השודדים משוודיה מוכים שנית

0.
המשפט המפורסם של השודדים משוודיה, חברי הPirate Bay, נגמר בהפסד. כזכור, ארבעת מייסדי ומנהלי האתר הועמדו לדין פלילי בהאשמה של סיוע להפרת זכויות יוצרים (וחלק ניכר מהאישומים נגדם בוטלו); אולם, ההפסד שעשוי לשלוח את הפיראטים לכלא לשנה הוא סימן לכולנו שלא משנה מי אתה, אם אתה מציע חדשנות ומודלים עסקיים מעניינים, ככל הנראה מי שיפסיד מהמודלים האלה יעשה הכל כדי לגרום לך למות.

1.
בסוף שנות התשעים קם אתר עם מודל עסקי חדשני במיוחד: אם רכשת אי פעם דיסק, היית רק צריך להכניס אותו לכונן, ולאחר אימות קל אותו אתר היה מאפשר לך להאזין לאותו הדיסק, גם אם הדיסק בבית ואתה מחובר בעבודה. לאתר קראו mp3.com והוא היה חדשני והרסני; בעידן שלא היה אייפוד ולא היו זכרונות פלאש ניידים בשקל-תשעין, היכולת לשמור את הקבצים שלך במקום אחר היתה תופעה. חברות התקליטים זעמו, והחלו בהליכים משפטיים: לטענתן, העובדה שהקבצים הועתקו לשרת והועברו ללקוחות (שכזכור שילמו על המוסיקה) היא הפרה של זכויות היוצרים שלהן; חברת UMG לקחה את mp3.com לבית המשפט, וניצחה (UMG v. MP3.COM). בית המשפט קבע כי על mp3.com לשלם מעל מאה מיליון דולר, וכי עצם ההעתקה של הקבצים (גם אם לספקן ללקוחות ששילמו על התוכן), היא הפרה של זכויות יוצרים. שמונה שנים לאחר מכן, הגיע בית המשפט למסקנה שונה, כאשר הבהיר ששמירה של סרטים ופרקים מסדרות שלקוחות הכבלים שילמו עליהם עבור הלקוח לצפיה מאוחרת אינה הפרת זכויות יוצרים (The Cartoon Network v. CSC Holdings). מה השתנה באותן שמונה שנים למעט הטכנולוגיה שהתקדמה?

2.
אכן, הרבה השתנה בטכנולוגיה מאז שניתן פסק הדין בנושא A&M v. Napster שהטיל על נאפסטר אחריות להורדות שבוצעו באמצעות התוכנה, והפך את נאפסטר לעסק לגיטימי, כך גם היה עם mp3.com שהתפשרה לאחר התביעה עם חברות התקליטים. אולם, המרחק בין שירותים אלו לבין The Pirate Bay האהוב הוא קילומטרים. בעוד שבהחלטת בית המשפט העליון של ארצות הברית בMGM v. Grokster נדרשה התערבות ממשית של אותם שירותי שיתוף קבצים על מנת להטיל עליהם את האחריות, לא ברור האם אותה אחריות נדרשה במקרה של השודדים משוודיה. כזכור, אחד השיקולים להטלת אחריות היתה עידוד המשתמשים להפרת זכויות יוצרים. לעומת השירותים שניתנו על ידי גרוקסטר, השירותים שניתנו על ידי הפיראטים משוודיה לא בהכרח היו כאלה; לא היתה פעולת שידול להורדת קבצים מוגנים, והאתר עצמו לא התערב בתכנים, שבכלל הועלו על ידי גולשים.

3.
אבל ימים יגידו אם הפיראטים יצאו כשידם על העליונה; בכל פעם שנסגר שירות כלשהוא שמאפשר פיראטיות, קם שירות חזק ממנו, מוצפן יותר ומהיר יותר. כמו לאחר מותו של מאפיונר מפורסם, שמנסים לא מעט מהפרחחים סביבו להקים לעצמם משפחת פשע, סביר להניח שלו ילכו אכן הפוחזים משוודיה לכלא תהיה פריחה של שירותי שיתוף קבצים חזקים ומוצפנים.

4.
בהערת אגב, ואולי שהיתה ראויה לפוסט נפרד, ביומיים האחרונים חזרתי לתכנת מעט (בעצם לכתוב סקריפטים, אבל מי מבדיל) לצורך מחקר שאני עורך, התחושה של מחקר שאינו רק תיאורטי אלא פרקטי לגמרי היא מדהימה; אני עובד לפעמים עם שש עשרה טרמינלים פתוחים שמחוברים לשלושה-ארבעה שרתים ומריצים כמה בדיקות במקביל וזה מרגיש שוב כמו בימי התיכון שלי. ואגב המחקר, אם יש מישהו שמריץ מערכות לינוקס או מק ורוצה לעזור לנו במחקר טיפה (סקריפט פולשני למחצה, רץ ברקע לכמה שעות וטוחן רוחב פס, שולח לוגים אליי ומוחק את עצמו), תשלחו לי מייל.

Hasta La Victoria Siempre

5 thoughts on “השודדים משוודיה מוכים שנית

  1. 1. כמו שהחבר'ה של פיירט ביי אמרו: מלכתחילה היה ברור שהחלטת בית המשפט היום תקבע רק איזה צד יגיש ערעור.

    2. מעניינת סוגיית ההבנה הטכנולוגית של בית המשפט במקרים מסוג זה.

    3. בסופו של דבר, בעולם שכבר חברות הבינו שעדיף להן לשים בעצמן תוכן באינטרנט בשביל למזער נזקים, ובעידן שאפשר (תאורטית) לראות הולו עם פרוקסי, אי אפשר לעצור את צריכת התוכן באינטרנט.

  2. @ד: אוי ויי! הוא השתמש במערכת הפעלה משנית, המורכבת ממסך שחור עם שורת פקודה מסתורית מתחת, שעשויה לבצע דברים מסתוריים איומים ונוראים!

    ולעצם העניין: כרגע קיימת כבר אופציה להצפנה אפקטיבית, אבל היא עולה כסף. כל עוד זה המצב, אנילא רואה את מורידי הקבצים עוברים לזה. שבוע טוב.

  3. מה שמעניין הוא שזה הוביל לצמיחה מאוד מהירה במספר החברים במפלגת הפיראטים.

  4. העניין האמיתי הוא שעם החדשנות הטכנולוגית הרוב המוחלט של השימוש בה נעשה לא כדי לחפש ולמצוא תוכן עשיר של המוני יוצרים עצמאיים שמאפשרים הפצה של התכנים שלהם באופן זה ושהטכנולוגיה מאפשרת להם תיאורטית נגישות אל הקהל שלא היתה קיימת בטכנולוגיות קודמות בגלל העלויות. הרוב משתמשים באותה טכנולוגיה דוקא כדי להשיג את מעט התכנים של אותן חברות הפצה שמשקיעות מיליונים בפרסום ואינן מסכימות להפצה של אותם תכנים באופן בו הם מופצים (שאינו מפצה אותן על ההשקעה בפרסום הקטלוג הדל שלהן). כדי שמשהו ישתנה רוב הקהל צריך לשנות את הרגליו וללמוד לחפש תוכן מקורי ועצמאי. נראה לכם שזה יקרה?

    סכינים יכולות לשמש לחיתוך סלט או להריגת בני אדם. העובדה שאפשר לקנות סכין חיתוך בסופר בלי שום תהליך רישוי נובעת רק מכך שהרוב המוחלט של מי שרוכש אותה לא משתמש בה להריגת בני אדם. לו המצב היה אחר לא היינו יכולים לקנות סכין חיתוך בסופר למרות שזאת טכנולוגיה מאוד שימושית שמאפשרת ייצור עצמאי של סלט ולא מחייבת לקנות את הסלט החתוך במחיר מופקע מקרטל של חותכי סלט.

Comments are closed.