17.1 תמיד טוב להתחיל

אז אחרי הסיום, שאני מנסה להביא על עצמי, ולא עובד כנראה, אני צריך להודות שאולי הגיע הזמן להתחיל להלחם. להלחם נגד עצמך ולא בעד אחרים, להלחם על מה שאתה צריך לעשות, כי אף אחת לא תעשה את זה בשבילך. אתה צריך להיות חזק, לא יודע.

אולי בעצם הבעיה שלי היא שאני לא מוכן להודות שאני מתקבע. אני הרי לא קבוע, אבל הקבעון שלי הוא באי הקבעון שלי, כמו בראיון שעשו לי השבוע והפסיכולוגית שאלה עד מתי אני אמשיך למרוד, אני לא יודע אם בכלל אני צריך להפסיק למרוד, אני לא רואה שום דבר רע בזה, זה בדיוק כמו לחיות, רק בעצם מעניין.

גם כשאני אקבל את מה שאני רוצה אני אמשיך את המרד, רק כי זו הדרך היחידה שאני מאמין שאפשר לפעול, רק כי בעצם…. בעצם אולי אני לא דמוקרטי? אני כן דמוקרטי, אני פשוט מבין את חסרונה של הדמוקרטיה —> הסטאטיות, מדינה דמוקרטית תקועה ולא יכולה לעשות דבר, לכן היא צריכה נציגים. בעצם התפקיד של הנציגים הוא לעשות דברים בלי לחשוב פעמיים על האם הציבור רוצה אותם או לא, הנציגים צריכים לעשות את מה שהם עושים והעם צריך למרוד בהם. אם העם לא ימרוד אז הם יעשו רק את מה שהם רוצים.

זהו, זה הבלוג שלי להיום.