על סף קריאה למרד [מה שאמרתי אתמול]


(02:21) ערב טוב.

חקיקה זה עניין של אמון: הציבור נותן אמון במחוקקים שלו ואומר "אני סומך עליכם שתעשו את הדבר הטוב ביותר עבורי". אני לא יכול לשבת ולהשקיע את הזמן בלקבוע  מי ומה כי אני יודע שאתם יודעים יותר טוב מה טוב בשבילנו. חקיקה היא הסדר בו אזרחים מוותרים על חלק מהחירויות שלהם בשביל לחיות ביחד, אחד עם השני. כך, קובעים שכשיש אור אדום ברמזור אנחנו לא נוסעים וכשיש מעבר חציה חוצים רק בו. אבל יש הסדרים שכשהמחוקק בא לעשות, אנחנו צריכים לבוא ולהגיד "לא לזה התכוונו כשבחרנו בכם".

האמון שלי ברשויות השלטון נעלם כשרשויות השלטון הופכות אותי לחשוד אוטומאטית. כשיש מאגר שמיועד לפחות לכאורה לעזור למנוע פשעים ואני אוטומאטית הופך להיות חשוד כי אני בו : אז המדינה אומרת שהיא לא מאמינה בי. ואם היא לא מאמינה בי למה שאני אאמין בה?

אנחנו אזרחים שומרי חוק, משלמי מסים ודואגים לאחינו וחברינו. אבל למה שהמדינה  שלנו תקח מאיתנו את החירות הבסיסית שלנו: לדעת איפה אנחנו, מתי אנו בשירותים ומיהם החברים שלנו, מה אנו עושים איתם ומה אנו רוצים להשיג מאנשים אחרים.

לכל אחד מאיתנו יש משהו קטן ולא משנה אם זה פעם שנחשדנו במשהו, חברים שאנחנו לא רוצים שכולם יכירו, אבל למה אנחנו צריכים לחשוף את זה? למה אנחנו צריכים מאגר גדול שיהיו בו את התמונות שלנו כדי שכל מצלמה תוכל להגיד: "אתה ואתה ואת הייתם פה בהפגנה?"; מדוע אנו צריכים לתת דין וחשבון על דברים שמותר לנו לעשות?

זו בעצם השאלה כאן וזו בעצם הסיבה שאתם הגעתם לכאן היום.

נמצאים כאן שניים מטובי המחוקקים שלנו ואולי יש עוד קומץ שרצו לבוא, אבל השאלה היא  איפה כל האחרים. כשתקום עוד כמה שנים ועדת חקירה ותשאל איפה היו חברי הכנסת כשדיברו על המאגר הזה, אף חבר כנסת לא יתן את הדין. לצערנו, אף חבר כנסת שהצביע בעד החוק לא ילך לכלא כשהמאגר ידלוף.

ואני אומר: חברי הכנסת, לו אתם הייתם צריכים לתת את הדין, לו אתם הייתם צריכים לשבת בכלא כשהמאגר היה דולף, אתם לא הייתם מצביעים בעד החוק.

13 תגובות ל-“על סף קריאה למרד [מה שאמרתי אתמול]

  1. צריך לכתוב פוסט עם כל הטיעונים המצוינים שהעלו הבלוגרים ולשלוח אותו לכל העיתונאים בארץ. שוקי עשה דבר מבורך כשנתן לינק לפוסטים, אבל אולי אם נכתוב פוסט שגם יצטט את הטענה העיקרית נגד, נוכל להביא את זה למודעות גדולה יותר.

    אני מקווה שאוכל להרים את הכפפה בהמשך השבוע, אבל הזמן אוזל, אז אם מישהו רוצה להרים את הכפפה, תפדלו.

  2. צודק, זה סוג של מידה כנגד מידה, כי אם המדינה מראש מתייחסת אלינו כאל חשודים אז איפה האמון? חוץ מזה אנחנו בסוג של "דמוקרטיה" (חבל שאין לנו חוקה שתגן על זכויותינו) ותפקידנו כאזרחים בדמוקרטיה שבחרו את "נבחרי העם" לדאוג שאם מישהו חותר כנגדנו אז להחליט שהוא לא ראוי להשאר שם יותר! לכן חובה שנתעורר ונהיה מעורבים יותר בנוגע למה עושים שם נבחרי הציבור! אני לא זוכר שהצבעתי קדימה ולא לשטרית, אז הוא בא לי בדלת האחורית ומקדם לי שוב חוק שהוא קידם כשר? איפה הדמוקרטיה? זה יותר שיטת הקומבינה מאשר דמוקרטיה.
    איפה האכיפה בעיניין? גועל נפש של התנהלות, מצטער להגיד אבל זה ממש כך!

  3. 1981 – חוק הגנת הפרטיות – ממשלת בגין.
    1992 – חוק יסוד כבוד האדם וחירותו – ממשלת שמיר.
    הימין האידואולוגי במשבר חמור. הוא כמעט ולא קיים יותר.
    חרותניקים, המפלגה הליברלית, אפילו הליכוד בראשית דרכו.
    לא האמנתי שהנואם שאני הכי אסכים איתו יהיה דב חנין.
    (כמובן שצחקתי על הסתירות שבין הדברים שהוא אמר לבין איך שהם באים לידי ביטוי במצע שלו, אבל לפחות הוא אמר את מה שאני חושב).
    חבל כל כך שמההפגנה הזאת נדף ריח חזק של שמאל.
    11 אלף איש חתומים על העצומה נגד המאגר הביומטרי.
    150 מהם הגיעו להפגין, וחצי מהם היו עסוקים מדי בלקדם אג'נדות אחרות כמו טרסנג'נדרים, צמחונות, מאבק בהפלרה או "הקפיטליזם מת, חייבים לעבור לסוציאליזם".

    כל הכבוד בכל מקרה על הארגון והמאבק.
    כמובן שהקרב יום שני לא נגמר, אפילו אם החוק יעבור.
    למעשה, הוא רק מתחיל.

  4. 1. כל הכבוד על ההפגנה ועל הנאום. עכשיו קחו את כל הטקטיקות שהצליחו של הנאבקים בהפרטת הקרקעות ותעשו את זה. חבל על הזמן בהכפשה אישית של מאיר שטרית – זה משחק לרעתכם.

    2. כל הסיפור של "מה מוצאים על מאיר שטרית בגוגל" חסר טעם כי אין שום קשר בין מה שמוצאים על אדם בגוגל ומידת ההערכה הציבורית אליו / כוחו הפוליטי. בתור מי שערך את דף המידע של עבודה שחורה על ציפי לבני (מקום שני בגוגל בחיפוש אחר שמה) ועל מופז אתה אמור לדעת את זה.

    3. נודניקיות – האם העובדה שכמעט בכל בלוג עצמאי יש שדה "דוא"ל (חובה)" אינה בעצמה מעין הקמת חיוב המגיב לתרום את זהותו למאגר נתונים?

  5. אתה יכול לפתוח כמה אימיילים אנונימים שתרצה, אתה גם יכול להשתמש בTOR.
    אתה לא יכול להחליף אצבעות ופנים ברגע…

  6. איתי,
    LOL
    אתה יכול לרשום כל מה שאתה רוצה בשדה כל עוד זה בתבנית של [email protected]
    וזה כדי שהמודרייטר ידע שאתה זה אתה ולא מישהו אחר שרשם את שמך.
    תקביל את זה לשם ושם משפחה רק שהשם משפחה גלוי לבעל הבלוג בלבד.

  7. עצוב.

    עצוב שבמדינת ישראל 2009, כל כך הרבה חוקים מזעזעים עולים להצבעה (חוק הנכבה, חוק הנאמנות, חוק הצנזורה באינטרנט, הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל, ועכשיו המאגר הביומטרי), וחלק מהם אפילו מגיע לקריאה שנייה ושלישית ללא דיון רציני (או ללא דיון כלל).

    אף פעם לא חשבתי שאיאלץ לצאת למאבק ציבורי על זכויות יסוד. חשבתי: במדינת העם היהודי? העם שחווה על בשרו תוצאות של משטרים טוטליטריים, כמו הרייך השלישי והמשטר הסובייטי? לא, אצלנו זה לא יקרה. כל כך טעיתי.

    ומה שעוד יותר עצוב הוא, שרוב העם מתעסק בכוכב נולד במקום לדאוג לזכויותיו. וכשאתה שואל את האיש ברחוב לדעתו, התגובה של 99% מהנשאלים היא: "מה זה ביומטרי?"

  8. לכל מי שלא ראה אתמול את המקור דווקא רביב דרוקר הביע עמדה חיובית ביותר בעד החוק. זו הייתה מבחינתי עמדה מאוד מפתיעה ממשהו כמותו.
    אני מאוד אודה אם תוכל להגיב לו (אולי אפילו כפינה נגדית לעמדתו)

    http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=652996&pid=48&typeid=1

  9. היבט של חוק הביומטרי שהייתי רוצה להדגיש הוא היכולת של המדינה להשתמש במידע הזה לדיכוי זכויות האזרח. ולא הכוונה רק בזכותו ללכת לזונות או לעשן חומרים אסורים, אלא לחסום התנגדות של אזרחים למעשים לא ראויים של המדינה, ובהקשר של הון שלטון, אף של בעלי הון הפועלים בחסות המדינה, ע"ע שיטת השקשוקה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *