אני, אני, אני הרגולטור.

הצנזורית הצבאית הראשית סימה ואקנין-גיל, מזכירה לכולנו בראיון לNRG-ברנז'ה מי הדג ומאיפה הוא משתין כשהיא אומרת "חופש הביטוי במדינה הזו נשמר בזכות הצנזורה, ולא למרות קיומה". ביטוי כה רציני היה נלקח בצורה רצינית מפי גורם רשמי אלא אם היה מכבסת מילים של האמת*; בסך הכל, רק על ידי התבוננות בטקסט של ואקנין-גיל ניתן להבין מדוע.

*זו, כמובן, לא פעם ראשונה שהיא אומרת את זה. בערב לרגל צאת ספרו של העיתונאי רונן ברגמן אמרה ואקנין-גיל דברים דומים והאשימה את הממסד, ולא את הצבא, בקריסת חירות הביטוי.

כשהצנזורית הראשית אומרת ש"הלוואי שיכולתי להשהות שידורים חיים בישראל" חייבים לשים לב לדיאלקטיקה, לא "הלוואי והצנזורה יכלה להשהות שידורים חיים בישראל", לא "הלוואי והצנזורה היתה יכולה לקבל מידע על שידורים חיים" אלא "הלוואי ש[אני, סימה ואקנין-גיל]יכולתי להשהות שידורים חיים בישראל [כדי לפקח אם יש בהם תכנים שראויים להסרה]". לקיחת התפקיד בצורה אישית כל כך מאפיינת משטרים מסוימים ואנשים מסוימים. אבל זאת ניתן לראות עוד כשואקנין-גיל פעלה במהלך מלחמת לבנון השניה. להזכירכם, סימה ואקנין-גיל צנזרה טוקבקים ואת הפרטיכל של ועדת וינוגרד שהסבירו איך הם מצנזרים מידע באינטרנט. אבל ואקנין-גיל היתה שמחה מאוד לו היתה יכולה לצנזר את האינטרנט, אותו גוף שמהווה אנטיתזה לצנזורה. לו היתה יכולה, היתה משהה כל טוקבק בזמן מלחמה עד לאישור הצנזורה, היתה סוגרת את יוטיוב, היתה מונעת את כל השידורים החיים. היא בעצמה, כי הרי לדבריה: "ההחלטה על פסילה גורפת היא תמיד שלי. לאשר – גם הזוטר אצלי יכול, אבל פגיעה בחופש הביטוי, רק לצנזור הראשי מותר".

ועדיין, ואקנין-גיל היא בסך הכל פקידה שמקדמת את העבודה שלה ועושה אותה בצורה מצוינת. רק מלראות איך היא שולטת במדיה אפשר להתענג. העובדה שבכל מקום אחר שם משפחתה מופיע בצורה אחרת מראה שהיא מצליחה להמנע מלהכנס תחת הרדאר של גוגל ולא לעמוד לביקורת מוחלטת: פעם אחת היא סימה וקנין באתר צה"ל הרשמי, באתר 'העין השביעית' היא סימה ועקנין ואז היא סימה ואקנין במקום אחר ולבסוף המהדרין בשם סימה ואקנין-גיל. כך נוצרת בעיה למצוא עליה מידע. תוסיפו לכך את הסרט "סימה וקנין – מכשפה" ותקבלו דרך נהדרת לשטות בהמונים: הצנזור עצמו לא צריך לצנזר מידע עליו, הוא בלתי נראה.

אבל לא רק ואקנין גיל רוצה לצנזר אותנו, מסתבר שהרעיון של ניצן חן לצנזר את האינטרנט לא רק בא בצורה מצחיקה, אלא גם הולכת להכפיף את האינטרנט לרגולטור. בעצם, ההבנה של חן שבאינטרנט משדרים וידאו גורמת לו, משום מה, לחשוב שכל שידור וידאו שאינו באמצעות רשות השידור נמצא תחת שרביטו, ולכן הוא מעוניין להטיל הגבלות על הוידאו באינטרנט: "ייקבע אילו שירותים מבוססי אינטרנט יישארו נקיים מרגולציה ואילו יחויבו בהסדרה, אשר כוללת חובת רישיון, הפקות מקור, תמלוגים למדינה, מגבלות פרסום ועוד".

הרצון לחייב אתרים כמו יוטיוב להפקות מקור ותמלוגים למדינה לא רק שנשמע כבדיחה לא מצחיקה אלא מדאיג לא פחות מהצעת חוק הצנזורה של ש"ס ואריאל אטיאס. הרצון של רגולטור להכניס יותר ויותר דברים תחת פיקוחו היא בעיה של ממסדים בירוקרטיים, אבל ניצן חן חייב להבין שהתפקיד שלו הוא להוציא את הטלויזיה מפיקוח: הרעיון של רגולציה על טלויזיה לא נועד על מנת לחנך את הציבור, אלא לשלוט בתדרים המוגבלים.

בעידן בו היו תדרים מוגבלים, היה ראוי לראות כי אותו ספקטרום של גלי רדיו יהיה בשליטתה הבלעדית של המדינה וזו תדאג שהניצול של הספקטרום יהיה בצורה ראויה שעומדת בקנה אחד עם העובדה שזו מקצה את המשאב המדינתי לטובת אותו ערוץ: המדינה יכלה לדרוש, כתמורה לכך שאדם פרטי מקבל זכות לעשות שימוש בנכסי הציבור, תשלום עבור השימוש, הגבלות על שידורים כך שיעמדו בקנה אחד עם אינטרסים ציבוריים ועוד.

באינטרנט, בה אין הגבלת תדרים, אין כל צורך בהגבלות מסוג זה. לא מדובר על הקצאת תדר בספקטרום שהוא רכוש הציבור אלא התערבות נטו בחירות הביטוי. האינטרנט הוא נחלת הכלל בצורה הרחבה: של שימוש לא מוגבל ומבלי לפגוע באחר בעקבות שימוש. לא יהיה מצב בו אתר אינטרנט אחד יפריע לאתר אחר להגיע לציבור. לכן אין בעיית 'רדיו פיראטי' ברשת ולא תהיה בעיית רגולציה.

כאשר הרגולטור חוטא למטרה לשמה הוא מונה, הרגולטור צריך ללכת.

14 thoughts on “אני, אני, אני הרגולטור.

  1. כן. וילדים נולדים בזכות קונדומים.
    יש גשם בזכות הבצורת.
    אנשים חיים רק בגלל שהם חולים בסרטן.

  2. בעניין הטלויזיה (שאני אגב מסכים 100% איתך), הרגולטור כבר מתחיל לראות את העתיד, בה כל השידורים הם דיגיטליים, או חמור מזה, Over-ip, ושם אין לו בכלל יד לעניין. ומי ישלם את משכורתו? הרי לא ייתכן שלא יצטרכו אותו! הוא יקבע שגם ב-web, מי שירצה להציע תוכן לגולש הישראלי יצטרך לקנות רשיון ולעמוד בסטנדרטים, כמות הפקות מקור, סוגה עלית, וכיו"ב.
    כתבתי את 2 המשפטים הקודמים בגוזמה סרקסטית אבל עכשיו כשאני קורא את זה שוב, זה לא נשמע לי בכלל מופרך.

  3. הרגולטורים, כמו גם חברי הכנסת, אינם תופסים את תפקידם נכון – הם רואים את עצמם כמושלים על הציבור. מכאן רצונם התמידי להרחיב את סמכויותיהם על חשבון החופש הציבורי וזכויות האזרח. וזה מקור הבעיה, לא הבורות הספציפית של ניצן חן (שגם היא לבדה מצדיקה התפטרות ופרישה מהציבור מחמת בושה.)

  4. יהונתן,

    האם אין מקום להפריד בין התנהלות הצנזור הצבאי במהלך מלחמה, לבין התנהלות הרגולטור בעיתות שלום (ואני מניחה לצורך הדיון שאנחנו כעת בזמן שלום, בעוד שהמבצע הצבאי בדרום לבנון היה למעשה מלחמה)?

  5. נו, היא רק ממשיכה עם הקוו,

    צנזורה היא חופש, מלחמה היא שלום…

  6. יהונתן, יש לי כמה תמיהות ביחס לפוסט שלך – בו במקום לדון לגופם של הנושאים שבהחלט ראויים לדיון ציבורי, הפכת אותו לניסיון להגחיך בכל המחיר את הצנזור הראשי ואת יו"ר מועצת הכבלים והלווין – ניסיון אשר נשען על כרעי תרנגולת.

    ראשית, לענין טענתך שדבריה של סימה וקנין הן מכבסה של האמת, עיינתי בקישור שסיפקת למאמר בעין השביעית, ולדברי המאמר דווקא כל המשתתפים ברב שיח הסכימו עימה:

    "אם בפתח המושב המיוחד, כשהצנזורית הראשית טענה כי בישראל "חופש הביטוי נשמר לא למרות הצנזורה, אלא בגלל הצנזורה", היה מי מהצופים שחייך לעצמו, הרי שבסיומו התברר כי העמדה הזו מקובלת על כל המשתתפים, וכי נסיונות לעקוף את הצנזור מתבצעים בישראל לא רק כאמצעי לשחרור מידע עבור הציבור, אלא גם מהכיוון האחר – כניסיון להסתיר מידע שהצנזור אינו מתנגד שיובא לידיעת הציבור."

    http://www.the7eye.org.il/articles/Pages/190209_censorship_in_israel.aspx

    שנית, ה-nitpicking שלך לגבי ההתנסחות של הצנזורית שדיברה בגוף ראשון (כביכול מדובר באגו טריפ שלה ולא במילוי תפקיד הצנזור שמטרתו שמירה על בטחון המדינה אין לו כל בסיס) הוא נלעג באותה מידה לו למשל הייתי נתפס לכך שהשתמשת במונח השגוי "דיאלקטיקה" במקום המונח שאליו בוודאי התכוונת – "דיאלקט".

    שלישית, הזילזול המופגן שלך בצנזורית – "היא בסך הכל פקידה". בשביל מה זה טוב?

    רביעית, הטענה שלך כביכול העובדה שלא מאייתים את שמה של הצנזורית נכון בכתבות עליה הוא כביכול עדות לכך שהיא שולטת במדיה היא פשוט טענה אווילית.

    חמישית, גם את ניצן חן אתה שם ללעג וקלס כביכול הוא מונע מהאדרת שמו וכוחו (וגם זאת מבלי שסיפקת כל בסיס לטענה זו), בעוד שהסוגייה של רגולציה בשידורי טלויזיה באינטרנט היא סוגייה רצינית וראויה לדיון ציבורי.

    אגב, על פי כתבה שפורסמה לאחרונה בגלובס, מסתבר שבאירופה המגמה היא להרחיב את הרגולציה החלה על שידורי טלוויזיה מסורתיים על שורה של שירותי מדיה מתפתחים. על-פי ההסדרה האירופית, שירותים המועברים במועד ובשיבוץ שנקבע על-ידי ספק התוכן יהיו כפופים לרגולציה החלה כיום על שידורי טלוויזיה מסורתיים. כלומר, ערוצים המועברים על גבי האינטרנט בשידור חי יהיו כפופים לרגולציה מלאה של שידורים, לרבות החובה לשדר תוכן מקומי, הגנה על קטינים, מגבלות על פרסומות וכיו"ב.

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000403971&fid=1328

  7. יקי,
    א. לא רק שהציטוט שאתה מביא מהמאמר בעין השביעית לא הגיוני, אלא גם הפרקטיקה שהיא מדברת עליה לא הגיונית.

    ב+ג. דיאלקטיקה. אני נטפל למילה "אני" כי אני חושב שהוא משקף את ההוויה. ואקנין-גיל היא פקידה (לא במובן של 'מזכירה'), משרתת ציבור שנועדה ליישם מדיניות, לא לקבוע אותה.

    ד. זו לא טענה אווילית, זה הסבר קטן על איך להסתיר מידע בעידן הדיגיטלי.

    ה. אני לא צוחק על ניצן חן, אני חושש שהוא חוטא לתפקידו.

  8. יהונתן,

    א. אני ממליץ לך לקרוא בעיון את המאמר מהעין השביעית. אם אתה כותב כי כביכול מדובר ב"מכבסה של האמת" (טענה אותה לא ביססת כלל) נראה שלא הבנת במה מדובר. נפנופי ידיים אינם תחליף לטיעון.

    ב. דיאלקטיקה זה מונח בפילוסופיה המתייחס לתהליך סינתיזה בין ניגודים כדרך לחיפוש האמת בדיון. אתה מתכוון למונח דיאלקט, שמשמעו שפה, ניב. לא סיפקת בסיס לטיעון כי מדובר כביכול באגו טריפ של הצנזורית (או של ניצן חן) אבל זו זכותך כמובן לחשוב כך.

    ג. הצנזור הראשי מיישמת את החוק (שנקבע הרבה לפני שהאינטרנט והטלפונים הסלולריים באו לעולם), והיא בהחלט קובעת את המדיניות והפרשנות לחוק. הלוא אתה בדיוק מלין על המדיניות שהיא מיישמת בנושא האינטרנט.

    ד. איך בדיוק הצנזורית אחראית לשיבוש שמה על ידי הכותבים השונים עליה?

    ה. אה, אז זה כנראה רק אני שלא הבנתי את הפוסט שלך.

  9. יקי,
    א. קראתי בעיון. לא מצאתי מקום אחד בו היא הסבירה כיצד הצנזורה מחזקת את חופש הביטוי.

    ב. דיאלקטיקה, אליבא דמרכס, היא תהליך בו הסינתזה של השפה מאפשרת לגלות את האמת.

    ג. אני מלין על זה שהצנזורית מעוניינת להרחיב את תפקידה מפיקוח על העיתונות והתקשורת הממסדית.

    ד. בתור מישהו ששמו משובש לא אחת, היא יכלה לתקנם לאחר קריאת הכתבה (במדיה האלקטרונית) והיא יכלה להבהיר להם מראש כשהם פנו אליה לכתבה.

  10. א. מוזר שקראת בעיון את הכתבה ובכל זאת לא הבנת את ההסבר על איך צווי איסור פרסום וועדת השרים למתן היתר פרסום הופכים לערוץ עוקף צנזורה.

    ב. השימוש שלך בפוסט הזה במונח דיאלקטיקה לא התייחס לסינתיזה ולא נעליים. יש אנשים שפשוט קשה להם להודות בטעות.

    ג. תפקיד הצנזורה הוא למנוע הפצה ברבים של מידע העלול לפגוע בבטחון ישראל. הבסיס החוקי לפעילות הצנזורה הן תקנות ההגנה לשעת חירום. על פי ההגדרות בחוק, בוודאי שפרסומים באמצעות האינטרנט נופלים תחת תכולת החוק, ואתה למעשה מלין על כך שהצנזורית ממלאת את תפקידה. מתוך החוק:

    "דפוס" כולל ליתוגרפיה, כתיבה במכונת-כתיבה, צילום וכל דרכים אחרות של תיאור והעתקה של מלים, ספרות, סימנים, תמונות, מפות, ציורים, אילוסטרציות וחומר אחר כיוצא באלה;

    "חבילת-דואר" פירושה מכתב, גלויה, גלויה לתשובה, עיתון, חבילת-דפוס, חבילה או צרור של דגם או דוגמה, וכל חבילה או חפץ הניתנים להעברה בדואר, וכוללת מברק;

    "מברק" פירושו כל דבר, שרשומה עליו בשורה או הודעה אחרת שהועברה, או שהיא מכוונת להעברה, במכשיר כל-שהוא להעברת בשורות או הודעות אחרות באמצעות אותות חשמליים;

    "עיתון" פירושו כל פרסום המכיל חדשות, ידיעות, דינים-וחשבונות על מה שאירע, או כל הערות, ציונים או פירושים הנוגעים באותם חדשות, ידיעות או מאורעות או בכל דבר אחר שלציבור ענין בו, שנדפסו בלשון כל-שהיא ונתפרסמו בישראל לשם ממכר או הפצה בחינם בפרקי-זמן סדירים או בלתי-סדירים, ואולם אינו כולל כל פרסום שנתפרסם בידי ממשלת ישראל או למענה;

    ד. גוגל למונח "יונתן קלינגר" (במקום יהונתן) מחזיר 2,730 תוצאות. אין ספק שזו תוצאה של קונספירציה מטעמך…

  11. יהונתן –
    אין שום בעיה, אפשר לחסום את יוטיוב עד שהוא יעמוד בסטנדרטים שהרגולטור יציב.

    (שוב, אני מקווה שזה ברור שאני פה בתפקיד פרקליטו של השטן)

Comments are closed.