"בניגוד להגרלות כמו הלוטו, בהן סיכויי הזכייה ברורים, יש בטוטו מרכיב ידע משמעותי שמגדיל מאד את סיכויי הזכייה", אומרים בהנהלת הטוטו בתגובה לדרישתו של ח"כ כרמל שאמה לטפל בסיכויי הזכיה בטוטו ובלוטו. וובכן, אם נלך לפי כיוון הפרשנות הזו, יכול להיות שנוכל להכשיר את כל ההימורים בספורט.

הפטור שניתן למועצה להסדר ההימורים בספורט מתוקף חוק להסדר ההימורים בספורט מחריג את הימורי הספורט שמבוצעים באמצעות המועצה (טוטו) מחוק העונשין. חוק העונשין אוסר על משחקים אסורים, שהם משחקים בהם "התוצאות תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת" (סעיף 224). ואם אכן משחקי כדורגל (או הבנה של תוחלת הזכיה במשחקי כדורגל) תלויה יותר ביכולת מאשר ב"גורל", אזי כל הוראות חוק העונשין הנוגעות להימורים אינם חלים על הימורי ספורט.

פרשנות מרחיבה כזו, כפי שסיפקה המועצה להסדרת ההימורים בספורט, יכולה לפתוח פתח אבסורדי שיאפשר לפרש את חוק העונשין בצורה אחרת. חוק העונשין, בהגדרת הימור אכן אוסר על הימורים על תוצאות משחקי ספורט, ומגדיר הימור כ"הגרלה הקשורה בתוצאות משחקים ותחרויות בספורט". אולם, הגדרת הגרלה היא דבר הנתון לפרשנות: "כל הסדר שלפיו ניתן, בהעלאת גורלות או באמצעי אחר, לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, והזכיה תלויה בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת". כלומר, גם כאן, הדרישה של גורל מול יכולת קיימת.

אם אכן, כדברי המועצה להסדר ההימורים, ניחוש תוצאות משחקים בטוטו מושפע על ידי רכיב הידע בצורה משמעותית (וראו פ 3814/07 מדינת ישראל נ' רוק ערן). לו אכן רכיב הכישורים היה עולה על רכיב המזל-גורל, לא היה מקום לחקיקת החוק להסדרת ההימורים בספורט, שכן רכיב היכולת היה משמעותי יותר, וכל אחד היה יכול לנהל הימורים. במצב כזה, המונופול בחזקת החוק שנוצר למועצה היה פג. "המונופול שהוענק בחוק למועצה איננו יכול לאיין את הסכנות הגלומות בהימורים", אמר בית המשפט בע"א 3559/02 מועדון מנויי טוטו זהב בע"מ נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט, "ומכל מקום, הוא איננו מטרה בפני עצמה, כפי שהמועצה מנסה להציגו בענייננו, אלא אך תוצאה מסתברת שמקורה בצורך לצמצם את נגעי תופעת ההימורים".

כלומר, אם לשיטת המועצה ניחוש תוצאות משחקי ספורט אינו הימור כלל, אלא יכולת, עליה להחזיר את המונופול למדינה, ואולי גם לשקול לפצותה.