בואו נהיה קונספירטורים לשניה ונעלה השערות חסרות בסיס. בשנת 1991, במהלך מלחמת המפרץ, פנה האלוף דאז אהוד ברק לפרופ' יורם לס, ודובר צה"ל נחמן שי לאחר ש"אהוד ברק החליט על רכישת תרופות והפקת סרטוני הסברה אבל רק אחרי שהטילים הראשונים כבר פגעו האלוף ברק זימן ללשכתו שורה של מומחים לדיון בהתגוננות האזרחית, אם וכאשר תתבצע התקפה בנשק ביולוגי/כימי. אחד המובילים הראשיים של הדיון היה מי שכיהן אז כדובר צה"ל, נחמן ("שתו מים") שי. בעקבות הדיונים ההם פיתח הצבא פעילות אינטנסיבית לרכישה ולאריזה של תרופות אנטיביוטיות שנועדו לחלוקה במקרה של אזעקת אמת".לאחר מלחמת המפרץ, ובעקבות הפאניקה, פיתחה ישראל חיסון אנתרקס במשך עשר שנים עד שנת 2001. הניסוי בוצע בחיילים ובניגוד לכללי האתיקה (אגב, יש טענה שהניסוי בחיילים עצמם היה מ1997 ועד 2006, אולם לאור ההכרזה ב2001 בכתבה בYnet כי פותח חיסון, אני נוטה להאמין שההכנות והניסויים בבעלי חיים היו עד 1997 ומ1997 עד 2001 נערך ניסוי בבני אדם, ולדברי צה"ל הניסוי בבני אדם נערך מ1998)
כעת, לאחר שהעוולה התגלתה, מבקשים בארגון רופאים לזכויות אדם משר הבטחון לחקור כיצד אושר הניסוי ומי התיר אותו. את המתמטיקה לא עשו בארגון וחושבים שאהוד (ברח) ברק יקח אחריות על ניסוי האנתרקס. ברק היה רמטכ"ל ככל הנראה כשהניסוי החל והיה ראש ממשלה, ככל הנראה, כשהניסוי הסתיים.
הבחירה של צה"ל לערוך את הניסוי על חייליה עדיין אינו חמור כמו ניסויים בבני אדם בכפיה (למרות שהשירות העצמו הוא כפיה, ולכן לא ניתן לקרוא ל'מתנדבים' בניסוי מתנדבים) או בניסויים שיבוצעו על פלשתינאים ללא הסכמתם, אבל המצב לא רחוק במיוחד. אפי פוקס מסביר את מהות ההתנדבות בניסוי שנערך על חיילים בצורה טובה: " לסיום אנחנו רוצים להזכיר שתמורת התנדבותך, אנחנו ננכה לך ימי מילואים עודפים שאתה מחוייב לעשות מתוקף היותך מתנדב ביחידת סוד מוחלט בהחלט".
צה"ל, שמזמן צריך היה לפרק אותו, הוא לא צבא מוסרי. צבא מוסרי אינו עורך ניסויים בחיילים, הוא מאפשר לאקדמיה לעשות זאת. המרחק העדין בצבא בין ניסוי בחייל לבין 'נידוב' פלשתינאים לניסוי או הכנסת חיילות להריון כדי לבחון נושאים אחרים עשוי להשבר בכל עת.
אהוד ברק חייב ללכת; אבל הוא גם היה חייב ללכת עשרות פעמים בעבר, הוא קם לתחיה כמו עוף החול עם חיסון נגד אנתרקס.
אני מתחרט על 1999; כשברק נבחר הזלתי דמעה. בכל יום הבחירות עבדתי במרץצ לסייע לו להבחר (ולמרצ), נסעתי ברחבי רמת השרון והסעתי מתנדבים, חילקתי פליירים ובלילה נפגשנו אצלי כל החברים לחכות לתוצאות הבחירות. בבוקר קמתי ולקחתי אוטובוס לצבא; הזלתי דמעה מאושר כיוון שידעתי שנתניהו הלך ולא ישוב. הייתי משוכנע שיש עתיד חדש, שיגמרו הפיגועים, שיהיה כאן שלום ורווחה. הייתי טיפש, צעיר ותמים. אני עדיין תמים, אבל ברק חייב ללכת.
יכול להיות יותר גרוע
http://news.scotsman.com/latestnews/Stalins-halfman-halfape-superwarriors.2688011.jp
(בואו נניח שזה מקור אמין)
ניסויים שיבוצעו בפלשתינאים?
יש משהו שאתה רוצה לספר לנו?
אני לא יודע אם זה תורם במשהו לדיון, אבל בתחילת 2001, עת הייתי בטירונות, אספו את כולנו והסיעו אותנו לאיזה שדה ושם הזריקו לנו איזו תרופה. למיטב ידיעתי זה היה החיסון נגד שפעת ("אתה אלרגי לביצים?" וכו') ששנה-שנתיים מאוחר יותר כבר קיבלתי מהרופא החטיבתי להזריק לחיילים במוצב. אבל מי יודע…
כמו כן – לא שאלו אותנו אם אנחנו מוכנים להשתתף בניסוי – הכריחו את כולם, גם את הערסים שמפחדים מזריקות.
מעיתון פוסט של היום:
"השתתפות במחקר החשאי הוצעה ל-4029 מתנדבים פוטנציאליים. כאשר מתוכם רק 716 הביעו את הסכמתם, רובם על ידי חיילים מיחידות מובחרות, שכמחציתם היו באותה העת בשירות קבע.
[…]
מנתונים עולה כי עד היום פנו לקבלת סיוע רפואי מאגף השיקום 11 מהחיילם שהשתתפו בניסוי, בטענה לתופעות לוואי. רק שתיים מהתביעות התקבלו, תביעה נוספת נדחתה והיתר עדיין מצויות בטיפול."
כמו שאני רואה את זה, ייתכן ויש תופעות לוואי הקשורות בניסוי לבערך 0.2-1.3% מהמתנדבים.
לשאלת הניסוי בבני אדם יש כבר מזמן תשובה, קוראים לה ועדת אתיקה ("ועדת הלסינקי") והיא מאשרת ואחראית לטיפול אתי נאות בניסויים בבני-אדם. אין שום פסול בעריכת ניסויים בבני-אדם. אין שום פסול באסיפת מתנדבים מתוך אוכלוסיה של חיילים. על אחת כמה וכמה כאשר חצי מהם משרתים בקבע, כלומר אין פה בכלל שאלה של כפייה. זה ניכר גם מהעובדה שרוב רובם של הנבדקים הפוטנציאלים (4029) דחו את הבקשה להתנדב לניסוי.
יכול להיות שהיו ליקויים אתיים בעריכת הניסוי, אני לא מגבה איש ואינני מכיר את פרטי המקרה, אבל עד כה, הכל נראה תקין.
ע"פ הפוסט, הועבר לידיעת המתנדבים מידע בסיסי על הניסוי והועבר לידיעתם פרטים על תופעות לוואי אפשריות. מקובל בניסויים מסוג זה לא לשתף את המתנדבים בכל פרטי הניסוי, כדי לא ליצור ארטיפקטים/קונפאונד בניסוי. מלבד זאת, זה היה התנאים מראש, ובכל שלב יכלו לסרב.
בכל מקרה, הקישור שלך לברק – לא רק שבכלל לא ברור באיזה שנים זה קרה ומי אישר מה ומתי – אתה רוצה לומר לי שהרמטכ"ל יושב ומאשר כל ניסוי שפיקוד העורף וחיל הרפואה עושים? אתה יודע כמה כאלה יש? מה השתגעת? ונניח אפילו שכן, הוא גם אחראי לוודא שועדת הלסינקי עושה את תפקידה כראוי? זה לא תפקידו של קרפ"ר?
אתה כל כך שונא את ברק, זה מעוור אותך לקפיצות הלוגיות שאתה עושה פה.
כולנו חשבנו שיהיה פה עתיד טוב יותר, שלום ובלי פיגועים. אבל ערפאת מת מזמן, ואתה עדיין מאשים את ברק. אני לא יודע מה אתה היית רוצה שהוא יעשה שהוא לא עשה, חוץ מלהצליח, אבל it takes two to tango.
כשיתחשק לך לבחון את ההיסטוריה בעין קצת יותר ביקורתית, הייתי מציע לך לקרוא את הראיון של ארי שביט עם שלמה בן-עמי. http://www.7th-day.co.il/mehumot/hayom.htm
אפרופו התנדבות, עדיין מחלקים את הסטיקר "התנדב לצנחנים". רק שהיום, אתה לא תצא משם גם אם תתחנן.
לגבי וועדת הלסינקי והוועדה האזרחית שאישרה את הניסויים יש לי לומר דבר אחד ואחד בלבד: כל עוד אף אחד מהחברים בוועדות או בין מקבלי ההחלטות לא הזריק לעצמו את החרא הזה כשם שהורה להזריק אותו לטובים שבבחורינו, מבחינתי, הוא לא מפקד, לא רופא ובוודאי שלא מנהיג (אהמ אהמ אהוד ברק). אפילו שמדובר באינטרס עליון של בטחון האומה, מי שרשאי לקבל את ההחלטה לסכן חיי אדם בניסויים, חייב לשים את נפשו באותה קבוצת סיכון. מעניין אם האפידמיולוגים שרקחו את הנסיובים הללו אפילו שקלו להזריק אותם לעצמם.
פעם שאלו אותי האם הייתי מוכן למות למען המדינה, אמרתי שלא, אני מוכן להלחם בשבילה עד טיפת דמי האחרונה, אבל לא להקריב את עצמי כקורבן. זה אמור להיות כל ההבדל בין תרבות שנלחמת כדי לחיות לתרבות שחיה בשביל להלחם. אני לא בטוח איפה אנחנו כבר.
אפי – צר לי, אתה מדבר שטויות. יש המוני ניסויים בבני אדם המתרחשים כל יום. רוב האנשים לא מתנדבים לניסויים האלה, כולל רוב הרופאים החוקרים, רופאים בכלל, שופטים, פילוסופים, אנשי דת ואקדמיה ובכלל אנשים שאתה מגדיר נאורים וטובים. יש מי שמוכן להתנדב ולסכן עצמו (ושוב, בהקשר הספציפי מדובר על בערך 1% שהתלונן על תופעות לוואי שאולי קשורות לניסוי – זה לא כזה נורא), וכולנו כחברה צריכים להעריך את אלה שמוכנים להתנדב (אני לא בקיא בפרטי המקרה הספציפי, אבל לרוב יש גם איזשהו תגמול לצד ההתנדבות).
המתנדבים האלה בניסוי, רובם אנשי יחידות מובחרות. גם ליחידות האלה צריך להתנדב וכרוך בכך סיכון. גם את האנשים האלה אנחנו, כחברה, צריכים להעריך (למרות ששוב, לצד ההתנדבות יש גם תגמול). בעיני המקרים דומים מאד אגב. גם איזשהו אחוז מהאנשים שמתנדבים ליחידות המובחרות נפגע כתוצאה מכך. יש מצב שיותר מאשר 1.3%.
אפי ושי,
בתחילת הקליפ של מטאליקה "One" מצטטים את הסרט הקלאסי Johnny Got His Gun
"For democracy, any man would give his only begotten son"
אתה נתפסת פה לאיזה עמדה כזו צדקנית, יהונתן.
יתכן שב-0.001% מהמקרים הן מואלות בתפקידן, אבל עצם העובדה שאפילו יש דבר כזה ועדת הלסינקי הוא הישג מרשים ומעיד על אמות מוסר גבוהות.
אני אומר לך באחריות שמשודרות בטלויזיה יום-יום תכניות ריאליטי שלא היו עוברות ועדת אתיקה בחיים ומי יודע בכלל איזה נזק פסיכולוגי ופיזי המשתתפים שם חווים, כאשר כמובן ההפקה מחתימה את כולם על חוזים מראש שמסירים מעליה כל אחריות לנזק.
אז אם זה בשביל למכור קוטג', אז זה בסדר, לא צריך בכלל ועדת אתיקה, שאנשים יעשו מה שהם רוצים ולמי אכפת, אבל אם זה בשביל למצוא חיסון נגד אנתרקס או כל קידום אחר של המדע או האנושות, אז רק זה לא בסדר?
אני חושב שבחרת פה טעון מוסרני עד כדי גיחוח. אתה לא הבן-אדם הראשון שחשב אי פעם על הסוגיות המוסריות שקשורות בניסויים בבני-אדם, תאמין לי. תן את המעט קרדיט לאנשים שבאו לפניך ושקלו את השיקולים לכאן ולכאן ומצאו לשם כך פתרונות ונהלים.
שי,
הבעיה בניסוי היא לא קיומו, הבעיה היא העדר השקיפות: הנסיינים לא ידעו באיזה ניסוי הם משתתפים. בתכנית ריאליטי זה לפחות לא ככה.
אפי,
למיטב ידיעתי הלא מעודנכת, המצב בפועל הוא שבשלוש חטיבות החי"ר הגדולות (צנחנים, גולני ונח"ל) החיילים מתנדבים, ובגבעתי כמעט-מתנדבים במובן הזה שיש יותר ממועמד אחד על כל מקום ביחידה. ואגב, העובדה שאתה יכול להכנס למקום כלשהו בהתנדבות, לא אומרת בהכרח שאתה יכול לעזוב אותו בכל רגע נתון שמתחשק לך – לא רק בצבא (אי אפשר לעזוב יחידות לוחמות? באמת? אני יודעת אחרת. יכול להיות שנקודתית פה או שם יש איזה קצין שמחליט לעשות בעיות, אבל זו בטח לא (לפחות לפני חמש שש שנים) המגמה הכללית).
הרבה ניסויים פועלים כך, אין בזה כל חדש. יש לזה סיבות מתודולוגיות טובות וגם זה נכנס במסגרת השיקולים האתיים של ועדת הלסינקי. ממה שקראתי בעיתון, המשתתפים בניסוי קיבלו קצת מידע על הניסוי והיו מודעים לזה שייתכנו תופעות לוואי. אני מניח שהם גם היו מודעים לזה שזה כנראה איזשהו חיסון, כי אחרת מה לעזאזל כבר מזריקים להם. לא במקרה איזה 3 מכל 4 אנשים שנשאלו סירבו להשתתף.
לא נכון אגב שבכל תכניות הריאליטי יש שקיפות (ראית Joe Shmoe Show?), אבל אני חושב שאתה עכשיו כבר סתם מתעקש.
עניינית, יש ועדת הלסינקי, והיא שוקלת ובוחנת השלכות מוסריות של כל ניסוי וכל מחקר בבני אדם לעומק ומכל ההיבטיו.
בלי להכנס לתוכן הפוסט אלא רק להציק בניטפוק לטעות נפוצה:
"אהוד ברח" הומצא על ידי יוסי שריד אחרי שברק לא הגיע להצבעה על חוק טל, כשהוא היה באופוזיציה וביבי היה רה"מ.
כבר אז ברק ניסה לעבוד על כולנו מתוך אמונה שכולם מטומטמים. לזכותו יאמר שאז באמת בחרנו להיות מטומטמים ולהתעלם מהדרך הבעייתית שלו
חוק ההמרה. חוק טל עבר אצל שרון כשברק כבר לא בפוליטיקה.
(חוק ההמרה אגב לא עבר בסוף)
"צה"ל, שמזמן צריך היה לפרק אותו" – עולם-ישן-עדי-יסוד-נחריבה יהונתן?
אני מסתכן בלהיות מפחידן כמו כל הפשיסטים-אויבי-שלום-שונאי-גלעד-שליט הנוראים שהעלו טענות הבל כמו רקטות על אשדוד ואשקלון ואומר שאם תפרק את צה"ל כולנו נהיה מתים תוך 48 שעות.
אם הנתונים ששי מביא מדויקים אז כל הסיפור הזה הוא פלופ אחד גדול,אבל גם אם מדובר בניסוי מושחת שבוצע בידי נכדיו של פרופסור פרנקישטיין (ומהכרותי עם צה"ל אני לא שולל את האופציה), יש הרבה סיבות אחרות ללא לאהוב את ברק,נסיון שלו למצוא דרך להגן על אזרחי ישראל ממוות בנגיף נוראי הוא לא אחד מהם.
"הזלתי דמעה מאושר כיוון שידעתי שנתניהו הלך ולא ישוב. הייתי משוכנע שיש עתיד חדש, שיגמרו הפיגועים"
אגב,מה קורה איתך ועם פרופגנדת הנתניהו=פיגועים שלך? אם תאמר את זה מספיק פעמים זה לא ישנה את העובדה שבתקופת כהונתו היו הרבה פחות פיגועים מראשי הממשלה הקודמים לו (רבין ופרס) ומזה שאחריו (ברק). הבאתי לך מספרים מדוייקים בזמנו. אז איך זה עובד לך הקטע הזה של עצימת העיניים,אתה לא נתקע בעמודים או משו?
שי- אני הסתמכתי על הדברים שיהונתן כתב, ומה שהצלחתי להבין מהפרסומים בתקשורת. לפיהם, חיילים לא ידעו אודות השתתפותם בניסוי, וגם כשידעו, לא יידעו אותם על ההשלכות והנזקים. זוהי אינה התנדבות.
כוונתי הייתה שאם כבר בעלי דרגות הולכים ועושים ניסויים במחשכים על חייליהם, שיועילו בטובן לקפל את שרווליהם, וגם לחטוף את הזריקה הזו.
בצבא אתה לא מתנדב לכלום. כל "סירוב להתנדבות" גורר סנקציה, גם עקיפה. סתם דוגמא עדכנית: היה חסר לי חייל לאימון מילואים בשבוע שעבר. קצין בכיר אחד, לא משנה מה שמו אמר לי: "אז תתקשר לא' ותבקש ממנו לבוא". "אבל הוא חריג קריאה, הוא סטודנט עסוק ואני לא יכול להביא אותו בלי שיחתום על התנדבות". "אז תבקש ממנו להתנדב" הוא השיב. "למה שהוא יסכים? למה שהוא יסכים לחפות על פאדיחות לא שלו?" שאלתי. "תרמוז לו שאם הוא יסכים להתנדב אתה תראה את זה באופן חיובי, ואם לא, אתה תראה את זה באופן שלילי. ושיקבל את ההחלטה שלו". "אתה בעצם אומר לי שאם הוא לא יתנדב, נתקע אותו בפעם הבאה". "לא אמרתי דבר כזה, אבל לא אמרתי שלא". הוא השיב.
התקשרתי לחייל, ואמרתי לו שחסר לי חייל, אבל שאם לא בא לו, הוא ממש ממש לא חייב לבוא. שאני ממש אבין אותו, ושאני לא מצפה ממנו לשום דבר ולא אזכור לו את זה לרעה אם הוא יסרב. הוא אמר לי שהוא בידיוק היה לפני מבחן חשוב, ושהוא לא יכול לבוא. הודעתי לקצין הבכיר ההוא, שלא הצלחתי לתפוס אותו.
אני הקצין היחידי בחטיבה שלי שלא חותם *מראש*, על הצהרת התנדבות על כל יום חריג שיקראו לי. בכל פעם קציני השלישות מתעצבנים ולא מבינים מה הבעיה שלי, ואני היחידי שעושה להם בעיות ולא מוכן לחתום להם מראש על התנדבות לשנה. "ההתנדבות שלי היא לא בנאלית, ואני לא נותן, גם לא לכם, שיק פתוח לגייס אותי מתי שבא לכם ואיך שבא לכם. אם אני חריג, אני רוצה לדעת מזה, ורוצה להחליט אם לבוא או לא". ועדיין, לא פספסתי עד היום יום מילואים אחד.
עדיין מדהים אותי ש-99% מקציני המילואים חותמים על הדבר הזה כל שנה, בתחילת השנה, לכל השנה.
עפרונית- כמו שכתבתי לשי- המונח התנדבות טומן בחובו גם את הזכות להפסיק להתנדב. בחטיבת הצנחנים, שמוגדרת (להבדיל מהחטיבות האחרות- שם אתה מגוייס בלי קשר לבקשה שלך) כיחידה התנדבותית, אתה יכול להתקבל, אבל לא יכול להפסיק את ההתנדבות. להבדיל מיחידות אחרות, בודדות, אצלן בשניה שתמצמץ, ישמחו להעביר אותך. זו לא התנדבות, צר לי.
בסופו של דבר, הנסיבות מראות את העיקר- הניסוי הזה נעשה על חיילים בקורסים. משום שאין סיכוי שבאוניברסיטה, במערכת החינוך, בכנסת ישראל, או בכל מקום שבו יש זכות בחירה אמיתית , היינו מוצאים מתנדבים שיסכימו להכניס לעורם אנתרקס. גם לא בבית הספר לרפואה בגבעת רם, ואפילו לא בבתי הספר לפיקוד בגלילות. מסופקני אם אהוד ברק היה מסכים, אפילו שהוא יודע שזה יסייע לבטחון המדינה.
יחד עם זאת, הייתי מוכן לקבל התנהגות כזו בתנאי אחד, בתנאי שהאדם שהחליט לנצל את העדר חירות הבחירות האמיתית של חייליו, ישים את בריאותו שלו באותה קלחת. יש משהו נדרש בעיני שאדם שמחליט על גורלם של אחרים, יקשור את גורלו בגורלם. זה הכל.
לא מדובר רק באנתרקס.
http://www.meida.org.il/article_page.asp?id=278&scid=0
אפי, כאמור, זה לא המצב, המתנדבים ידעו שהם מתנדבים לניסוי, רובם סירבו, ואלו שהסכימו הוסבר להם על תופעות לוואי אפשריות, וכמחציתם בכלל לא היו בחובה.
יהונתן,
מה אתה קופץ?
לפני ההתנתקות עשו שטיפת- מוח לכל המפנים, זה לא ניסוי בחיילים?
http://www.mentalpreparation.org/BRPortal/br/P102.jsp?arc=10240
מדוע נדבקה לשונה לחיכך אז?