"י רשויות החוק.)
    (ב) לאפשר לספקיות לבחור כיצד הם רוצים ליישם את בחירת הסינון, נשמע לי הגיוני.זה המצב הקיים.
    דורנר אמרה אם הספקיות מחוייבות בכלל לתת אופציית סינון כלשהי או שגם זה נתון לבחירה?

    נ.ב אני חושב שהתבלבלת בסוף משפט (א) שלך,רשמת ש"דורנר המליצה לפעול בצורה פלילית". (-:

  8. מולי.
    א. לא, לספקיות אינטרנט אסור על פי חוק למנוע ממך לגשת לאתרים שאתה מבקש לגשת אליהם.
    ב. צודק.
    ג. דורנר לא המליצה על האם ספקיות יתנו סינון בכלל, היא המליצה שהם יגבשו את ההסדר שלהם לסינון ראוי.

  9. (א) זה מה שחשבתי.
    תראה, אני לא רוצה סתם להתקרצץ אם זה רק עניין סמנטי או בעיות שלי בהבנת הנקרא, אבל לא ברורים לי המשפט שלה והפירוש שלך.
    אם היא ממליצה: "לפעול במסגרת החוק למנוע גישה לאתרים שאינם חוקיים (לדוגמא, אתרי הסתה) ולפעול בצורה פלילית" למה בדיוק היא מתכוונת באופן פרקטי?
    היא מתכוונת למה שאמרתי?(על המשטרה להכנס ולנתק את השרת באופן פיזי מהמערכת, כאשר לספק אין שום קשר בכלל לכל המשוואה הזאת)

    מצטער אם אני טוחן ;-).

    (ג)אוקיי,אז ב"סינון ראוי" אתה מתכוון "לדרך שבה הם *יציעו* סינון".סבבה. :-)

  10. יהונתן, כשאתה אומר שלספקיות אינטרנט אסור על פי חוק למנוע ממך לגשת לאתרים שאתה מבקש לגשת אליהם, איך זה קורה?

    http://httpshare.com

    או שהכוונה היא שאסור להן למנוע גישה מיוזמתם?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *