בכור שלום שטרית קם אמש לתחיה תחת השם אבישי ברוורמן, בחלם שבציון. משרד המיעוטים, שהיה קיים בין הקמת המדינה ל1949 עומד להפתח מחדש וסמכויותיו הבלתי קיימות של שטרית עומדות לשוב. שטרית, שהיה שר המשטרה ללא סמכויות ושר לענייני מיעוטים עמד בראשות משרד נועד לשמור על הסדר בכפרים הערביים (וראו: הלל כהן, 'ערבים טובים', לעניין זה) ועל הסדר הציבורי. המשרד דעך, בזמנו, אט אט והוחלף על ידי ממשל צבאי ששולל מאותם מיעוטים את זכויותיהם.
האם ההוספה הסמנטית של המילה "לענייני" הופך את המשרד למשרד שאמור לדאוג למיעוטים ולא להגן עליהם? ואף אם כן, האם משרד מסוג זה נחוץ כאשר ברור שהוא מיועד ליתן פתרון נקודתי ולטול עוד ועוד תקציבים מקופת המדינה? ובכלל, בנימין נתניהו שאמר ב2003 ש"הבעיה הדמוגרפית נעוצה בערביי ישראל" (וגם) מעוניין להקים משרד לענייני מיעוטים שעשוי לבחון אמצעים 'לטפל' בבעיה הדמוגרפית? מהיכרות אישית עם אבישי ברוורמן אני מאמין שכך לא הדבר, לפחות לדעתו. אולם, אם נתניהו מעוניין בשר (לענייני) מיעוטים שאינו בן מיעוטים, הרי שהוא שם לו מושל.
בין אם אותו מושל מיועד להיות פטרון המיעוטים או שמיועד להיות מי שדואג לכך שאלו לא יתרבו ויעמדו תחת שלטון כובש, הרצון להקים משרד (לענייני) מיעוטים אינו שונה ממשרד (לענייני) יהודים או משרד (לענייני) אמהות חד הוריות, הוא מנסה לפתור בעיה סקטוריאלית במקום לפתור את הבעיה הכוללת: חוסר אחריות של המדינה כלפי אזרחיה; זו, אם כבר, צריכה להיות כותרת משרדו של ברוורמן: המשרד לחוסר אחריות חברתית.
ומה עם חוסר האחריות של האזרחים כלפי המדינה ?
איך המדינה יכולה להיות אחראית כלפי אזרחים שלא
רואים את עצמם כאחראים כלפיה ?
רעיון גאוני, אבל אם כבר: "המשרד לחוסר בטחון", "המשרד לחוסר בטחון פנים", "המשרד להעדר תעשיה ומסחר" ועוד ועוד. הם שומרים על השמות הנוכחיים רק בשביל האוירה החיובית.
ביוהאזרד,
איזו אחריות יש לאזרחים כלפי מדינה? אתה רומז משהו ספציפי?
יוסי,
תודה.
אה? יש לי תחושה שאם שלי יחימוביץ' הייתה מקבלת תפקיד שר לענייני מיעוטים, למרות שגם היא איננה בת מיעוטים, היית כותב אחרת.
ברוורמן איש עשייה מוכשר, יש בכל זאת סיכוי שיידע לעשות משהו עם האין-תיק הזה, לא חייבים ישר ללכלך.
שי,
להזכיר לך, אני לא מת על יחימוביץ'.
אבל אני מת על ברוורמן, חושב שהוא מוכשר כשד ויכול לעשות הרבה. אני פשוט מלין על התיק שהוא קיבל.
biohazard: כן, כן, ופעם נוספת כן. חד משמעית, כן.
המדינה אחראית לאזרחיה. גם אם הם לא אוהבים אותה. גם אם הם עוברים על חוקיה (ותראה לי אזרח שלא עבר על אף חוק או תקנה בימיו). גם אם הם שורפים את הדגל. מדינה אחראית לאזרחיה.
אבנר,
אני לא בטוח שהגישה הקיצונית שלך מחויבת המציאות. האין מקום להפלות לחיוב אנשים שתרמו יותר? בהתקיים תקציב מוגבל, כל אפליה לחיוב מהווה אפליה לשלילה של האחר.
יוסי,
חייבים לתת אותם שירותים לכולם, אם מישהו משלם יותר מס הכנסה זה לא הופך אותו ל'שווה יותר', אחרת המדינה היא עסק פרטי לכל דבר.
יש זכויות ויש חובות, חייבים לעמוד בהם כשהזכויות לחוד והחובות לחוד. גם אם אין לי כסף לשלם מס הכנסה, אני חייב לעשות את זה, וגם אם לא שילמתי, המדינה חייבת לדאוג לבריאותי.
יוסי: בטחון. בריאות. פרנסה בסיסית. תשתיות לאומיות. אלה דברים שתפקידה של המדינה, לשיטתי, להבטיח לאזרחיה ותושביה. לא בתמורה למשהו. אני לא קונה, במסים שלי, מערכת בריאות, ומערכת חינוך, ותקשורת, ותחבורה. המדינה מקיימת את המערכות הללו מכיוון שזה תפקידה, וזו ההצדקה לקיומה. בשביל שתוכל לבצע את תפקידה, היא מטילה עלי מסים. אם מחר יקוצצו כל המסים בחצי ולמדינה לא יהיה כסף, היא *עדיין* תהיה מחויבת לאותם דברים שהיא מחויבת היום. היא פשוט לא תהיה מסוגלת לבצע אותם, וזו תהיה בעיה שהיא תצטרך לפתור – אבל זה לא מבטל את המחויבות שלה כלפי תושביה.
אה, אוקיי. אני חשבתי שאתה מלעיז על ברוורמן אז נחלצתי להגנתו.
אכן, שר אוצר היה יותר תפור עליו. או שר חינוך. או אפילו שר לפיתוח הנגב. ho well. פעם הבאה תצביע עבודה.