0.
בעוד כמה ימים ידרש בית המשפט העליון לאשר את פסילת הרשימות בל"ד ורע"מ-תע"ל מלהתמודד לכנסת. אולם כבר כעת ברור לנו שועדת הבחירות המרכזית כשלה מלהוות משורה משפטית אלא הפכה להיות מקום פוליטי. לפני כשש שנים, בית המשפט העליון דן בבקשה לפסילת רשימתו של אחמד טיבי, א"ב 11280/02 ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השש-עשרה נ' ח"כ אחמד טיבי. באותה פסיקה נקבע כי יש לטיבי זכות להתמודד (וגם לעזמי בשארה). המצב כיום אינו שונה בהרבה מהמצב אז, ודומה שחברי הכנסת יודעים שבג"צ לא יאשר את הפסילה, אבל עדיין מעדיפים לגזור הון פוליטי.
[הציטוטים מא"ב 11280/02]

"ח"כ טיבי אינו מכחיש כי הוא מתנגד לכיבוש ורואה בחזונו את סיומו. בה בעת, הוא מצהיר במפורש ובאופן שאינו משתמע לשני פנים כי ההתנגדות בה הוא תומך אינה מאבק מזויין אלא התנגדות עממית לא מיליטנטית. זו התנגדות שאינה כוללת שימוש בנשק.

1.

איתן כבל, שמאמין שמי שלא משרת בצבא שלא מבחין בין ילד בן חמש למחבל לא ראוי להדיח אותו מתפקיד חבר כנסת, מבהיר כבר עכשיו שהוא יודע שבג"צ יפסול את ההחלטה: "אני מודע לכך שוועדת הבחירות היא לא בית משפט, וייתכן שבג"ץ יחשוב אחרת מאיתנו, אך יש גם עניין פטריוטי בהתנהלות שלנו" אמר אמש לYnet, אחר כך אמר לNRG ש"אני יודע שאין עילה משפטית לפסול ושבית המשפט ככל הנראה יהפוך את ההחלטה". אותו עניין פטריוטי מאפשר לו לבלום את התמודדותן של מפלגות שמהוות תחרות בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה ויו"ר ועדת הבחירות. אם יש משהו פטריוטי בכך שכבל מעוניין בפסילתן של הרשימות הערביות הוא ש"חמסה חמסה", מקומו של כבל לא יהיה בכנסת הבאה.

"השאלה אותה הצבנו לנגד עינינו אינה אם ועדת בחירות סבירה רשאית היתה למנוע את השתתפותו בבחירות של ח"כ טיבי. השאלה שהצבנו בפנינו הינה אם אנו סבורים שעל פי החומר שלפנינו ועל רקע הפירוש לסעיף 7א(א)(3) לחוק-יסוד: הכנסת, והתנאים הנדרשים להפעלתו, יש מקום שלא לאשר את מועמדותו של ח"כ טיבי. על שאלה זו אנו משיבים בשלילה.

2.
אבל כך אנו למדים מהם שיקולים פוליטיים ומהם שיקולים דמוקרטיים. בג"צ דחה השבוע עתירה (בג"צ 240/09 גלאון נ' ועדת הבחירות המרכזית) בה ביקשה חברת הכנסת זהבה גלאון לדון בפסילתו של משה פייגלין למרות שלא הצליחה לגייס את תמיכתם של שליש מחברי הועדה. [יש לשים לב: זהבה לא ביקשה את פסילת פייגלין, אלא דיון בנושא] בית המשפט העליון הסביר כי סעיף 63א לחוק הבחירות לכנסת נועד לסכל מצב בו אנשים יגישו בקשות לפסילה כספין ולכן דורש תמיכה רחבה בבקשה. וכעת, נעשה יחדיו את המתמטיקה ונבדוק מדוע אף אחד לא תמך בדיון בפסילת פייגלין? האם הדבר קשור למפלגה שעומדת מאחוריו או שמא הדבר קשור לכך שכלל אין חפצים חברי ועדת הבחירות לדון בפסילות? ומדוע כולם הסכימו לדון בפסילתן של הרשימות הערביות אך לא באותו מנהיג יהודי? אולם, גם אם דרישתה של גלאון היתה ספין, ואני בספק אם כך הדבר, משה פייגלין אינו ראוי לשמש כחבר כנסת עקב היותו גזען ומתנגד לדמוקרטיה בישראל. אגב, בית המשפט העליון לא דן כלל בשאלה האם פייגלין ראוי להתמודד לכנסת ולכן ראוי שמרצ, כרשימה נאורה, תגיש בקשה לפסילת רשימת הליכוד ככלל, כיוון שזו אינה מוקיעה את פייגלין. לבקשה כזו אין צורך ברוב של שליש, אלא די בבקשה אחת.

"על רקע זה מתבקשת המסקנה, כי אם ח"כ בשארה רשאי להיות מועמד בבחירות לכנסת השש-עשרה, ממילא גם רשימת המועמדים, בה הוא משמש דמות מרכזית, רשאית להשתתף בבחירות. ודוק: ברור כי קיים הבדל בין ההחלטה על מניעת מועמדותו של ח"כ בשארה ובין ההחלטה על מניעת השתתפותה של רשימת בל"ד. כך, שכן ההחלטה בעניין ח"כ בשארה טעונה היתה אישור של בית משפט זה בעוד שההחלטה על מניעת השתתפותה של רשימת בל"ד ניתנת לערעור בפני בית משפט זה.

3.
אכן, מים רבים זוהמו בירדן מאז שבית המשפט העליון אישר את התמודדותו של עזמי בשארה ועד שזה עזב את הארץ בנסיבות מסתוריות עקב חשד לסיוע לחיזבאללה. אולם היות אחד מחברי מפלגתך מסייע לארגון טרור אינה עילה לפסילת מפלגה: הרב מרדכי אליהו, מבכירי הפוסקים בציונות הלאומית [מפד"ל לשעבר], היה טרוריסט בשנות החמישים והצית מכוניות שנסעו בשבת; אף אחד לא קרא לפסול את המפד"ל מסיבות אלו (וראו את שאר הקשרים בלינק), פייגלין הורשע בהמרדה, ואף אחד לא קורא לפסילת הליכוד מסיבה זו, האם עזמי בשארה כה מיוחד?

"האם ח"כ בשארה תומך במאבק מזויין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל? ודוק: השאלה שלפנינו אינה אם ח"כ בשארה תומך בארגון טרור. שאלה זו ניצבת במרכז ההליך הפלילי המתנהל נגדו, ולא נביע בה כל עמדה. השאלה שלפנינו הינה אם ח"כ בשארה תומך במאבק מזויין של ארגון טרור.