טוב, זו כבר שנה שלישית לבלוגדיי שאני משתתף בו, ואני ממש מתקשה למצוא חמישה בלוגים להמליץ עליהם בלי להעליב את האחרים. בכל מקרה, אני יודע שיש הרבה מאוד בלוגים שאני קורא (וממליץ עליהם תכופות) שאני לא צריך לקדם בעצמי. אנשים כמו שרון, עידוק, לרמן, יוסי או ליכטש הם שם דבר בבלוגוספרה (ואני ממליץ לכל אחד לעשות מנוי על הבלוגים שלהם, לפני כל בלוג אחר) ולמרות שכל מילה שהם כותבים (בדרך כלל) עושה לי אושר, אני לא חושב שהם סוג הדברים שאני צריך לקדם בבלוגדיי. מצד שני, מהסיבה הזו ברור לי גם שאני לא ממש אהיה מקור לינקוק בבלוגדיי הזה; כאילו, עם כל הכבוד והידיעה שיש לא מעט קוראים לבלוג הזה, אני די מעריך שמי שילנקק אליי ככל הנראה הוא חדש בבלוגוספרה.

אז החמישה שלי הם בעייתיים, כיוון שאני רוצה להוציא רשימה מאוד מאוזנת שתשקף בעיקר את מה שמעניין אותי, אבל מצד שני, מה יכול להיות כאן אם לא איזה סימן למה אחרים עשויים להגיד על זה?

1. שאול אמסטרדמסקי, שאני קצת אשם בכך שהוא עבר לבלוג עצמאי, ומרגיש מאוד רע על זה (בסך הכל, אני עשיתי לו אאוטינג בטעות ובלי משים לב, ומצטער על כך), אבל שכל פוסט שהוא מוציא גורם לי ללחוץ על Share בגוגלרידר, ואז ללחוץ על הכפתור שוב, כי אני פשוט לא יכול להכריח את כל החברים שלי להיות מנויים עליו, ואני מעריך שהם כבר עשו את זה אחרי שלוש המלצות ברצף. בכל מקרה, מה שכל כך מעניין בבלוג הוא שככל הנראה לאמסטרדמסקי יש חיים מעניינים לכשעצמו, מה שגורם לטקסטים מעניינים לצאת.

2. רוני שני, שהיא גם כתבת כלכליסט (כמו אמסטרדמסקי) וגם פתחה בלוג עצמאי לאחרונה, מצליחה להתעסק בדברים מעניינים ואפילו לא (כל כך) טכנולוגיים. אם לאיכות יש חשיבות כלשהיא, אז חשוב לזכור כמה שרוני היא באמת כ(ו)תבת איכותית ורצוי לראות אותה בתור עורכת נחשבת של דסק נחשב מאוד בקרוב, לפני שמישהו אחר יחטוף אותה לטלויזיה.

3. דובי קננגיסר כותב גם מעניין וגם רחוק. אולי העובדה שהוא בוגר של בית הספר לניטפוק על-שם אייל ה. קורא גרמה לכך שהטקסטים שלו (לרבות ביקורות עליי) הופכים למעניינים. מצד שני, ביקורת זו אינדיקציה לכך שקוראים אותי, לא?

4. צפניה שובר מסך הוא הבלוג השני של אביעד קדרון ונוגע לטלויזיה. למרות שלי אין טלויזיה, הפוסטים שם לפעמים עושים לי חשק ללכת לספרית הוידאו הקרובה ולשכור עותקי DVD של חלק מהסדרות שהוא מדבר עליהן (או משהו כזה, אהם אהם). צריך לזכור שעם כל האינטרנט הזה וכאלה, עדיין המדיום הנצפה ביותר הוא טלויזיה.

5. נועה אסטרייכר כותבת בלוג מרתק. היא גם מנהלת הבלוגיה של תפוז, אבל זה פחות קריטי, וגם שרה בצורה שובה. אולי בניגוד לבלוגרים אחרים, שנוטים לדבר על דברים שקרו לאנשים זרים ונכתבו עליהם בחדשות, נועה נוטה לכתוב על עצמה, מה שעושה את זה יותר אותנטי.

כמה עדכונים קצרים, חוצמזה:
יעל הראל, עליה כתבתי שנה שעברה, חזרה לכתוב ופתחה את הבלוג בשנית בכתובת חדשה, כך גם "הסטודנט" שפתח בלוג בשמו המלא, אלון ניר, אני מקווה שאתם עוקבים אחריהם.