טכנולוגיה עושה בי"ד

מפלגת Family First באוסטרליה החליטה כי היא מעוניינת להתקין שרת שחוסם פורנוגרפיה ברמת ספק השירות לכל אוסטרליה בהשקעה של 45 מיליון דולר אוסטרלי. כך קראתי הבוקר כשפתחתי את אתר Slashdot. כבר זה מכבר שאני מסנן את מדורי השחיתות, את ההרוגים בתאונות הדרכים, את נפגעי הכיבוש (משני הצדדים) כי על אלה אני הבנתי שאני לא יכול להשפיע. בהתאם, אני אדבר רחוק כדי להרגיש קרוב.

חופש ביטויה של אישה אמנם נפגם כשפין נדחף באלימות לתוך פיה וזו אינה יכולה אף לצעוק די (אנדראה דבורקין, Pornography Happens to Women) ואולם, לחופש ביטוי זה סגולות יחודיות; כמו במאבקים רבים, מה שהתחיל ככליאה של דחויי החברה והכנסתם לבתי מלאכה יזומים, הפך מהר מאוד לדרך של דיכוי מדינתי על מנת להכפיף את הדעה האחידה בקרב האזרחים\תושבים (מישל פוקו, Madness and Civilisation)

ביוזמה כזו של המפלגה הנוצרית באוסטרליה ישנם פגמים רבים; ההנחה המשתמעת היא שהאדם לא יודע מספיק טוב מה נכון עבורו, ולכן המדינה מתערבת על מנת לאזן עניין זה.
אולם, במקרים דוגמת זה יש עניין של עצמיות – הנחות היסוד שעומדות בשורש היוזמה החקיקתית באוסטרליה הן מוטעות – הנחות היסוד הן שעקב הדמורליזציה של ערכי החברה כתוצאה מפורנוגרפיה, יש לחסום אותה (מישל פוקו, תולדות המיניות חלק א') – אותה בעיה שיש למערכת החינוך בישראל; טיפול בסימפטומים במקום בבעיה.

הבעיה של הפורנוגרפיה היא הניצול התמידי של הנשים והגברים בתעשיה. עם זאת, גבול הפורנוגרפיה הוא גבול דק מאוד. האם תמונת הענק של דודי בלסר בנתיבי איילון שהופכת אותו לאובייקט מיני וגורמת ללא מעט תאונות דרכים היא פורנוגרפיה? החפצון של דוגמנים, מגישים, מכוניות וכדומה הוא חלק בלתי נפרד מהתרבות אשר אנו חיים בה, ומאבקם של השמרנים הוא בדיוק כמו מאבקם של הליברלים, מאבק שמציג דעה שלעולם לא תתממש, ולעולם אין באמת רצון שהיא תהיה כזו (סלבוי ז'יז'ק, הסובייקט שאמור להאמין); המטרה היא לשכנע אנשים לחבור אלייך על מנת לקבל כח פוליטי ולא באמת להשיג את התוצאה הנכספת.

לכשתושג התוצאה, לא יהיה לאנשי הדת כיצד להסביר את אי המוסריות הכללית בחברה – ועקב כך אין הם מעוניינים במחיקתה, אלא רק בדה לגיטימציה של זו (מישל פוקו, Power/Knowledge). חסימת הפורנוגרפיה תגרום למקרים כמו מה שהתרחש בסין החודש; סטודנט כבן 22 נעצר באשמת הפעלת אתר פורנוגרפיה (The Register, 30.9.04) ודחף של אנשים לעבור למקורות שידור אלטרנטיביים למדיה שלהם (שידורי המהפכה מסין שמשודרים באמצעותShoutCast וניתנים לצפייה על כל מחשב כיום, במקום רדיו מחתרתי כמו בשנות ה50).

מנגד, איש לא רואה את מדינת ישראל הולכת וחוסמת תדרי רדין של ערוץ 7 רק משום שזה משדר מחוץ לחוק, כמו כן – זה אסור רק עקב אי קבלת רשיון טכני, ולא עקב דעותיו. חסימת אתרי פורנוגרפיה, גם היא אינה מושלמת, ואינה יכולה להשיג את המטרה התמידית. היא יכול במקרה הטוב לחסום את המקומות הגדולים. אולם, בניגוד לטלסקרין שהוצג על ידי אורוול (ג'ורג' אורוול, 1984), אין למדינה (עדיין) את היכולת לעבור מסך מסך ולחפש כל שד ושד בכדי לחסום אישית את האתרים.

הפעלתם של אמצעים טכנולוגיים לביטול החסימה גם הם אינם בעיתיים, כמו אנשי ערב הסעודית וסין שמתחברים באמצעות שרתי פרוקסי בכדי לקבל תוכן שחסום על ידי המדינה, ועושים זאת בצורה מוצלחת, גם האוסטרלים יחשפו ללא מעט פורנוגרפיה. תעשיה זו ידועה כתעשייה היחידה שרווחית באינטרנט.

בהמשך לבג"צ "ג'נין ג'נין" ובג"צ פלייבוי ברור לנו שבישראל, כמדינה יהודית ודמוקרטית- אנו חייבים לשמור על האיזון העדין – ודוק – לאתרי האינטרנט גולשים בעיקר מבוגרים ולא ילדים, והילדים שגולשים לאתרים כאלה עושים זאת בעיקר מטעמים של סקרנות; ואם זו לא תסופק, עלולים להגרם נזקים גדולים עוד יותר (מישל פוקו, תולדות המיניות חלק א'; זיגמונד פרויד, ההסברה המינית לילדים). לכן, על המדינה לפעול כנגד החולי שלה ולא לסנן את התוכן.

One thought on “טכנולוגיה עושה בי"ד

Comments are closed.