לחוקי הקניין הרוחני יש לא מעט השלכות פוליטיות; הרבה פעמים סוגיות של חופש הביטוי הפוליטי מתנגשות עם זכויות יוצרים. כך, לדוגמא, שאפרד פיירי, אמן רחוב שיצר את הפוסטר המפורסם "Hope" לברק אובמה נמצא כעת בהליכים משפטיים שהוגשו נגדו על ידי סוכנות הידיעות AP על העתקת תמונה שלה (ובארץ, תביעה דומה על העתקת צילום של יצחק רבין למטבע נורווגי נמצאת בדיון בבית המשפט העליון, רע"א 7774/09 ויינברג נ' ויסהוף). המועמדת לסנאט האמריקאי שרון אנג'ל נתבעת על ידי מחזיקי זכויות היוצרים בעיתון מלאס וגאס בגין הצגה של תכנים מאותו אתר באתר שלה, בעיקר צילומי מסך של כתבות עליה ועוד. בדרך כלל, אבל, מדובר במקרים גבוליים (כמו המקרה של פיירי) שנתבעים על ידי בעלי זכויות יוצרים, ולא ברדיפה פוליטית.
מנגד, הסיפור שפרץ בימים האחרונים בחדשות היה מפתיע לא פחות; אך הסתיים לפחות בצורה מעניינת. לפני יומיים הניו יורק טיימס פרסם תחקיר המראה כי ממשלת רוסיה משתמשת בטיעונים של הגנה על זכויות יוצרים על מנת לדכא פעילים פוליטיים. השיטה עבדה כך: משטרת רוסיה השתמשה בסמכות הנתונה לה לאכוף את חוקי זכויות היוצרים בצורה אלימה (והיא עשתה זאת בעבר, כאשר שלחה מנהל בית ספר לכלא לאחר שהשתמש בתוכנה ללא רשיון) וטענה כי העותקים של תוכנת חלונות המותקנים על מחשבים של ארגונים המבקרים את הממשל; וברוסיה, לה יש שיעורי תוכנה לא מורשית נמוכים רק במעט משיעורי ההרשעה על פי הודאה במשפט הישראלי, ככל הנראה ארגון פוליטי ישתמש בתוכנה לא מורשית [פיראטית].
בתחילה, דווח כי מיקרוסופט עודדה את הפעילות הרוסית, כחלק מהמדינות של אפס סובלנות להפרות זכויות יוצרים; אולם, לאחר נזק לתדמיתה, ככל הנראה, החליטה לצאת עם מדיניות חדשה, כזו שתתן רשיון כללי לארגונים ללא מטרות רווח על מנת להגן עליהם מרדיפה פוליטית. בפוסט שפרסם בראד סמית', סמנכ"ל לעניינים משפטיים במיקרוסופט, אמר סמית' כי מיקרוסופט אינה יכולה לקחת חלק ברדיפה פוליטית וכי עליה לנקוט עמדה אתית.
הטענה אמנם יכולה להיות נכונה, אבל היא יכולה גם לשקף גישה מושכלת לעסקים. עד היום הרוויחה מיקרוסופט משימוש לא מורשה במדינות הולם שלישי. מיקרוסופט יודעת כי באם ימשיכו פשיטות מסוג זה, מתנגדי המשטר יעברו במהרה לשימוש בתוכנות קוד פתוח, ובראשן מערכת ההפעלה לינוקס, בהפצות כאלה או אחרות. מעבר ללינוקס הוא מעבר חד כיווני, שמשנה את תפיסת העולם של אותם ארגונים: מארגונים שהיו עד היום תלויים בתוכנה, לחלק מקהילה רחבה; רוב הארגונים החברתיים ששומעים לראשונה על תפיסת הקוד הפתוח מוקסמים ממנה: חלוקה שווה של נכסים, אפשרות לתרום, לשנות, לחלוק מידע, בדיוק הפוך מהרשיון הקנייני של מיקרוסופט שאולי יאפשר להם להריץ את התוכנה, אך לא לשנות אותה.
מעבר לכך, טכנולוגיות מחזקות פרטיות (Privacy Enhancing Technologies) זמינות בצורה רחבה יותר בלינוקס, החל ממערכת הקבצים EXT4 שבאה כברירת מחדל בהפצת Ubuntu ומצפינה את הכוננים הקשיחים (בדומה לBitLocker של מיקרוסופט, רק בצורה שעובדת), דרך שרתי TOR שמסייעים בהקטנה של צנזורה: עולם הקוד הפתוח הוא גן העדן של מתנגדי המשטר.
לכן, רשיון השמיכה שנתנה מיקרוסופט לארגונים נועד לרפא פצע, ולא לטפל בבעיה: זכויות היוצרים סובלות ממחלה, ומיקרוסופט צועדת בדרך הנכונה על מנת לטפל בה, להכיר בשימוש הלא מסחרי כשימוש הוגן ומותר. אולם, עד שלא ינתנו טכנולוגיות טובות יותר, חדשניות, להגן על הארגונים הקטנים, הדריפה תמשיך. היום זו מערכת ההפעלה, מחר זה מעבד התמלילים ותוכנת העריכה הגראפית.
מעניין שעם רדיפות פוליטיות שמבצעת ממשל ארה"ב (במסגרת ה"פטריוט-אקט") לא היתה למיקרוסופט בעיה לשתף פעולה, באמצעות העברת מידע וסיוע למעקב אחרי פעילים פוליטיים.
לא פחות חשוב זה שמשמעות ההודעה של מיקרוסופט היא סימבולית בלבד, שכן באותה מידה אפשר להתנכל לפעילים על בסיס מה שמותקן במחשביהם הפרטיים, במיוחד כשמחשבו הפרטי של פעיל פוליטי (או פעיל זכויות אדם) משמש את פעילותו ואת ארגונו לא פחות ממחשבי הארגון.
בעסה. אם מיקרוסופט עכשיו פטרה מיידית את כל העמותות מתשלום (לפי הלינקים שלך) אז זה אומר שהן לא יחפשו יותר אלטרנטיבות. מה אתם יודעים, כשמיקרוסופט עושה משהו נכון לשם שינוי זה באמת פוגע בשוק התוכנה החופשית :-)
מפליא אותי שהם הגיבו כל כך מהר. בארה"ב, מדינה שבה רואים הרבה פעמים שזכויות היוצרים גוברות על זכויות הפרט, פתאום כואב להם על חופש הביטוי של ארגונים מעבר לים. אחרית הימים?
(ברוסיה סוביטית, פירטים מתקינים אתה!)
אם הסיבה שלך לשימוש בלינוקס היא רק בגלל שהיא בחינם אז אתה אומר שלינוקס אכן מערכת הפעלה נחותה.
עירא,
בדיוק עכשיו זה הזמן להציע לעמותת חבילה יותר טובה. אני אמרתי מזמן שהבעיה העיקרית של קוד פתוח זה העדר השיווק.
אבל כן, היא נתנה רשיון כללי למדינות מסוימות ולמטרות מסוימות, רטרואקטיבית, מלרכוש את התוכנה. אגב, התוקף של הרשיון קצת עקום, ועד שאני לא אראה את המסמך הספציפי אני לא יכול להגיב, אבל נראה לי שהוא חוזה אחיד שיכול לשמש נגד הרבה טיעונים בתוכנה קניינית כמו שתוכנה לא נקנית אלא מושכרת.
מרק,
לא. הסיבה שלי ללינוקס היא הנוחות והיתרונות, ובעיקר האבטחה. הסיבה של אנשים אחרים היא המחיר והחופש. מה לעשות, אבל גם זה שיקול.
מרק, בתור אחד האנשים שהקים את עמותת המקור ועוד מתקן אנשים שידברו על חופש התוכנה ולא על קוד פתוח, אי אפשר להאשים אותי בצרות האופקים הנ"ל, אבל כמו שאומר יהונתן, על כל אחד שמבין את ערך החופש של התוכנה, יש מאה או אלף שישתמשו בה בגלל המחיר.
לעצם הענין…. אני לא רואה איך שימוש בתוכנות GPL משפר בצורה כלשהיא את מצבה של העמותה הרוסית. אם המשטרה תבקש הוכחות מאותה עמותה לגבי רשיונות שימוש בתוכנות שלה, אם העמותה משתמשת רק במוצרים של מיקרוסופט היא מפנב את המשטרה למיקרוסופט רוסיה שמאשרת שיש לה רשיון, אבל אם היא משתמשת בלינוקס למי בדיוק היא יכולה להפנות את המשטרה בכדי לודא שאכן הGIMP שבו היא משתמשת היא תוכנת GPL שפורסמה כGPL על ידי היוצרים שלה?
מרק,
קודם כל, אם העמותה תשתמש בתוכנות קוד פתוח, כמו שאמרתי, יש יותר נגישות להצפנה וכדומה. במצב כזה, למשטרה תהיה פחות נגישות לחומר.
מעבר לזה? אם לא תהיה תוכנה קניינית, אין כזה דבר "תוכנה לא חוקית" ולכן המשטרה תהיה חסרת עילה כלשהיא. הרשיונות מדברים על הפצה, לא על שימוש, ולכן אין בעיה של אחזקה לא חוקית של תוכנות (אני בדיוק כותב על זה מאמר עכשיו, קצת ארוך להסביר, אני אשלח לך במייל להערות אחר כך).
יהונתן, אבטחה בימינו היא בעיקרה ענין הנוגע לחומרה הנמצאת בין מסעד הכסא למקלדת. אם החומרה הזו דפוקה זה בכלל לא משנה באיזו מערכת הפעלה אתה משתמש. ובקטע של הנוחיות יש ללינוקס עוד הרבה עבודה – אתה יכול להשתמש באופן אופיס, אבל אופיס נוח יותר לרוב האנשים וגימפ פחות נח מפוטושופ.
בקטע של כסף אני לא רואה את הענין הגדול. שילמתי 500 שקל על רשיון ל 7 ואני בטח אשתמש בה 5 שנים (בXP השתמשתי 8.5) ו100 שקל לשנה זה לא כסף…. אני מוציא הרבה יותר על קפה :)
עירא, אני לא מזלזל בשום צורה בעשייה שלך, אבל האנשים היחידים שמתענינים באספקט ה"חופש" של תוכנות GPL הם מנהלי IT בארגונים ולא אנשים פרטיים שאין להם מושג מה זה GCC
הניחוש שלי הוא שעבור אנשים פרטים שמשתמשים בלינוקס הענין אינו המחיר אלא הרצון להיות שונה בלי לשלם את מס אפל.
יהונתן, האם הEFF לא תובע מדי פעם אנשים וארגונים על הפרה של הGPL על בסיס חוקי זכויות יוצרים? במה זה שונה משפטית מתביעות של מיקרוסופט?
מרק, זו שאלת טרול ואתה יודע את זה יפה, תביעת משתמשים על הפרת רשיון שימוש בעותקים אינה כתביעה על שינוי והסתרת הקוד. מתחת לכבודי בכלל להגרר לדיון אם זה כל מה שיש לך להציע. בכל מקרה התכוונת ל-FSF ולא EFF.
מרק,
לגבי עלות מערכת ההפעלה, המחיר לצרכן הוא גבוה הרבה יותר, ו500 ש"ח כיום הם בין 20 ל50 אחוזים ממחיר המחשב. לכן, אני כן חושב שעל מנת להנגיש את המחשבים לציבור, אם אפשר להוזיל אותם בכמה עשרות אחוזים, שווה לדבר על תוכנה חופשית.
ולגבי הפרות GPL: מדובר בכל המקרים בהפצות ולא באחזקה או שימוש, שכן הGPL לא מתיימר לשלוט על הפצה.
500 ש"ח?! אולי לרישיון OEM (כשקונים את המערכת עם המחשב).
מחירי רישיון הRetail, הכוונה מה שמוכרים בחנויות למי שיש לו כבר מחשב או שלא חשב לקנות מחשב עם מערכת ברישיון OEM, הם גבוהים בהרבה:
חלונות 7 בגרסת אולטימייט (הגרסה שנותנת הכי הרבה פיצ'רים), עולה 1099 שקלים לגרסת שידרוג, ו1599 שקלים לגרסה מלאה.
הגרסה שלרוב האנשים יש, הום פרימיום, עולה 599 שקלים לגרסת שידרוג ו999 שקלים לגרסה מלאה.
יהונתן, התכוונתי שבתור תירוץ לפשיטה משטרתית מבוססת הפרת זכויות יוצרים העובדה שאתה משתמש בתוכנות GPL לא מהווה ראיה לכך שאכן הן GPL, ואם מדובר על אתר עיתונאי מסוג אינדימדיה שמשתמש באתר מבוסס GPLv3 אז בהחלט יכול להיות גם ענין של אי קיום תנאי ההפצה כתירוץ לחיטוט במחשב.
500 שקל זה היה מחיר OEM וכמובן ומדובר בגירסא ה"ביתית", והטיעון לגבי שימוש בלינוקס שמוזיל עלויות יהיה נכון כאשר אני אוכל לקנות מחשב עם לינוקס מותקן עליו ב1400 שקל. בינתיים אני לא יכול אפילו למצוא CD עם התקנה של אובנטו בחנות וזה נשמע לי טיפה מגוחך שהתנאי הראשוני להתקנת לינוקס על מחשב חדש הוא שיהיה לך כבר חיבור פעיל לאינטרנט עוד לפני שהדלקת את המחשב בפעם הראשונה. למי יש את הזמן לבזבז למצוא חבר עם צורב ולבלות שעות בהורדה וצריבה של ISO? ואם מתמחרים את הזמן הזה לא נראה שיש הבדל גדול בין מחיר של חלונות OEM על מחשב חדש למחיר של לינוקס על מחשב חדש.
'מעבר ללינוקס הוא מעבר חד כיווני'? באיזה אופן בדיוק?
אנשים עוברים מלינוקס לחלונות. אני יודע, כי אני עשיתי את המעבר הזה.
מרק, באמת? לגבי השעות האלה יש לי שני דברים להגיד:
1)אם אתה משלם מספיק על האינטרנט שכמה שעות הורדה עולות לך 500 ש"ח רק בעלות שימוש, כדאי שתחליף ספק. אני אישית משלם בסביבות ה100 שקל לחודש, ואני משתמש כבד(הורדות, סקייפ וכו').CD-ROM עולה שני שקל.
2)אם אתה מדבר על עלות הזמן האישי שלך- בזמן שדברים יורדים במחשב אפשר לעשות דברים אחרים, מניסיוני. ככה שאתה לא מאבד כמות רצינית של שעות עבודה. אני לא רואה איך זה מגיע ל500 שקל אלא אם כן אתה מרוויח יותר מ250 ש"ח לשעה ויש לך לו"ז בלי שעות חופשיות. במקרה הזה יש מספיק טכנאים שמבינים בלינוקס וישמחו על פרוטה או שתיים שתשלם להתקין אותו, וזה עדיין יעלה פחות מחלונות.
בנוסף העלות לאירגונים עוד יותר נמוכה- כי את ההורדה צריך לעשות פעם אחת(או אולי פעם בשנה, אם אתה רוצה להתקין וורסיות מעודכנות), וההתקנה לא לוקחת הרבה זמן פר מחשב.
מרק, לרוב ההפצות יש תוכנית לאספקת דיסקים בחינם של ההפצה.
אובונטו ישראל לדוגמה הפיצה לפני כמה זמן (אני לא בטוח אם הם ממשיכים בזה) דיסקים של אובונטו בחינם דרך הדואר.
לפדורה גם יש תוכנית דומה, קוראים לה Fedora FreeMedia והיא נעשית בהתנדבות ע"י חברי קהילה.
בחו"ל יש חנויות שמוכרות תקליטורי התקנה של לינוקס, אתה יכול גם לבקש מחבר שיש לו מחשב להוריד את זה בשבילך.
החנויות לא מוכרות לינוקס כי זה לא משתלם. מי יקנה מוצר שאפשר להוריד בחינם באינטרנט, ועוד באופן חוקי?
אלעד, ואם אני לא יודע על צורת ההפצה הזו ואתה לא לגמרי משוכנע, מה יעשו אנשים שלא בדיוק מכירים כבר מראש את עולם הלינוקס? כשיש סקירה של מערכת הפעלה של מיקרוסופט או אפל בYNET, אתה לא צריך שיצינו במיוחד שניתן להשיג אותן באריזה באופיס דיפו או החנויות של היבואן של אפל, אבל כשיש סקירה של אובונטו לא מצינים איפה אפשר להשיג דיסק ואני לא מאשים את YNET.
באתר שהפנת אליו למרות שכתוב שיש מפיץ ישראלי שממנו ניתן לקנות דיסק, כשהולכים לאתר שלו לא מוצאים שום אפשרות כזו, והזמנה מאתר אובנטו דורשת הבנה של אנגלית ומוכנות לחכות בסבלנות מספר ימים עד להגעה בדואר, דבר שאנשים לא יעשו אם אנשים צריכים מחשב מידית בגלל שהלך להם ספק הכח.
ואני אקנה CD של אובונטו ואהיה מוכן לשלם על התקנה על מחשב חדש, אבל אני לא מייצג ולרוב האנשים אובנטו פשוט לא מציעה שום דבר שבשבילו הם יהיו מוכנים להתאמץ כמו שהם מתאמצים בקנית מערכות הפעלה קניניות.
אם חסידי אובנטו בישראל היו רוצים לתרום לפופולאריות שלה הם היו דואגים ליכולת להשיג בצורה פשוטה וזולה מחשב עם אובונטו. למרבה הצער מסתבר שאנשי הלינוקס בארץ חושבים שלקרוא לאנשים טרולים יעזור יותר להפצת הלינוקס בארץ. מי יודע ואולי הם צודקים.
עופר, אני אשמח להסבר איך אני מתחבר לאינטרנט ממחשב נקי שהגיע ללא מערכת הפעלה מהחנות, כי אם כבר יש לי מערכת הפעלה למה אני בכלל צריך את אובנטו?
אתה יכול לתת לי הצעת מחיר להתקנת אובונטו של טכנאי מאזור גוש דן, או לפחות איפה אני יכול למצוא אותם?
יהונתן,
על פי הכתבה בלינק שנתת, מייקרוסופט לא נתנו שום רשיון כולל או גורף או אחר לשימוש במערכת ההפעלה או כל מוצר אחר שלה, לא לארגונים ללא מטרות רווח ולא לשום גורם אחר.
בסה"כ הם הודיעו על שינוי במדיניות, ולפיה הם הנחו את מייקרוסופט רוסיה לחדול מלשתף פעולה עם השלטונות באכיפת חוקי זכויות היוצרים כאשר זה נעשה לשם רדיפה פוליטית. הארגונים והאנשים המשתמשים בתוכנות הפיראטיות עדיין עוברים על החוק, אלא שמייקרוסופט תימנע מלסייע ברדיפתם כל עוד לא נוח לה לעשות זאת.
זה שונה לחלוטין ממה שכתבת, כאילו מייקרוסופט העניקה רשיון גורף כלשהו לשימוש בחינם בתוכנות או במערכת ההפעלה שלה.
נוב,
בראד סמית' אמר כי :