עיר גדולה בלי חיילים ואי אפשר לישון
פעמונים מצלצלים בבוקר יום ראשון
ירח קר על מגדלים וחורף אמיתי
אני מרגיש פשוט נפלא, אבל זה לא ביתי.
(יהונתן גפן, "יונתן סע הביתה")

ניכור, חוסר היכולת להיות חלק מתהליך הייצור אשר אתה חווה. חוסר התקשורת בין הפרט למציאות שאופפת אותו. ניכור, התחושה שאתה עושה משהו למטרה גדולה יותר, אך אינך נהנה מהמטרה. ניכור, ההרגשה שאתה לא חלק – אלא רק משתמשים בך בשביל להגיע למשהו. הניכור הוא אותו רגש שהרגשתי במהלך כל הועידה ביום ראשון – חשבתי שאני הולך לשנות את העולם, והבנתי ששיניתי את עצמי.

אתה עוד תגלה את העולם
אם תרצה או לא תרצה
יש עוד זמן להשתנות
מן הקצה אל הקצה.
(אהוד מנור ז"ל, עניין של זמן)

תמיד רציתי לשנות; אבל לא ידעתי איך. עכשיו אני יודע איך לשנות, אבל אני יודע שיש כל כך הרבה לשנות שאני לא בטוח שאני אצליח. השינוי האמיתי מתחיל בסינון – מה חשוב לשנות ומה לא. אבל הכל חשוב. הכל מפריע לי. מפריע לי שיש שוורים ברוטשילד; הם אינם נחוצים שם, הם בסך הכל ספיח של הבורסה הקפיטליסטית שבוחרת להראות כמה עניים היא יצרה.

תאונה למי שואל ארציאלי הבן. תאונה למדינה, עונה השוטר המסכן. הבורסה נפלה, אנשים קופצים מהגג, גם משיח קפץ,
והודיעו שהוא נהרג. הכל אבוד, בוכה עזרא דהן הקבלן. משיח בשמיים ואנחנו בלי הכסף כאן. וירדנה היפה ממלמלת, זה לא יתכן.

משיח לא יבוא, משיח גם לא יטלפן…

דצמבר המר, זעקו כותרות בעיתון. ושר האוצר נתן במבט ראיון; הציבור מטומטם, ולכן הציבור משלם, מה שבא בקלות, באותה הקלות יעלם. האזרח הקטן נאלץ לשלם בגדול, ואותי מעניינת ירדנה יותר מהכל. הולך למילואים וסופר את הכסף שאין.
(שלום חנוך, מחכים למשיח)

אבל את 82, 83, 84 אף אחד לא זוכר. אני בקושי זוכר, אני הייתי ילד ואני לא יודע כמה הייתי מעורב פוליטית אז. מה שבטוח, שאנשים לא רוצים לשנות. מה שהיה הוא שיהיה, מה שנעשה לא יעזור. הניכור הוא הבעיה של כולנו.

נראה לי שהבעיה שלי התחילה כשהבנתי את זה. השפעתי כמה שיכלתי, שיניתי את המציאות, לא רק השתתפתי פסיבית בחדשות אלא יצרתי אותן; אבל זה לא עוזר. החדשות יוותרו כשם שהן, בעלי האינטרסים קובעים זאת. בכדי לגמד את האינטרסים צריך לעשות משהו אחר.

נראה לי שאני צריך להיות שלם עם עצמי לפני שאני ממשיך עם זה.