[על פי דיווחים זרים] ממשלת בריטניה החליטה שאינה מעוניינת לקבל את נציג המוסד החדש למדינתה בעקבות מעשי מדינת ישראל בכל הנוגע למחמוד אל-מבחוח ובמיוחד החשש לשימוש בדרכונים מזויפים. לכאורה, בין בריטניה היא מדינת המעקב האולטימטיבית. לישראל, שרק עכשיו גיבשה מדיניות בנוגע למאגרים ביומטריים ועדיין לא גיבשה מדיניות חוקית בנוגע למצלמות האבטחה ברחוב, יש רק להרוויח מקשר מודיעיני עם בריטניה, ולנו האזרחים יש רק להפסיד.
אולם, כניסת מדינת המעקב לתרבות הפופולרית בישראל עוד רחוקה; בעת שרק תרבויות נידחות כמו ארצות הברית שבניכר מוכנות לדון בתרבות הפופולרית שלהן בסוגיות כאלה, כמו הפרק במשפחת סימפון: To Surveil With Love ששודר בשבוע שעבר, מצליח ללעוג לפאניקה האמריקאית בעקבות פיגועים שאנו בישראל כבר התרגלנו אליהם. באותו הפרק, בעקבות גילוי של מטען חבלה, מחליטה העיריה לשכור מומחה בריטי על מנת שיסביר כיצד לעקוב, לבלוש ולרגל אחרי כלל התושבים. רק כשהתושבים מבינים שהמצלמות אינן מגנות עליהם מפני טרור, אלא מהוות פתח לחטטנות, מציצנות ושאר דרכים לפגוע בהם, הם מתאגדים כדי לפגוע במצלמות.
אבל בישראל התרבות והתקשורת אינן מוכנות לצחוק על העניין הרציני ביותר; על הסכסוך הישראלי-פלשתיני אין בעיה ללהג, אבל לכשמגיעה העת לדון בכיצד מגיעים כל ה"מידע המודיעיני", ה"חקירות הסמויות" ומה עושים עם כל המידע שזורם לשירותי הבטחון, נתקעים באותו קיר ריק. לכן, כשעולה הצעת חוק לחייב את כל העסקים להעביר מידע ממצלמות האבטחה למשטרה, הרי שאף אחד לא קולט את הפגיעה. אזרח בריטי ממוצע, בשנת 2004, היה נתפס במצלמה 300 פעמים ביום; ההנחה היא, שלכשתל-אביב תרושת כך גם כן, הרי שגם תל-אביבי יתפס כך.
כעת, נניח שאותו תל-אביבי עובד באחד מהמקצועות המכילים חסיון, לדוגמא, פסיכולוג. המידע לגבי מי מבקר במשרדו של פסיכולוג הוא מידע חסוי, כך גם הטיפולים. לכן, אם, נניח, העירייה תחזיק מידע (בין אם תשתמש בו או לא) לגבי מי מבקר אצל פסיכולוג מסוים, היא עשויה לפגוע בחסיון. עצם הפגיעה בחסיון הזה חמורה בהרבה ועשויה לגרום לנזק שלא ישוער, כך גם כאשר מדובר על מצלמות שיכולות לחדור למרחב הפרטי ואף להראות כיצד אדם מחליף בגדים. בבריטניה הושעו והורשעו כמה עובדים כבר, וישראל לא מנסה ללמוד את הלקח. ובדובאי, המדינה בה ישראל לכאורה ביצעה את העוולות, מצלמות האבטחה הן עניין חשוב ומרשת את כל המדינה.
אז אם בריטניה עושה דברים נוראים כמו ישראל, מדוע לגרש את הדיפלומט הישראלי ולא ללמד אותו איך עושים דברים כמו שצריך?
One thought on “הבריטים לא רוצים ללמד.”
Comments are closed.