הזקפה הלאומית של שלי יחימוביץ'

אתמול, רואינה שלי יחימוביץ' בתכניתו של רזי ברקאי על הצעתה להגבלת שכר הבכירים במשק. הצעתה של יחימוביץ', שהיא מעניינת לכשעצמה אמנם, לא היתה מוקד השיחה; ברקאי שאלה מדוע חברת כנסת כל כך סוציאליסטית שמעוניינת גם בצדק חברתי תומכת ברון חולדאי לראשות עיריית תל-אביב. יחימוביץ טענה שרון חולדאי הוא ראש עיר טוב וכי דרוש ראש עיר ציוני, ולכן, למרות המרחק האידיאולוגי הקצר, זו אינה יכולה לתמוך בדב חנין.

יחימוביץ' המשיכה לטעון כי דב חנין אינו עומד בשירת התקווה (למרות שחנין טוען שזו אינה האמת) ושחנין מטיף לסרבנות; כך הגענו למצב בו שני שקרים קטנים של יחימוביץ' מעסיקים את מערכת הבחירות בתל-אביב במקום לדאוג לעובדי קבלן שמועסקים בעירייה או בעיות רציניות כמו סגירת מקומות בילוי ושבילי אופניים שאינם נגישים כמעט. אולם, יחימוביץ' מעדיפה שלא להתייחס לסוגיות אלו, אלא להתעמק בכמה ציוני חנין. מיותר לציין שציונות אינה נמדד בגודל הזקפה הלאומית, אלא דווקא במעשים לטובת העם השוכן בציון.

ברקאי, לרגע, כמעט ונכנע וסייע ליחימוביץ' וחבריה לבחון את זקפתו הלאומית של דב חנין כששאל את חנין לאחר שזה אמר שהוא עומד בשירת התקווה: בשירת התקווה, "האם אתה ממלמל אותה בשפתייך או ששפתייך עומדות דום?"

אגב שכר הבכירים, האם יחימוביץ' טרחה לפשפש מהו הפער בין מקבל השכר הגבוה בעיריית תל-אביב לבין עובדי הקבלן שם? (רמז) אולי העובדה שעיריית תל-אביב שילמה (בשנת 2003) 563,000 ש"ח בשנה על משכורתו של חולדאי אומרת משהו על השיוויון?

[פורסם במקור ב"עבודה שחורה"]

4 תגובות ל-“הזקפה הלאומית של שלי יחימוביץ'

  1. חבל, חבל שהיא עושה משהו שנראה שהוא מנוגד למה שהיינו חושבים שהם העקרונות שלה. הרי אם אינני טועה, בעבר הצהירה יחימוביץ' כי היא הצביעה לחד"ש. אבל אולי היא יודעת שמרבית מתפקדי מפלגת העבודה מגדירים עצמם כ"ציונים", ולכן לאור התבטאותה בעבר, היא מנסה להוכיח שהיא יותר לאומנית מהלאומנים, רק כדי להרוויח עוד כמה קולות בפריימריז הבאים.

  2. יהונתן, לשם ההגינות ראוי לציין שעלות שכר של 568 אלף ש"ח, לאחר 30%-40% מיסים, הינם בערך 30 אלף ש"ח בחודש לרון חולדאי (בשנת 2003. אני מניח שכיום המספר גבוה יותר, לפחות מחישובים אינפלציוניים).
    בהשוואה לשוק, ולתקציב השנתי של העירייה (אין לי מספר מדויק, אבל ברשת מציינים 3.7 מיליארד ש"ח ב 2008), המספר נראה לי סביר בהחלט.
    בכל מקרה, אם כל מנהל זוטר בהיי-טק מרויח היום לא פחות מ 35 אלף ש"ח בחודש, ואחראי על 10-50 מהנדסים ותקציב רכש שנתי של 100 אלף ש"ח בקושי, נשמע לי שאתה לא יכול לצפות ממנהל ארגון בסדר גודל של מטרופולין לקבל פחות, אלא אם אתה רוצה לקבל מנהל ברמה שהולמת את שכרו הנמוך.
    וכנ"ל לגבי מנכ"לי העירייה, גזברי העירייה וכו'.
    ולסיכום, אם נניח ש 5.5 מיליון ש"ח שכר בכירים ב 2003 הם אפילו 10 מיליון ש"ח כעבור 5 שנים, הרי שהם רק שבריר האחוז מתקציב כולל של מספר מיליארדים – וואלה, לא כל כך מופרך, ונא להמנע מטיעונים פופוליסטים, זה פשוט לא מועיל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *