3.3 אל תלחץ על הכפתור האדום\מתי הכל נגמר?

לואיס יצא מהמשרד שלו בשעה חמש, או ככה הוא אמר לי, קיבלתי את השיחה בערך בשבע, ואז אמרו לי שזהו, קיבלתי את העבודה, חיסלו את לואיס, עכשיו אני נכנסת בתור הפקחית הבאה במפעל, נורא התרגשתי כי אחרי שלוש שנות מבחנים סוף סוף אני יכולה לעבוד, אחרי הסברים קצרים נכנסתי לחדר האטום, לקבלת תדרוך על הכפתורים, אמרו לי כל מיני דברים שמותר ואסור, אבל כל הזמן בהיתי בחלל, לא נראה לי חשוב, הרי סך הכל אני הצטיינתי בכל הקורסים שעברתי קודם, איפשהוא לימדו אותי שהכל בסדר חוץ מללחוץ על הכפתור האדום, אז עשיתי ככה, ימים שלמים עברו ושיחקתי עם הכפתורים, ניחשתי ושיחקתי איתם עד כל מצב, ככה הסתדרתי, ואז הוא בא, לבקר הוא אמר, או אולי לגזול, הרי אסור היה לי להכניס למשרד אורחים בגלל מצב הריגול, הרי עכשיו שאנחנו בשלטון עצמי וקפיטליסטי כל חברה דואגת לאזרחיה, אבל הריגול, כל תאגיד שומר על המידע שלו, ככה שומרים על תחרותיות ומתקדמים, אבל זה רק פרנק, החבר שלי, גם הוא עובד פה, אין בעיה, גם הוא בתפקיד מסווג, אין לי ממה וממי לדאוג, פרנק לחץ אותי אל השולחן, לא נורא, כמה כפתורים נלחצו, הכל בסדר, האדום מכוסה, פרנק לקח את אצבעו והעביר אותה דרך חולצתי, קורע את הכפתורים אחד אחד, זורק אותם באוויר, ואז קורע את החולצה, אבל אני, אני לא בחשק היום, אמרתי לפרנק להפסיק, אבל הוא, הוא רצה עוד, הוא לא סתם עלה שבעים ושתיים קומות ברגל כי המעלית מקולקלת, הוא רוצה תמורה, אמרתי לו להפסיק, הפצרתי בו, אבל הוא, הוא דחף לי לפה כדור ורוד סגול, פתאום קיבלתי את זה, את החשק, נתקפתי בהתקף חשק, למרות שלא רציתי לא יכולתי להתנגד לזה, זה כנראה איזה כמיקל חדש של התאגיד, אולי משהו ממעבדות הפיתוח, אני מנסה ומסנה בכל כוחי להתנגד לזה, ואז, לוחצת על הכפתור האדום, האזעקה התחילה לפעול, שומרי בטחון נגשו אל הדלת, באו וניסו לפרוץ, אבל הדלתות, הן כולן נעולות, על המסכים מופעים תמונות של טילים, משמידות את כל הערים הגדולות, בני ברק, ניו יורק, סיאטל, מול עיני אני רואה את עתידי, להיות עם פרנק לנצח לבד בעולם, מה עשיתי, מה עלה בגורלי, למה???, חיכינו יומים שהנשורת תגמר ויצאנו לרחובות, הרחובות היו מלאים במוטציות מכל מיני סוגים, לא ידעתי מה לעשות, למה אני פה עם הבן זונה האנס הזה, לבד בתור שני בני האדם השפויים היחידים, למה, איך, התעלפתי כי לא יכולתי לסבול את החום והיובש, קמתי בבית חולים של התאגיד, הם הזריקו לי משהו, ולקחו אותי לרופא, הם שאלו איך הטריפ האלקטרוני שלהם עובד, איך החוויה, איך היה, ומתי הכל נגמר, כמה זמן החזיק ולמה אני הייתי זאת שלקחה.