טוב,

היום יום ג', ואתמול ראיתי שיש שביתה, ובפעם הראשונה מזה 10 שנים באמת היה אכפת לי מי שובת, כי לא ידעתי אם בית המשפט שובת, ואם כן, האם אני צריך להגיע לעבודה. אז הגעתי בכל מקרה, אני כזה חנון…. לא יודע, נראה לי שזה לא היה טעות, במיוחד כי עבדתי. אבל מה אני אגיד. השביתה הזו (כמה שהיא מוצדקת) לא ממש באה לי בזמן טוב.

אני אתחיל ביום ראשון כדי להסביר:
יום ראשון בערב, סיימתי את העבודה יחסית מאוחר, ואני מגיע הביתה, הבית חשוך. אין חשמל. למה אין חשמל? כי חברת חשמל מתקנת משהו. אז בסדר, אני מחכה….. מתקשר אליהם, ומגלה שתוך איזה שעה יהיה חשמל. הפעלתי את הלפטופ ושיחקתי קצת סוליטר, אין מספיק אור לקרוא. עברה איזה שעה, ואז חזר החשמל, ואני כבר מת מרעב אז הכנתי משהו חפיף זריז במיקרו, והפעלתי את המחשב שוב, קיוויתי שיהיה אינטרנט, אבל לא היה, ואז הרמתי את הטלפון – הוא עוד פעם נותק עקב אי תשלום (תודה לבזק שלא שולחים לי חשבונות כבר 8 חודשים) אז התקשרתי וצעקתי עליהם. שילמתי להם את הכסף, שתאמינו לי, אם הייתי יכול, הייתי מבטל את הקו, אני לא משתמש בו – רק צריך אינטרנט, לא יותר. בכל מקרה, ואז חיכיתי שהקו יחזור לפעולה.

לפתע (וזה לחלוטין אמיתי) שמעתי פיצוץ עז ונעלם לי האור בבית. שוב הפסקת חשמל. התקשרתי שוב למוקד, הציקו לי טיפה ואמרו שיבואו לסדר. עד 5 בבוקר לא היה אצלנו חשמל, מה שאומר שישנתי בלי מאוורר, בלי סרט, בלי מוזיקה, ובלי לשתות קפה בבוקר, כי הטיימר לא היה מכוון. אני רציתי להתאבד כמו אנלאיודע מה, ואז הלכתי לעבודה עייף…..

בקיצור, הגעתי לעבודה בלי לדעת אם אני בארגון המורים או הסתדרות המורים (כלומר אם אני שובת או לא) ואז נשארתי בעבודה עד מאוחר. בקיצור, אין לי איך לשלם את החשבון ארנונה, אין לי איך לשלוח מכתבים, אני לא יכול להזמין ספרים מהרשת. כל הסיפור הזה של השביתה ממש לא בשבילי.

רק עוד דבר אחד – בינתיים, אין לי רכבות לסוע איתם לעבודה, אז אני גם נוסע באוטו, מה שהופך את הכל לחוויה ממש לא נעימה של השקמה מוקדמת, אבל מצד שני אני חונה איפה שבא לי, אז לא כזה נורא.
בכל מקרה,
זה הכל.