על אגרת האינטרנט, הפעם ברצינות.

המחלוקת סביב הצעת תיקון חוק רשות השידור כך שתתאפשר גביית אגרת טלויזיה גם ממי שאינו מחזיק טלויזיה מעלה שאלה מעניינת לגמרי שטרם נדונה לעומק, והיא לא בהכרח טריויאלית. על שאלת מס האינטרויזיה עמד כבר עידו קינן ב2003 כשהוא מצטט פוסט של הלמו. אלא שהשאלה האם מחשב הוא טלויזיה נבחנה כבר בבית המשפט. בה"פ 353/04 (שלום כפר סבא), יוסף אלגיוסי נגד רשות השידור ביקש אלגיוסי מבית המשפט להכריז כי מחשב ומסך המחוברים לאינטרנט, אינם נקראים טלויזיה לצרכי החוק. באותו המקרה בית המשפט פסק כי "גלישה באינטרנט לאתרים שונים איננה בגדר צפייה בשידורי טלוויזיה, לצורך החיוב באגרת טלוויזיה. וגם אם רשת טלוויזיה זו או אחרת מחזיקה באתר אינטרנט – אין באותו אתר משום שידורי הטלוויזיה עצמם, לצורך החיוב באגרת הטלוויזיה. וקיומו של מחשב בבית מגורים, גם כשהוא מחובר לאינטרנט – איננו בא בגדר מערכת מכשירים המסוגלת לקלוט גלי רדיו ולהמירם לכלל תמונה, לצורך חיוב באגרת טלוויזיה".

כלומר, המבחן שהיה קיים בפסיקה לצרכי הגדרת טלויזיה חייבת באגרה היתה קיום היכולת לקלוט גלי רדיו ולהמירם (ע"א 1934/91 רשות השידור נ` שור פ"ד נ (4) 856). מנגד, בקשת המדינה כעת, בחוק שמובא במסגרת חוק ההסדרים היא כי "השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להטיל, בתקנות, אגרה שנתית בסכום האגרה האמורה בסעיף 28א, בעד האפשרות לצפות בשידורי הטלוויזיה, גם שלא באמצעות מקלט טלוויזיה, ובלבד שנוכח כי שינויים בהרגלי הצפייה של הציבור מצדיקים זאת; בתקנות לפי סעיף זה יקבע השר על מי תחול חובת תשלום האגרה ורשאי הוא להחיל את ההוראות לפי סעיפים 29 עד 29ג, כולן או חלקן, בשינויים או בלא שינויים".

הסוגיה האם מדובר במחשב או לא, אם מדובר בסוג מסוים של מחשב, טלויזיה או אתר אינטרנט אינם מופיעים כאן, אלא די בכך ששר האוצר וועדת הכספים יסכימו לשר (הממונה על רשות השידור) להטיל אגרה, אם השינויים בהרגלי הצפיה של הציבור מצדיקים זאת. אלא שכאן עולות מספר מחלוקות תרבותיות: עד כה, כל מי שלא החזיק מכשיר המסוגל לצפות בטלויזיה לא שילם אגרה. הדבר היה נכון לגבי אוכלוסיות רבות שעושות זאת ממניעים דתיים וכאלה שבוחורות פשוט להתנתק מהשידור. אלא שכרגע, גם אלה שאינם צופים, יכולים להיות חייבים באגרה.

לא מפורט בסעיף 29ד כיצד תוטל האגרה, האם זו תעשה על סוג מכשירים מסוים, על משתמשים בתוכנות מסוימים, על גולשים לאתר אינטרנט מסוים או על כלל הציבור. כלומר, על פי הסמכות הרחבה למדי בסעיף 29ד, רשאי השר לקבוע "שינויים בהרגלי הצפיה של הציבור" (כלומר, לדוגמא, בחירתו לא לצפות בערוץ הראשון) מצדיקים הטלת אגרה כללית על הציבור. אכן, אין כל מגבלה לשיקול דעתו; והעדר מגבלה מסוג זה היא פוגעת יתר על המידה בזכויות הפרט.

אכן, במקום להשתמש במודל החלופי המוצע בסעיף 44ו להצעת החוק, ולאפשר לערוץ הראשון להתפרסם מהצגת פרסומות ולמסחר את תכניו באמצעים הקיימים היום למתחריו המסחריים, בוחר המחוקק ללכת בדרך הלא ראויה ולהטיל הוצאה נוספת על הציבור על שירות שרובו אינו צורך, וחבל שכך (חבל שאינו צורך, וחבל שהוא מטיל מס).

[אם גם אתכם מעצבנת אגרת האינטרנט, אנא הגיבו גם באתר שיתוף הציבור]

15 תגובות ל-“על אגרת האינטרנט, הפעם ברצינות.

  1. זה לא יצא לפועל, בין אם מתוך התנגדות גורפת שבוודאי תתעורר יותר במדיה כאשר זה יגיע למימוש, ובין אם מצד אחר: החרדים.
    יש הרבה חרדים שמשתמשים במחשב לצרכי עבודה, ואם פתאום נוספת להם אגרה לתשלום, תהיו בטוחים שנציגיהם יחטפו כמה טלפונים נזעמים והנושא יקבר.

  2. צריך להוסיף לחוק אפשרות למי שאינו רוצה לשלם וטוען שאינו צופה בשידורי הערוץ הראשון. משהו כזה:
    "
    במקרה זה תוטל אגרת מעקב בסך 192 ש"ח לחודש ויותקנו מצלמות בבית ותוכנת מעקב על אמצעי המחשוב שברשותו להלן "מבקרים". במידה ויתגלה כי התרחשה צפייה ע"י ה"מבקרים" יושת כפל אגרת טלויזיה.
    "
    רעיון יפה?

  3. יצחק,
    אתה לא הולך מספיק רחוק: לבקש ממנו לתת עותק מהרשתית והקרנית שלו, ולהתקין על כל מסך קורא של כאלה. אם יראה שהוא צופה, אז עונש מוות.

  4. אני לא מבין – אתה רוצה למסחר את השידור הציבורי? אז למה הוא נשאר ציבורי? תפריט אותו וזהו. ואני לא בהכרח נגד. חלק מהסיבה שהמודל של ה-BBC עובד הוא בגלל הרווחים המשמעותיים שלהם מחו"ל, כמו גם גודל האוכלוסיה הגדול משמעותית מאשר בארץ. יש כאן economy of scale – התקורה ליצירת טלוויזיה היא גבוהה מאוד, כאשר ההוצאה פר צרכן נוסף היא אפסית. המשמעות היא שלא בטוח שאפשר להחזיק שידור ציבורי יעיל במדינה קטנה כמו שלנו, במיוחד כאשר יש אפס קהל פוטנציאלי לתוצרים של השידור הציבורי הזה בחו"ל.
    לגבי האגרה – אם המטרה הייתה באמת למנוע מאנשים להנות משידורי רשות השידור בלי לשלם אגרה, הרי אפשר לפתור את זה באמצעים טכנולוגיים אלמנטריים למדי (למשל, לדרוש התקנת תוכנה כדי לצפות בשידורי הערוץ הראשון, כאשר מי שמותקנת אצלו התוכנה מחוייב באגרה גם אם אין לו טלוויזיה).

  5. דובי,
    לא מדבר על למסחר את השידור, אלא לקבל תשלום מגופים שמפיצים את התוכן (סלולריות, לדוגמא).

    וכן, גם עם פרסומות, שידור ציבורי הוא ציבורי. הוא מחויב בדוקטרינת ההגינות והוא חייב לעמוד בשוויון ולא להיות בעל פניות.

    אבל אני חושב שאם הערוץ לא רוצה להיות באינטרנט, הוא פשוט יכול להוריד את האתר שלו. אלא שהמחוקק לא מדבר על "הרגלי צפיה בערוץ הראשון" אלא על הרגלי צפיה כלל.

  6. שידור ציבורי ממוסחר זה לא ככ נורא – רשת ב', ג' או 88FM למשל.

    ובעניין האגרה – אני חושב שהצעד הבא יהיה שכל שרות שהמדינה מספקת יישא באגרה, בלי קשר למי צורך אותו – חידוש רשיון רכב למשל (אולי את מי שאין לו מכונית אפשר יהיה לפטור מההגעה פיזית למכון טסטים). ויש גם שרותים שאתם צורכים בלי לבקש – למשל כשהרכבת הקלה בירושלים תופעל, אולי אפשר יהיה להטיל "אגרת אוויר נקי".

    אין גבול ליצירתיות

  7. @יאיר אני לא בטוח שההשוואה בין תחנות רדיו שאינם ב-mainstream שוות להשוואה לטלויזייה, כמות התחנות גדולה יותר וברור שאם ערוץ אחד יתחיל לקבל כסף מגורמים מסחריים, הם בטבעיות יתחילו להשפיע בצורה יישירה על התחנים. בעדוץ 88, למשל, אין על מה בדיוק להשפיע, כי זה ערוץ למוזיקה.

    לדעתי, מיסחור ערוץ אחד תביא לאיבוד פלטפורמה תרבותית, שאומנם לא מתקרבת למקבילות בחו"ל (BBC BBC BBC), אבל כן אפשרה דיונים שבערוצים אחרים נדחקו ולא עלו לשידור.
    גיא

  8. אגרת הטלוויזיה היא בסך הכל מס גולגולת – זה מס רגרסיבי, ששיעורו מתוך ההכנסה עולה ככל שההכנסה נמוכה יותר. מי שיש לו עשר טלוויזיות מהסוג היקר ביותר ומחליף אותן כל שנה משלם בדיוק כמו מי שמחזיק מקלט עתיק שבקושי עובד (בהנחה שמי שחייב במס באמת משלם אותו).

    השאלה הראשונה שצריכה להשאל אינה אם מי שמשלם את המס משתמש או לא משתמש בשירותי "ערוץ 1" אלא מדוע המימון לערוץ 1 צריך להיות כל כך אנטי-סוציאלי! למה לא מס הוגן יותר כמו מס על קניית מקלטים חדשים שעומד ביחס ישר למחיר המקלט. מצדי יכול להיות גם מס על מסכי מחשב (ואולי במקביל זיכוי מס לעסקים שקונים אותם).

    השאלה השניה היא מדוע בכלל "עצמאות רשות השידור" מחייבת מנגנון גבייה פרטי שחודר לפרטיות האזרחים, בעוד שעצמאות רשויות אחרות אינה נפגעת מתלותן במנגנוני הגבייה של הרשות המבצעת (למשל עצמאותן של הרשות השופטת או הרשות המחוקקת).

    בכל אופן המס זה מס גולגולת שכמעט כל אזרח חייב בו. יכול להיות שהחרדים לא משלמים אגרה ומחלקת הגבייה של רשות השידור מעדיפה לא להתעסק איתם (כמו כמה רשויות אחרות ששומרות מרחק מהם). זה לא אומר שאין להם מקלטים שחייבים באגרה. הם מחזיקים מקלטים למשל כדי לצפות בדרשות של הרב עובדיה (שגם הוא מחזיק במקלט טלביזיה, או לפחות החזיק במקלט כזה בתקופה שעשיתי מילואים עם הטכנאי שתקן אותו). ובתור מס גולגולת הדבר היחיד שנראה לי שראוי לעשות איתו הוא לבטל אותו ולהחליף אותו במנגנון מימון הוגן יותר, כמו חוק שמחייב הקצאת תקציב לרשות ומקשה על הפחתתו בהוראת שעה (כלומר ב"חוק ההסדרים") או כמו מנגנון גבייה פרוגרסיבי, ועדיף כזה שלא מחייב לעקוב אחרי הרגלי כל אזרח ואזרח או הרכוש שבבעלותו.

    ומי אמר שערוץ 88FM אינו מושפע מגורמים מסחריים? חצי מהתוכן שם הוא קידום מכירות של כרטיסים להופעות למיניהן, או של דיסקים שזה עתה הוצעו למכירה (או לא זה עתה אבל זה עתה מפיציהם מקדמים את מכירותיהם). ערוץ מסחרי היה מקפיד יותר לא לפרסם את מי שלא משלם.

  9. @עופר. אוקי אולי אתה צודק לגבי 88, כנראה מפני שאני רגיל להעביר לקול המוזיקה בפרסומות ושהם לא מפרסמים הופעות שמדברות אלי, אני לא שם לב

  10. רציתי להבין ואולי כדאי לחדד את הנושא
    אני שאלתי את ספק הטלויזיה הוט האם הוא משלם אגרת טלויזיה לרשות ונאמר לי כן שהכן חברת הוט ויס משלמים לרשות את מס אגרת הטלוייה. עכשיו האם ממיר שאני מקבל מחברת יס או הוט מוגדר בחוק כמקלט הרי לא ניתן לקלוט שום שידור עם הממירים הללו במידה ואתה לא מחובר לחברה. במיוחד היום שניתן לחבר את הממירים הלו עם כבל SD ולא בחיבור למקלט שבמסך טלויזיה השאלה האם במידה ואני פתח את המסך ומוריד את הקופסה השחורה של המקלט טלויזיה ומתחבר לממיר של חברת יס או הוט האם גם אז אשלם אגרה בנוסף למה שמשלמת החברה????????? או שעצם הממיר מוגדר מקלט טלויזיה לפי החוק הרי כל ההסברים וכל התקדימים המשפטיים מדברים על כך שאפילו שילוב של כמה מכשירים שיכולים לקבל שידור טלויזיה מוגדרים מקלט אבל ברור שהממיר לא מוגד מקלט כי לולא משלוח חברת הספק לא אקבל שום שידור האם גם זה מוגדר בחוק לענין מקלט שמחייב תשלום אגרה??????????????????????????

  11. רציתי להבין ואולי כדאי לחדד את הנושא
    אני שאלתי את ספק הטלויזיה הוט האם הוא משלם אגרת טלויזיה לרשות ונאמר לי כן שהכן חברת הוט ויס משלמים לרשות את מס אגרת הטלוייה. עכשיו האם ממיר שאני מקבל מחברת יס או הוט מוגדר בחוק כמקלט הרי לא ניתן לקלוט שום שידור עם הממירים הללו במידה ואתה לא מחובר לחברה. במיוחד היום שניתן לחבר את הממירים הלו עם כבל SD ולא בחיבור למקלט שבמסך טלויזיה השאלה האם במידה ואני פתח את המסך ומוריד את הקופסה השחורה של המקלט טלויזיה ומתחבר לממיר של חברת יס או הוט האם גם אז אשלם אגרה בנוסף למה שמשלמת החברה????????? או שעצם הממיר מוגדר מקלט טלויזיה לפי החוק הרי כל ההסברים וכל התקדימים המשפטיים מדברים על כך שאפילו שילוב של כמה מכשירים שיכולים לקבל שידור טלויזיה מוגדרים מקלט אבל ברור שהממיר לא מוגד מקלט כי לולא משלוח חברת הספק לא אקבל שום שידור האם גם זה מוגדר בחוק לענין מקלט שמחייב תשלום אגרה??????????????????????????

  12. משה: יש לך עיניים ואוזניים שמאפשרות לך להנות משידורי רשות השידור שנקלטים על ידיך באמצעי קליטה אלה שברשותך כאשר אתה עומד במרפסת וצופה לכוון הסלון של השכנה, שם יש ממיר הממיר את שידורי רשות השידור לאותות הנקלטים על ידי הכלים שברשותך. לכן אתה חייב באגרה!
    וגם אם אתה ממקד היטב את מבטיך בשכנה, עצם העובדה שביכולתך למקד את מבטך במקלט הטלוויזיה שברשותה מחייבת אותך בתשלום האגרה!

  13. אתה מתחיל לדב שטויות אני שואל בשיא הרצינות הרי ברור לך שתשלום האגרה הוא כפול גם ספק הטלויזיה משלם והרבה וגם אתה
    אותו הדבר בין בני זוג גרושים גם האב וגם האם משלמים כי מה לעשות יש כפילויות כך ממלאים את הקופה על חשבון כווולנו וברור לך שאגרה הזאת היא אגרה טפשית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *