תקנות הרעש החדשות של גלעד ארדן הינן לא פחות מפרטנליזם מטומטם. על פי התקנות לא רק שתאסר נגינת מוסיקה, מה שיהווה סכנה ליצירה הישראלית אלא ש"לא יפעיל אדם ולא ירשה לאחר להפעיל כלי נגינה, מקלט רדיו או טלויזיה, באזור מגורים, באופן הגורם או העלול לגרום לרעש המפריע לאדם אחר". כלומר, כל פעולה העלולה לגרום לרעש המפריע לאחר תחול סנקציה פלילית (וראו את הכתבה הבאה ב'הארץ'), ולא רק פעולות שיגרמו להפרעה; בעצם, המשמעות היא שגם אם כל השכנים מעוניינים ברעש, העובדה שהרעש עשוי לגרום להטרדה הופכת אותן לפלילית.
המטרה של תקנות מפגעים סביבתיים היתה לאזן בין חירות הפרט לבין שלוות הזולת. אותו איזון, כפי שהתבטא בע"א 44/76 אתא נ' שוורץ שנפסק לפני זמן רב, הבהיר כי מטרד חייב לשקף שימוש שאינו סביר במקרקעין; כאשר השימוש הינו סביר וחלק ממרקם החיים, מניעת השימוש לא רק שתוביל למצב חסר תועלת, אלא תפגע בהתפתחות של החברה כחברה.
"מידתה של ההפרעה, כממשית או כקלת-ערך, נמדדת על-פי אמת-המידה של הזכות של הנפגע לשימוש סביר במקרקעין ושל ההנאה הסבירה מהם, בהתחשב עם מקומם וטיבם, אין בפנינו איפוא אמת-מידה אבסולוטית הישימה בכל אתר ובכל עת, אלא עלינו להציג זה לצד זה את מידת ההפרעה (הממשית) ואת זכות השימוש וההנאה הסבירים של התובע והנפגע ולקבוע מה סביר בנסיבות המקום והזמן" (עניין שוורץ)
אכן, לא אחת משחק הכדורגל בו צופים השכנים מציק, כמו גם מסיבת הטראנס שעורכים השכנים, או יום ההולדת לזאטוט שגר ממול, אבל מכאן ועד הפללה של כל אחד שיחגוג באופן העלול לפגוע בשכניו עומד מרחק רב. הנסיון של ארדן (…) בהצעות חוק שאינן לטובת הציבור וגישה פרטנליסטית לפיה האזרח אינו יודע מה טוב עבורו יוצרת אווירה משפטית רעה. אם התקנות יתקבלו ויקבלו את אישור הועדה בכנסת, הרי שיעמוד דין אחד על כל אזורי המגורים בישראל: הן בשכונות השקטות והן במקומות בהם צעירים רוצים לחיות.
יחגוג? אולי יותר כמו ישיר במקלחת בקולי קולות.
אני תוהה איך החוק ישפיע על שכני האוטיסט, שצועק כמה שעות טובות כל יום ולילה. האם הוריו יצטרכו לשאת באחריות פלילית?
זה ייצור מצב מאוד מוזר.
לי מפריע.
אף אחד לא מתאנה לזכותך לראות משדרי ספורט, רק תעשה את זה בשקט.
אבל איך אפשר לנגן בשקט?
ואם מדובר במסיבת טראנס קבועה מדי יום שישי ובשכן שלא נענה לפניות השכנים/ועד הבית? אם יהיה משחק כדורגל/כדורסל גורלי או כל אירוע גדול חד פעמי, תסמוך על זה שכו-לם יצפו בו בקולי קולות ולכן אף אחד לא יוטרד.
תתפלא, יש גם צעירים שמפריע להם שהתקרה רועדת. כל מה שצריך זה להתחשב אחד בשני. מה שלא הולך במוח, יילך בכוח.
אביעד, בשביל שכן שעורך מסיבות כל יום שישי יש את התקנות למניעת מפגעי רעש ושאר תקנות וחוקים (שלצערי אין לי גישה אליהם כרגע) שאמורות לטפל ב-ד-י-ו-ק בדברים האלה. אגב, לפי ההצעה של ארדן, גם אם כו-לם צופים במשחק בקולי קולות עדיין, לפי התקנה, אפשר להתלונן כי הרעש "עלול" להפריע.
מעבר לכך, נניח שיש ארבעה בתים שבאופן שגרתי חיים בשלווה יחסית ודציבלים נורמלים לחלוטין. נניח ששלושה מהם רוצים לראות – פעם אחת בשנה – את האירוויזיון, אבל בבית הרביעי גרה משפחה שמאד מוטרדת מהרעש החדפעמי הזה. מי במקרה הזה צריך להתחשב? ויותר מזה, האם המחוקק צריך לדחוף את הראש שלו למקרים כאלה?
דור- זה לא ישפיע על השכן האוטיסט בדיוק מאותה סיבה שהוא, למשל, לא יקבל דו"ח על חציה באור אדום.
ערן- אם אתה רוצה לנגן, דאג לאטום את הבית לרעש. אף אחד לא צריך לסבול בגלל זה.
העלמה עפרונית- http://www.police.gov.il/meida_laezrach/meida_clali/sviva/Pages/rahsh.aspx
גם את התקנות שיש עכשיו לא כופים- נסו להתקשר להתלונן על ברסלבים שמפריעים לכם עם הצעקות שלהם.
הבעיה העיקרית היא שזה מדגים את עליבותו של המוסד המחוקק, חסר אחריות וחסר שיניים ומתעסק בשטויות. בשביל מה צריך להחמיר תקנות שגם כך לא נאכפות??
מה עם משאיות זבל, הסעות ילדים, טרקטורים, אופנועים , וכל מי שמחנה ברחוב שלי או סתם עוצר, מה עם אלה שצופרים כדי לאסוף את השכן
לריקרדו – גם בהם צריך לטפל. נו? אז בגלל זה לא לטפל באחרים?
במדינה שמרשה לעצמה להגיד לנו אם מותר לנו או אסור לנו לבנות קירות בתוך הדירה שלנו, או לפצל את הדירה שלנו לשניים,
למה זה מפתיע שהיא גם תחליט כמה רעש מותר לנו לעשות?
הפטרנליזם הכלכלי מהר מאוד הופך לפטרנליזם אישי.
ככל שנרחיק את המדינה ממה שקורה אצלנו בתוך הבית – כך ייטב לכולנו.
מה שבטוח, ארדן מוכיח את צעירותו הפלרמנטרית עם ההצעה הזו.
ח"כ צעיר שמנסה לעשות לעצמו שם מחוקק חוק שהופך אותך לעבריין אם אתה עושה רעש.
ח"כ מנוסה יודע לחוקק חוק שאוסר על יצירת "מפגע רעש" ללא רשיון.
המטרה של החוק היא "להסדיר את תחום הרעש הפרוץ", וליצור "רגולציה".
מי אחראי לספק את הרשיון? ועדת תכנון עירונית לענייני רעש, שכפופה ולועדת תכנון מרכזית, שחצי ממנה כפוף לשר לאיכות הסביבה, וחצי ממנה לשר השיכון.
רשיון השמעת רעש כמובן יונפק תמורת תשלום אגרה, מס רעש, ואיך לא – יוגבל בצורה מלאכותית כדי שרק בדירות מסוימות יהיה מותר לעשות רעש (מה שבצורה מיידית יעלה את הערך של הדירות המדוברות, בזמן שהוא מוריד את הערך של הדירות הסמוכות).
השר ימנה את מקורביו למנהלת הרעש הממלכתית, ראש העיר ישלח פקחים כדי לחלק קנסות על "השמעת רעש ללא אישור" או אי ציות לתקנות הרעש העירוניות.
בכל זאת – אתם לא רוצים שתחום הרעש יהיה פרוץ. פה זה מדינת ישראל, לא אנרכיה.
פעם בכמה ימים' נראה תשדיר בערוץ 1 שמסביר את החשיבות של הפקחים ושהם בעצם "משרתים את כולנו", עיריית תל אביב תתלה שלטים על "פקחי רעש – בשבילכם ולמענכם", ובמסגרת מאמצי אכיפת התקנות, הפקחים יקבלו רשות להכנס אלינו הביתה אם צריך, או לנהל אחרינו מעקב. בכל זאת – רק לעברייני רעש יש מה להסתיר.
כן, יהיו קומץ של הזויים קיצונים שיתנגדו לפקחי הרעש. אותם נפסול כלא ציוניים, או כמגיבים בתשלום מטעם תאגידי הרעש הגדולים. אנחנו נתמרמר, בסוף נסתדר עם זה. נתחיל להצדיק את זה לעצמנו. בתי הספר יקחו תלמידים לסיורים ברחובות תל אביב, ויספרו להם על איך בשנות ה2000 הפרוצות היו צעירים תל אביביים מארגנים אורגיות המוניות עם רמקולים של 3000 ואט, ושהמצב הרבה יותר טוב עכישו שגלעד ארדן הגיע להכניס סדר.
בחדשות מדי פעם נשמע על עבריין רעש סדרתי שנתפס. הוא פעל בלי רשיון במשך שנים. הטוקבקים ילכלכו ויאחלו לו להאנס בכלא. כשאתה מרעיש בלי רשיון – אתה גונב מכולנו. אני שילמתי את אגרת הרעש שלי, ומי שלא משלם את האגרה שלו פוגע במדינה.
השכנים שלו ירואינו. הם יספרו בחרדה על איך הרעש של הטלוויזיה שלו שיגע אותם במשך שנים. פנינו כמה פעמים למשטרה, אבל הם לא עשו כלום. עוד פעם מחדל משטרתי בטיפול בעבריינים.
פטרנליזם ולא פרטנליזם